בדיקת כלכליסט
העמותה לצמצום פערים שנותנת גב לבנק הפועלים
המלחמה שמנהל בנק הפועלים נגד הפרטת הבורסה חשפה קשרים בינו לבין עמותת ידיד, שהוא ובעלת השליטה בו הם התורמים המשמעותיים ביותר שלה בישראל. העמותה נרתמה לא פעם לשירות הפועלים ולטרפוד יוזמות להגברת התחרות בין הבנקים
האם עמותת ידיד, שפועלת כהצהרתה לצמצום פערים חברתיים וכלכליים בחברה הישראלית, משרתת אינטרסים כלכליים של אחד הגופים העסקיים החזקים בישראל - בנק הפועלים? כך טוען מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב.
הפרשה כולה התפוצצה לאחר שביום שישי האחרון פורסמה באתר "כלכליסט" ידיעה על מכתב ששלחה עמותת ידיד בשיתוף עם התנועה לחופש המידע למנכ"ל הבורסה בן זאב, בדרישה לחשוף מידע על פרטי ההסכם שנחתם עם קרן ההשקעות מאניקיי האוסטרלית למכירת 19.9% ממניות הבורסה לידיה. במכתב הביעה עמותת ידיד חששות מכך שהקרן הרוכשת ביצעה בעבר עבירות שהובילו להטלת קנס על ידי רשות ניירות ערך האמריקאית. עוד נחשף כי ח"כ מיקי לוי מיש עתיד פנה לוועדת הכספים כדי לאשר כינוס דיון חירום לקראת המכירה של מניות הבורסה לקרן הזרה.
לכאורה מדובר במכתב תמים שלא אמור לתפוס כותרות גדולות, בשל ההשפעה המוגבלת שיש לעמותות מסוג זה על מקבלי ההחלטות. אלא שאתמול הפתיע בן זאב כשפרסם מכתב ששלח לחברי הכנסת שכותרתו "חשש להטעיית נבחרי ציבור ושיבוש של עבודת הכנסת", ובו הוא מטיח האשמה חריפה בשתי העמותות, שלפיו "חרתו על דגלן תמיכה והעצמת שכבות חלשות בחברה הישראלית והגברת הסולידריות החברתית", אך בפועל "ממידע שבידינו עולה כי המכתב נועד לקדם את האינטרסים הצרים של בנק הפועלים ולא את טובתו של כלל הציבור, ובנק הפועלים הוא העומד מאחורי מכתב זה".
 | |||
בן זאב אף מנמק את הטיעון החריף בכך שעל המכתב ממוענת גם יעל אלמוג, משנה למנכ"ל והיועצת המשפטית של בנק הפועלים, ועל כך ש"בסמיכות מעוררת חשד התקבל בבורסה מכתב בנוסח דומה מהבנק". ואמנם, לפני שבועיים שלח הבנק מכתב חריף למנכ"ל הבורסה, שנחשף גם הוא ב"כלכליסט", הקורא נגד כוונת הבורסה לייקר את תעריפון עמלות הפצת המידע שלה ומביע חשש כי חוק שינוי מבנה הבורסה, המנתק את הבנקים מהשליטה בה והופך אותה לגוף הפועל למטרות רווח, כמו גם המכירה למאניקיי, יגרמו לייקור עמלות לציבור הרחב. עמדת הבנק בנושא היתה ברורה והוא לא ניסה להסתירה.
בן זאב אמנם לא נתן תימוכין נוספים לטענתו הקשה כנגד עמותת ידיד, אך בתגובה למכתבו של בן זאב מודה סמנכ"ל העמותה רן מלמד כי בנק הפועלים נמנה עם תורמי העמותה המשמעותיים ביותר וכי הוא התורם הגדול ביותר בין הבנקים. "עמותת ידיד מקבלת תרומות מבנקים בישראל, היא מקבלת תרומות מגורמים פיננסים שונים והיא במקביל פועלת בתחום ההדרה בשוק האשראי והפיננסים כאשר היא אינה מבקשת לעולם אישור ממי מהתורמים לה בנוגע לפעילות כזו או אחרת. נהפוך הוא, רבים הם המקרים בהם עמדותינו אינן עולות בקנה אחד עם עמדתם של הבנקים. כשיש צורך לעמוד נגד הבנקים, אנחנו עושים זאת. כשאנו סבורים כי עמדתם נכונה, לא נתבייש להגיד זאת", לשון התגובה.
מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו, סמנכ"ל עמותת ידיד רן מלמד ומנכ"ל הבורסה איתי בן זאב צילום: אוראל כהן, עמית שעל
כסף קטן, הד ציבורי גדול
בדיקת התרומות שניתנו לעמותה בשנת 2016 מחזקת את הסברה שלפיה לבנק הפועלים השפעה גדולה עליה. הבנק עצמו תרם לידיד 100 אלף שקל ב־2016, ואילו בעלת השליטה בבנק שרי אריסון תרמה לו דרך קרן אריסון 183.5 אלף שקל נוספים. משרד עורכי הדין גורניצקי, שמייצג את בנק הפועלים, תרם לעמותה עוד 50 אלף שקל, וחברת ישראכרט שבבעלות הבנק תרמה עוד כ־19 אלף שקל. בנקים נוספים שתרמו הם דיסקונט, לאומי וירושלים, אך סכומים נמוכים בהרבה (ראו פירוט בטבלה). תרומות הגורמים הישראלים מסתכמות בכ־1.3 מיליון שקל, והתרומות הזרות מגיעות לכ־4.3 מיליון שקל ב־2016.
לכאורה תרומה של חברות עסקיות חזקות לקהילה היא מבורכת ויש לעודד אותה, אך עם זאת עולה השאלה אם אין צורך בגילוי נאות מצד עמותות כמו ידיד לגבי הגופים העומדים מאחוריהן בעת שהן מתגייסות לקידום מהלכים שעשויים לשרת את אותם גופים. עבור גוף כמו בנק הפועלים תרומה של עשרות אלפי שקלים בשנה היא כסף קטן אל מול ההד התקשורתי החיובי שנוצר כשעמותות, שנתפסות כנקיות מאינטרסים, מקדמים מהלכים שמיטיבים עמו בתקשורת ובכנסת.
מלמד אגב טען בתגובתו כי המכתב נשלח אמנם גם ליעל אלמוג מבנק הפועלים, אך כך גם "לעוד 100 נציגי המערכת הפיננסית והמערכת הממשלתית העוסקים בנושא". אלא שמלמד אולי לא שם לב שבן זאב צירף למכתבו צילום של רשימת התפוצה שאליה נשלח המכתב של ידיד, שכולל רשימה ארוכה מאוד של חברי כנסת ורק יעל אלמוג אחת — כלומר אלמוג היא הדמות היחידה מהמערכת הפיננסית שאליה נשלח המכתב. בעמותת ידיד אמרו כי השם של אלמוג נכנס בטעות לרשימת התפוצה החשופה, בעוד שהמכתב נשלח לעוד שורה של גורמים במערכת הפיננסית שכותבו בעותק מוסתר.
בעלת השליטה בבנק הפועלים שרי אריסון
בעד או נגד תחרות?
בדיקת "כלכליסט" מעלה כי בשנים האחרונות נרתמה עמותת ידיד לטובת אינטרסים ששירתו את הבנקים.
לדוגמה, בנובמבר 2013 העבירו הבנקים לעמותת ידיד מידע ומסמכים כדי שזו תסייע בניסיונות לטרפד את יוזמת המפקח על הבנקים אז דודו זקן להגברת התחרות במערכת הבנקאית. זקן יזם אז את תעודת הזהות הבנקאית שבינתיים יצאה לדרך - מסמך הכולל את מלוא המידע הפיננסי של הלקוח בבנק, במטרה לעזור לו לשפר את כוח המיקוח שלו מול בנקים מתחרים. ימים בודדים לאחר שהפיקוח על הבנקים פרסם טיוטה בעניין, פרסמה עמותת ידיד הודעה לעיתונות הקוראת לעצור את הרפורמה בטענה כי תפגע דווקא בשכבות החלשות. המכתב הסתמך על מידע שהעבירו לה הבנקים ובהם הפועלים. מלמד הודה אז כי הבנקים העבירו לו את טיוטת ההוראות החסויה שהפיץ הפיקוח, וכן אומדנים לגבי הלקוחות הבעייתיים במערכת הבנקאית שלכאורה ייפגעו דווקא מקיומה של תעודת הזהות הבנקאית.
עו"ד פיני רובין, ראש משרד גורניצקי צילום: ענר גרין
דוגמה נוספת היא טרייה יחסית ונוגעת לפניה שהעבירה עמותת ידיד לוועדת החקירה שהקים לפני חצי שנה איתן כבל לחקר האשראי שנתנו הבנקים לטייקונים, ועדה שכמובן מציגה באור רע מאוד את הבנקים הגדולים. העמותה הציעה למשל לוועדה "לדון בשני היבטים מרכזיים הנוגעים לפעילות הבנקים בעבר מחד ולפעילותם כיום, כמו גם תוכניות העבודה העתידיות שלהם". לכאורה מדובר בבקשה תמימה, אך בפועל היא משרתת את בנק הפועלים, שכן הנהלים בבנק בכל הנוגע לאשראי לטייקונים כבר שונו, כך שמיקוד העיסוק בהווה ובעתיד ולא בעבר משרת בדיוק את האינטרס לטשטש את הרשלנות לכאורה במתן אשראי לבעלי הון בישראל.
