כך תרמה שביתת העובדים לבונוס של מנהלי כיל
בזכות הוצאת 15 סעיפים שהוגדרו כחד־פעמיים ושהקפיצו את הרווח הנקי, חילקה יצרנית האשלג בונוסים של 5.5 מיליון דולר לבכיריה ב־2014—2015. בקשה לתביעה נגזרת אילצה את כיל להקים ועדה בלתי תלויה שמתחה ביקורת על כך שההתאמה הגדולה ביותר שבוצעה בשל שביתת העובדים, התבצעה ללא ייעוץ חיצוני
כיל הגישה השבוע לבית המשפט את דו"ח הוועדה הבלתי תלויה שהוקמה על ידי החברה במטרה להתמודד עם בקשה לאישור תביעה נגזרת בנוגע למענקים ששולמו לנושאי משרה בה על השנים 2015-2014. הדו"ח מספק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של ישיבות הדירקטוריון ואל התהליכים שנוגעים לאחד הנושאים הרגישים ביותר שחברי דירקטוריון דנים בהם: הבונוס לנושאי המשרה בחברה.
- האסיפה בכיל אישרה את שכרו של צולר - בעלות שנתית של עד כ-3.1 מיליון דולר
- כיל יוצאת למהלך מחזור חוב בהיקף של 800 מיליון דולר
- עליית מחיר האשלג הקפיצה את רווחי כיל בכ-60% ברבעון הראשון
מטרת הוועדה, שהוחלט על הקמתה בדצמבר 2016 על ידי דירקטוריון כיל, היתה לייעץ לדירקטורים בנוגע למכלול ההיבטים העולים מבקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה כחצי שנה קודם לכן על ידי עו"ד רונן עדיני. בבקשה נטען שההחלטות של ועדת התגמול והדירקטוריון של כיל חרגו ממדיניות התגמול של החברה, שהן נוגדות את טובת החברה והסבו לכיל נזק כולל של כ־5.5 מיליון דולר. עו"ד עדיני ביקש מבית המשפט להורות לנושאי המשרה שקיבלו את המענקים להשיב לחברה את הסכומים שהתקבלו, או לחילופין להורות לדירקטורים שאישרו את חלוקת המענקים לפצות את החברה על הנזקים שנגרמו לה לטענתו.
נהנו מהבונוסים, מימין: המנכ"ל סטפן בורגס, המשנה למנכ"ל אשר גרינבאום והיו"ר ניר גלעד צילומים: אוראל כהן, סיון פרג', עומר מסינגר
איך הכשירו
לפי מדיניות התגמול שאומצה על ידי כיל הזכאות למענק בשל הקטגוריות המדידות (מהוות כ־90% מהיקף המענק הכולל המקסימלי) מתהווה רק אם הרווח הנקי באותה שנה עובר את "הסף הכללי". הסף הכללי הוא 60% לפחות מהרווח הנקי הממוצע בשלוש השנים הקודמות. כלומר, אם הרווח הנקי הממוצע בשלוש השנים הקודמות הוא 100 מיליון דולר, אז יש זכאות לבונוסים אם הרווח באותה שנה הוא 60 מיליון דולר ומעלה, ואין זכאות לבונוסים אם הרווח הנקי באותה שנה נמוך מ־60 מיליון דולר.
הנקודה המעניינת היא שבשנת 2014 כיל הכניסה תיקון למדיניות התגמול, שאושר באסיפה הכללית של בעלי המניות. בתיקון הוסמכו ועדת התגמול והדירקטוריון לבצע התאמות לרווח של כיל. התאמה של הוצאה או הכנסה צריכה לעמוד בשלושה תנאים מצטברים: ראשית, היא נובעת מאירוע חד פעמי. שנית, היא הוכרה בדו"חות הכספיים הערוכים בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים, ושלישית, היא גרמה לעיוותים בתוצאות המדווחות.
הרווח הנקי של כיל בשנים 2014–2015 היה נמוך מהסף הכללי למענק. אולם הודות לשורה ארוכה של התאמות שבוצעו על ידי הדירקטוריון, הרווח הנקי המתואם של כיל העפיל אל מעבר לרף הנדרש לצורך הזכאות לקבלת בונוסים. ב־2014 הרווח הנקי של כיל הסתכם ב־464 מיליון דולר, בעוד שהסף הכללי למענק (60% מהרווח הנקי הממוצע בשנים 2013-2011) עמד על 724 מיליון שקל. אלא שדירקטוריון כיל אישר ביצוע תשע התאמות לרווח הנקי שמסתכמות ב־274 מיליון שקל. כך הגיע הרווח הנקי המתואם של כיל ל־738 מיליון שקל ומכאן הזכאות לבונוסים סלולה. גם ב־2015 הרווח הנקי של כיל היה נמוך מהסף הכללי למענק, ושוב הודות ל־11 התאמות שאושרו על ידי הדירקטוריון של חברה, הרווח הנקי המתואם של כיל באותה שנה היה גבוה יותר והכשיר את חלוקת הבונוסים. ב־2016 האסיפה הכללית של בעלי מניות כיל אישרה שינוי במדיניות התגמול וביטלה סף כללי למענק.
לוועדה הבלתי תלויה מונו שלושה חברים: סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר השופט (בדימוס) פרופ' עודד מודריק, פרופ' שרון חנס ופרופ' חיים אסיאג. השלושה הגיעו למסקנה שההתאמות לרווח הנקי שאישרו ועדת התגמול והדירקטוריון של כיל בשנת 2015-2014 בוצעו כדין ובהתאם למדיניות התגמול של החברה. לפיכך, הוועדה הגיעה למסקנה שלחברת כיל אין עילת תביעה טובה נגד נושאי המשרה שאישרו את ביצוע ההתאמות או נגד אלו שקיבלו תגמול עבורן. בשורה התחתונה, חברי הוועדה המליצו לכיל להתנגד לבקשה שהוגשה לבית המשפט.
