גוף מוסדי יוכל להיות בעל עניין בחברת כרטיסי אשראי? הרגולטורים לא יודעים לענות

האם גופי הפנסיה יוכלו להחזיק יותר מ־5% בחברת כרטיסי אשראי? העסקה האחרונה לרכישת חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד, מעלה הרבה סימני שאלה.

קרן ההשקעות ורבורג פינקוס, שחתמה לאחרונה על הסכם לרכישת לאומי קארד מידי בנק לאומי, מעוניינת לצרף לעסקה את גופי הפנסיה הישראלים. כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט", הקרן מנהלת מגעים מול מנורה, הראל, הפניקס ומגדל לשם כניסתם להשקעה של כספי העמיתים בלאומי קארד. בוורבורג פינקוס מתכננים להחזיק 80% מהחברה, ושגופי הפנסיה יחזיקו את היתרה, 20%.

אלא שהמצב המשפטי ביחס לשיעור ההשקעה המותר של כספי החוסכים בחברת כרטיסי אשראי הוא מורכב - ולרגולטורים, לפחות לעת עתה, אין תשובות ברורות. כרגע השיחות של ורבורג פינקוס מתמקדות בעיקר במנורה והראל. אך אם הקרן באמת רוצה לצרף את גופי הפנסיה כשותפים ב־20% מהחברה, היא עלולה להיתקל בבעיה בקבלת היתרי שליטה.

מימין: נגידת בנק ישראל קרנית פלוג והמפקחת על הבנקים חדוה בר. תשובות מבולבלות צלם: רונן פדידה, עמית שעל

ביום שאחרי הפרידה

כיום הפיקוח על הבנקים מגביל את היכולת של גוף מוסדי להחזיק בבנק. גוף מוסדי לא יכול להחזיק יותר מ־5% בבנק אלא אם קיבל היתר שליטה מהפיקוח. רק בשנה האחרונה, ולאחר מאבקים כבדים מצד הגופים הפנסיונים, הפיקוח ניאות לרכך את המגבלה ולהעניק למוסדיים היתר לאחזקה של עד 7.5% בבנק.

השאלה הגדולה היא איך צריך להסתכל על חברת כרטיסי האשראי ביום שאחרי פרידתה משליטת לאומי. כיום חברות כרטיסי אשראי הן תאגיד עזר בנקאי, ולפיכך כפופות למגבלות הרגולטוריות על הבנקים. על פניו, לאחר שחברת כרטיסי האשראי תצא משליטת הבנק, היא כבר לא תהיה תאגיד עזר כזה, ובפיקוח יוכלו להתייחס אליה באופן אחר.

החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית לא מתייחס לצורך בהיתר אחזקה בחברת כרטיסי אשראי מהפיקוח על הבנקים. הוא רק מגביל גופים מוסדיים גדולים מלהחזיק אמצעי שליטה בחברת כרטיסי אשראי. נוסף על כך, המגבלה נוגעת רק לכספי הנוסטרו של אותם גופים. כספי החוסכים מוחרגים מהמגבלה.

בפיקוח על הבנקים התקשו אתמול לספק תשובה, האם יאפשרו לגוף מוסדי להחזיק יותר מ־5% בחברת כרטיסי אשראי. גם ברשות שוק ההון לא ידעו לתת מענה. כל אחד מהרגולטורים סיפק תשובות מבולבלות, ובעוד שבפיקוח דיברו על צורך בהיתר עבור אחזקה של יותר מ־5%, ברשות שוק ההון ציינו שלמיטב ידיעתם, ההיתר נדרש רק כשהאחזקה עולה על 15%.

כשהביטוח והאשראי הצרכני משתלבים

הרגולטורים התבלבלו במיוחד כש"כלכליסט" הפנה אליהם את הסוגיה הבאה: זה לא סוד שחברות הביטוח צפויות להיכנס בשנים הקרובות לאשראי הצרכני. רק באחרונה הכריזה מגדל על כניסתה לתחום, ועל העמדת אשראי של עד 100 אלף שקל ללקוח. בתי השקעות כמו מיטב־דש ופסגות שותפים בחברות הפועלות בתחום האשראי הצרכני, בעיקר ב־P2P, והצפי הוא שעם כניסת מאגר נתוני האשראי, חברות הביטוח ירגישו יותר נוח להעמיק את דריסת הרגל בתחום.

כיום חברת ביטוח לא יכולה להחזיק יותר מ־5% בחברת ביטוח מתחרה, גם כשמדובר בכספי החוסכים. האם ברשות שוק ההון ובפיקוח על הבנקים יאפשרו לחברת ביטוח, במיוחד כזו שפועלת בתחום האשראי הצרכני, להחזיק יותר מ־5% בחברת כרטיסי אשראי שבה היא צפויה להתחרות? השאלה מתחדדת אם מביאים בחשבון את התוכניות של חברות כרטיסי האשראי להיכנס לשוק ההפצה של מוצרי ביטוח. כלומר, להפוך לסוג של שותפות של חברות הביטוח כגוף מפיץ, ולהתחרות במערך ההפצה המסורתי של סוכני הביטוח.

מטבע הדברים, חברת כרטיסי האשראי תרצה להפיץ את המוצרים הביטוחיים והפיננסיים של כל הגופים. אך בכך עלול להיווצר פוטנציאל לניגוד עניינים, אם אחת מחברות הביטוח תחזיק בה אחזקה משמעותית.

לכאורה יש הפרדה בין ניהול כספי החוסכים לבין הפעילות העסקית של חברת הביטוח. אולם, צפויות לצוף שאלות של ניגודי עניינים אם לחוסכים תהיה אחזקה משמעותית בחברה מתחרה שהיא גם שותפה עסקית.

כרגע לאומי קארד היא פרטית, אך היא יכולה לצאת להנפקה בעתיד. כיום גופי הפנסיה יכולים להציע מועמדים לדירקטורים בחברות שבהן הם מושקעים, לאשר מינוי דירקטורים חיצוניים ואת שכרם של המנכ"ל ושל היו"ר. אם יאפשרו לחברת ביטוח בודדת להחזיק 10% מחברת כרטיסי אשראי שתתחרה בה, האם תורשה חברת הביטוח למנות דירקטור מטעמה בה? ומה יהיו הכללים אם החברה תהפוך לציבורית?

התשובות לשאלות הללו קריטיות לורבורג פינקוס. הקרן מעוניינת לצרף את המוסדיים כדי לשתף איתם פעולה במימון הפעילות של חברות כרטיסי האשראי. אם יתברר שיש בעיה עם אחזקה של יותר מ־5% לגוף בודד, הקרן תידרש למצוא לפחות ארבעה גופים פנסיונים שיקפצו על הצעתה.