הדו"חות חושפים: הבור של מרכוס וובר בארנה גרופ מעמיק

חברת ארנה סטארגרופ דועכת, והשאלה היא את מי יאשים הפעם מרכוס וובר: את דעיכת קניון ארנה הרצליה הטיל וובר בעבר על הציבור הישראלי, כשטען כי "אנשים עם הכנסות גבוהות עושים את הקניות שלהם מחוץ לישראל - היא משעממת אותם. בכל קניון יש את אותן חנויות, תמיד רואים קסטרו ופוקס. באיטליה, פריז ולונדון יש הרבה חנויות והרבה צעירים עם רעיונות רעננים. הקמעונאות בישראל לוקה בזה". הוא האשים גם את מנהלי החברה, ואמר שמבחינתו הם היו "אנשים שלא הבינו את העסק. אני הבאתי את הרעיון לחזור לעסקי הליבה, ולכן מכרנו את הפעילויות שלא קשורות לקניונים". עד היום הפסיד וובר כ־850 מיליון שקל בארנה סטאר גרופ.

המותג ארנה מזוהה בעיקר עם קניון ארנה בהרצליה, שנפתח ב־2003 ומאז היה בור פיננסי לכל בעליו. כבר בשנה הראשונה לפעילותו פדיונותיו היו נמוכים ביחס למתחרים, וגם רכישתו כעבור שלוש שנים, תמורת כ־546 מיליון שקל, על ידי אברהם נניקשווילי, ג'קי בן זקן וחיים רביבו, באמצעות חברת מנופים פיננסים, לא שינתה המגמה. ב־2011 רכש וובר את חלקו של בן זקן במנופים פיננסים לפי שווי חברה של 847 מיליון שקל, ונהפך לבעל השליטה בארנה (כ־60%), אך גם הוא לא הביא לשינוי במגמת ההפסדים. הוא המשיך להזרים כספים לחברה עד שלפני כשנתיים קניון ארנה בהרצליה נמכר לקרן ריאלטי תמורת 335 מיליון שקל. וובר אמנם נפטר מהקניון והכניס כמה מאות מיליוני שקלים לקופת החברה, אך המשיך וממשיך להזרים כספים.

מרכוס וובר ה בעלים ה שוויצרי של חברת ארנה גרופ צילום: אלון רון

אזהרת עסק חי לחברה מרואי החשבון

בדו"חות שפירסמה שלשום ארנה, מטילים רואי החשבון שלה ספק אם תוכל להמשיך להתקיים כעסק חי. לטענתם, הזרמת הכספים של וובר לחברה חיונית להשארתה בחיים. החברה ציינה כי הגירעון בהון החוזר שלה הגיע ל־639 מיליון שקל. החברה אמנם מציינת שקיבלה את הסכמת הבעלים לדחיית ההחזר של יתרת הלוואת בעלים בהיקף של 413 מיליון שקל עד לסוף 2018, אך עדיין לא ברור מה יעלה בגורל שאר הלוואותיה מבנקים ויכולתה לדחות או לעמוד בהן. נכון לתוצאות הרבעון השני, עמדו ההלוואות האלה על כ־252 מיליון שקל.

הפסדי החברה, כמו גם שאלת עתידה, לא מנעו ממנה לדווח שהדירקטוריון אישר מענק של כ־96 אלף דולר למנכ"ל חברת ליאור אדיל בורלבייב, שפועלת בקזחסטן וארנה מחזיקה ב־81% ממנה. שווי נכסי ליאור ירד במחצית הראשונה של 2018 ל־7.6 מיליון שקל, לעומת 19.6 מיליון שקל בסוף 2017. גורמים מטעם החברה מסרו כי המשכורת, כולל הבונוס למנכ"ל ליאור, שולמו ישירות מחברת ההשקעות של וובר ASTC.

בהקשר, זה ספגה החברה מכה נוספת, לאחר שהופקעו ממנה 90 דונם על ידי רשות המקרקעין בקזחסטן לטובת בניית אצטדיון ספורט, מתוך 580 דונם שהיא מחזיקה בבירה אסטנה. בנוסף, ציינה החברה שיש אפשרות להפקעה של יתר הקרקעות שבבעלות ליאור, עקב התראת הרגולטור שאחראי על קרקעות במדינה, הנוגעת ליכולת החברה לממש תוכניותיה לקרקעות אלה.

התחזקות הדולר הקפיצה את הוצאות המימון

מכה נוספת שספגה החברה היתה בהוצאות המימון. ארנה מייחסת להן את ההרעה בתוצאותיה למחצית הראשונה של 2018, שבה הוצג הפסד של כ־31 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ־47 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר ההפסד מיוחס להוצאות המימון - 28 מיליון שקל, שנבעו מהתחזקות הדולר מול השקל. הוצאות המימון בתקופה המקבילה אשתקד היו כ־7.7 מיליון שקל.

ואולם צרות החברה אינן מסתיימות בקרקעות ומימון, בתקופת הדו"חות הוגשו נגד ארנה תביעות בסכום כולל של כ־24 מיליון שקל. בנוסף, קניון ארנה נהריה - נכס הדגל של החברה - ממשיך להציג שיעור תפוסה ממוצע נמוך יחסית: 82% במחצית הראשונה, ובדומה לשיעור בתקופה המקבילה אשתקד, שהיה 81%. ה־NOI של הקניון במחצית הראשונה היה 18.4 מיליון שקל, לעומת כ־34 מיליון שקל לכל 2017.

למרות כל אלה, החברה מציגה כמה נקודות אור, בהן המשך שיעור תפוסה גבוה במרכז המסחרי סטאר סנטר, שעמד נכון למחצית הראשונה על 93%, והמשיך את שיעור התפוסה הגבוה בתקופה המקבילה - 92%. ה־NOI שלו במחצית הראשונה היה 5.4 מיליון שקל, לעומת 11.9 מיליון שקל לכל 2017.

וובר, שמרכז פעילותו נמצא כיום בסינגפור, מחזיק בחברת ההשקעות ASTC, שדרכה הוא שולט בארנה גרופ. באמצע שנות ה־80 הוא עמד בראש חברת בנייה ונדל"ן גדולה בגרמניה, שהיקף עסקיה היה יותר ממיליארד מארק בשנה, ובעשור זה הוא החל לפעול גם בתחום הנדל"ן המניב בארה"ב.