חברי הוועדה הבלתי תלויה ציינו בדו"ח שהגישו לדירקטוריון שהסף הכללי שעוגן במדיניות התגמול חל לא רק ביחס לנושאי המשרה, אלא גם ביחס לשכבה רחבה מאוד של עובדים המונה אלפי עובדים. לפיכך, הוועדה טוענת שדרישה להחזר המענקים מעובדים רבים, לרבות כאלה שלא היתה להם שום מעורבות בדרך קביעת המענקים, עלולה להביא לפגיעה ביחסי החברה עם העובדים ובמוטיבציה שלהם להשיא את ערכה של החברה ולממש את חזונה.
בעל השליטה בכיל, עידן עופר צילום: בלומברג
"מעורר שאלות"
בדו"ח הוועדה נכתב שהדיונים בוועדות הדירקטוריון של כיל נעשו על בסיס מחקר השוואתי של התאמות המבוצעות בחברות אחרות. המחקר ההשוואתי כלל 20 חברות שנבחרו על ידי חברה־בת של ISS, וכמו כן איסוף וניתוח הנתונים ביחס לחברות שבמדגם ההשוואתי בוצעו על ידי PWC (בעוד ששירותי הביקורת השוטפים מבוצעים על ידי KPMG).
בעוד שחברי הוועדה קבעו שכל ההתאמות שנעשו בוצעו בדרך נאותה ובהתאם ללשון ותכלית ההוראה המסמיכה במדיניות התגמול, ביחס להתאמה אחת – זו הנוגעת לשביתה של 2015, חברי הוועדה סברו ש"עדיף היה אילו נמנעה הוועדה (הכוונה לועדת התגמול, י.ר.) מלסמוך את תחשיב ההתאמה על תחזית המכירות של החברה".
מדובר בהתאמה מהותית בסכום של 248 מיליון דולר שלגביה אמרו חברי הוועדה הבלתי תלויה של כיל כי "ביצוע התאמה זו מעורר שאלות שונות שבהן מוטב היה להתייעץ ביועץ חיצוני בלתי תלוי". בדו"ח הוועדה הבלתי תלויה צוין שהטעם לבחינת סבירות ההחלטות נעוץ בכך שסמנכ"לי הכספים של כיל הם אלה שהציעו את רשימת ההתאמות, וזאת מבלי שוועדת התגמול נעזרה לעניין זה בייעוץ מקצועי חיצוני הנפרד מהייעוץ שהחברה מקבלת באופן שוטף.
"המטרה שסומנה מראש – אישור הבונוסים", כך נכתב במסמך שהוגש לבית המשפט על ידי מגיש הבקשה לאישור תביעה נגזרת, רונן שיירי, באמצעות עו"ד עדיני. במסמך נטען ש"וועדת התגמול והדירקטוריון נתנו אישור גורף לרשימת ההתאמות לרווח הנקי של החברה לצרכי מדיניות התגמול שהביאה ההנהלה, שלכשעצמה נגועה בניגוד עניינים חריף ביותר". בהקשר זה נטען ש"כלבי השמירה" ושומרי הסף של כיל הסכימו, בעיניים פקוחות, לשמש חותמת גומי. כמו כן נטען ששני נושאי המשרה הבכירים בחברה (היו"ר והמנכ"ל) הפעילו השפעה זרה ומכבש לחצים כבד ביותר כלפי חברי ועדת התגמול, כדי שיאשרו את תשלום הבונוס לבכירים בכיל. במסמך שהוגש לבית המשפט נטען שהמנכ"ל סטפן בורגס והיו"ר ניר גלעד, השתתפו בישיבות ועדת התגמול והבהירו למקבלי ההחלטות שההנהלה הבטיחה מענקים למנהלים בגלל תמיכתם בשביתת העובדים שהתרחשה באותה עת ואסור לוועדת התגמול "לאכזב" אותם.
"תמיד יש תקופות רגישות"
הבקשה לאישור התביעה הנגזרת טוענת לשני סוגים של פגמים מהותיים בהחלטות של חברי הדירקטוריון בשני מישורים: ראשית, פעולה בחוסר סמכות בטענה שוועדת התגמול חרגה מהמבחנים שנקבעו במדיניות התגמול. שנית, רשלנות רבתי או פזיזות, הפרת חובת הזהירות וחובת האמונים כלפי החברה, וזאת בטענה שהמבקשים הדירקטורים של כיל פעלו בחוסר תום לב, תוך העדפת האינטרסים של נושאי המשרה מקבלי המענקים.
במסמכים שהוגשו לבית המשפט על ידי המבקש לאשר את התביעה הנגזרת נטען שבישיבת ועדת התגמול מ־4.3.2015 ניר גלעד התעקש להתעלם מהעיתוי שבו מתקיימת הישיבה. הדח"צית מרים (מיקי) הרן הסבה את תשומת לבו של גלעד למצב הרגיש, שבו חלוקת בונוסים לבכירים מתבצעת במהלך שביתה של עובדים, אך גלעד התעקש שיש להתעלם מהמצב הרגיש ולשלם את הבונוסים באומרו: "עלינו לזכור שאנחנו תמיד בתקופות רגישות – עכשיו שביתה, אח"כ ששינסקי. עלינו להבחין בין התזמון לזכאות".
מכיל נמסר: "בהתאם להחלטת ביהמ"ש העליון לאפשר לחברה להציג לבית המשפט את דו"ח הוועדה הבלתי תלויה, בראשות השופט בדימוס מודריק, כיל הגישה אתמול את הדו"ח לביהמ"ש כחלק מהתהליך המתנהל כעת".