מלמד ביקש גם "לבחון תפקידם של שחקנים נוספים בשוק האשראי והסדרי החוב ובכלל זה עורכי דין, כונסי נכסים, רואי חשבון ומתווכים פיננסיים", ודרך כך סייע להסיט את האש מהבנקים. בנוסף דרש "לכלול לא רק את הבנקים המסחריים, אלא את כלל השחקנים בשוק האשראי, וזאת לאור שינוי החקיקה והעדכונים הרבים שחלו כתוצאה ממדיניות שר האוצר ובכלל זה את חברות כרטיסי האשראי, חברות הביטוח ובתי ההשקעות, חברות המימון החוץ בנקאיות" — מלמד בעצם דורש כאן לבחון אסדרה לא רק על הבנקים, אלא הצבת מגבלות על כלל נותני האשראי במשק ובכלל זה על חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד, שהבנקים הפועלים ולאומי בהתאמה נדרשים למכור והן עתידות להפוך למתחרות שלהם. בסמוך לאחר מכן התבטא מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו כשביקש מהכנסת לחקור גם את הגופים המוסדיים במסגרת ועדת החקירה הפרלמנטרית.
מלמד מתייחס בתגובתו גם למהלכים שנקטה העמותה שפוגעים בבנקים, בהם הצעת חוק בנושא משכתנאות שאושרה אתמול בוועדת הכלכלה, פרי יוזמה של עמותת ידיד, שדרשה ביטול העמלות שגובים הבנקים על מחזור או על פירעון מוקדם של משכנתא. עוד הזכיר מלמד כי הוא מוביל יוזמת חקיקה להחלת חוק חופש המידע על תאגידים פיננסיים, בהם הבנקים, חברות הביטוח, בתי ההשקעות והבורסה.
המשנה למנכ"ל בנק הפועלים יעל אלמוג צילום: עמית שעל
"מגיב באופן לא ענייני"
באתר עמותת ידיד מתואר כיצד היא משרתת את קהל לקוחותיה באמצעות מרכזי הזכויות בקהילה, שפועלים ב־16 יישובים ומספקים טיפול פרטני מצד מתנדבים שנפגשים עם לקוחות ומנתחים את בעיותיהם בסיוע מחלקה משפטית. עוד מתקיימת בהם פעילות קהילתית לגילאים שונים, אולפנים למבוגרים דוברי רוסית ואמהרית, קורסים לתכנון תקציב משפחתי ועוד.
מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "חבל שמנכ"ל הבורסה מגיב באופן לא ענייני, בוחר להתחמק ממתן תשובה ואינו חושף בשקיפות את הסכם המכירה של הבורסה, שעלול להביא להעלאת תעריפים ללקוחות הבורסה. מי שמדבר על חוסר שקיפות - ראוי שיציג בשקיפות מלאה את ההסכם למכירת הבורסה, דבר שיש בו עניין ציבורי ממעלה ראשונה. בנק הפועלים פירט את הטענות שלו למנכ"ל הבורסה במכתב ישיר וברור, ואין לו צורך להסתתר מאחורי עמותות כאלה ואחרות".
ח"כ מיקי לוי: "אני דואג לטובת הציבור"
בתוך כך, אמר היום ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "אותי לא מעניינים המשחקים בין בנק כזה או אחר לבורסה אלא טובת הציבור. אם הבורסה צריכה לחשוף פרטים במסגרת הסכם מכירה גדול ורגיש לקרן זרה ואינה עושה זאת אני אתערב כחבר ועדת הכספים ואמשיך לדרוש מידע ופרטים". לבקשתו של לוי נקבע דיון מיוחד ביולי הקרוב בועדת הכספים סביב שאלת המכירה של 20% ממניות הבורסה לקרן ההשקעות האוסטרלית מאניקיי.
ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) שלחה היום מכתב למנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, ובה היא מביעה תמיהה על הפניית אצבע מאשימה כלפי עמותת ידיד. "הופתעתי מהפניית האצבע המאשימה כלפי העמותות המעולות שבנידון (מתייחסת גם לתנועה לחופש המידע שיחד עם עמותת ידיד שלחה את המכתב לבורסה ולחברי הכנסת בדרישה לקבל מידע על פרטי ההסכם למכירת מניות הבורסה לקרן ההשקעות מאניקיי – ר"ב). "שתי העמותות הללו (ולא הייתי ערה שהן מקבלות תרומות מבנק הפועלים ככל שאכן זה המצב) הן לבנה מרכזית בחוסן האזרחי שלנו ואני סבורה כי הציבור הישראלי יוצא נשכר לרוב מפעילותן", כתבה. עוד הוסיפה נחמיאס ורבין "ככל שהיה נדרש גילוי נאות סביב פנייתן אלינו בהקשר של התרומות, עדיין אין הדבר עולה כדי ניגוד עניינים כזה שמונע עיסוק בסוגיית השקיפות סביב המכירה".
מי שעוד צפויה להוות גורם מכריע בסיפור הזה היא יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה, שבידיה ההחלטה אם לאשר את העסקה או לא. בבנק הפועלים טוענים כי עסקה כזו תייצר לחצים מצד בעלי מניות חדשים בבורסה לייקר עמלות כדי להשיא את רווחיה.
