קרן ג'נריישן השקיעה בחודשיים כמעט את כל הכסף שגייסה; "אנו מוכנים להנפקה"

"השלמנו את יעד הרכישות שלנו בדיוק לפי התוכנית העסקית, והקרן מוכנה להנפקה שאנחנו מכוונים למחצית הראשונה של 2019". כך אמר אתמול ארז בלשה, שותף מנהל בקרן הריט לתשתיות ג'נריישן קפיטל, לאחר שהקרן הודיעה על רכישת 50% מרפק אנרגיה, חברה־בת של רפק, תמורת 70 מיליון שקל.

המגעים לעסקה פורסמו לראשונה ב"כלכליסט" ב־15 באוגוסט. רפק אנרגיה תפרע בחלק מהסכום שתקבל הלוואת בעלים לרפק, בהיקף של 32.5 מיליון שקל. הקרן ורפק יעמידו במקביל הלוואות של 20 מיליון שקל כל אחת לרפק אנרגיה. בנוסף, יש התחייבות של רפק להעמיד לרפק אנרגיה עוד כ־21.5 מיליון שקל, אם במהלך השלמת ההקמה תידרש הגדלה נוספת של השקעת הבעלים. העסקה תושלם עד 10 בדצמבר, ואז ייחתם גם הסכם בעלי מניות בחברה. בשבוע שעבר רכשה הקרן 50% מחברת האנרגיה הירוקה להב הרים ירוקים שבשליטת אלי להב, תמורת 34 מיליון שקל. העסקה הראשונה של הקרן היתה ביולי, כשרכשה 49% מחברת האוטובוסים בון תור ב־105 מיליון שקל.

"אנחנו מוכנים ללכת להנפקה בבורסה"

קצב חריג כזה עלול להתפרש כחיפזון מסוים בסגירת עסקאות, לא?

בלשה: "זה לא מהר מדי. זה היעד ששמנו לעצמנו - הן מבחינת היקף הנכסים והן מבחינת קצב ההתקדמות. לפי התוכנית העסקית, אחרי שלוש השקעות אנחנו מוכנים ללכת לבורסה, ויכול להיות שבמקביל יהיו השקעות נוספות שיושלמו אחרי ההנפקה".

למה אתם ממהרים?

"מבחינת הנכסים זה נכון ללכת להנפקה, אחרי שבנינו פורטפוליו מבוזר. סולגרין ולהב הרים ירוקים בתחום הסולארי, רפק בתחום ייצור חשמל קונבנציונאלי, ובון תור. האחרונה היא חברה עם פוטנציאל צמיחה גדול. נכון למשקיעים שלנו שיהיה עסק בתחום התחבורה בפורטפוליו".

למה שלוש רכישות מספיקות להנפקה?

"אנו רוצים פיזור, ואת זה השגנו. בהנפקה נבוא עם נכסים נוספים ונגייס כסף לרכישות נוספות, כשהמטרה היא להנפיק לפי שווי שוק של 350 מיליון שקל. קרן ריט בעולם התשתיות זה כלי מוצלח מאוד, והביקוש אליו גדל. זו פעם ראשונה שלמשקיעים יוגש התחום שהוא מבוזר, מניב וסולידי".

מימין: ארז בלשה ויוסי זינגר

לדברי בלשה, אחרי הגיוס של 230 מיליון שקל לקרן בסגירה ראשונה, היא תודיע בקרוב על השלמת גיוס נוסף, שאת היקפו הוא לא חושף, אך צפוי לנוע סביב 50–100 מיליון שקל. ג'נריישן היא הקרן הראשונה בתחום התשתיות, ומנהליה הם בלשה ומנכ"ל גרנית הכרמל לשעבר יוסי זינגר. היא מתמקדת בהשקעות בתחומי תשתיות ואנרגיה: חשמל, גז טבעי, תחבורה, סביבה, מים. משקיעות העוגן הן ויולה, אי.בי.אי ופסגות.

עם זאת, בשוק יש גורמים המביעים פסימיות לגבי הקרן. לטענתם, המודל של בלשה וזינגר יתבסס על שערוכי הנכסים שנרכשו במחיר מסוים, ולפני ההנפקה ישוערכו בסכומים גבוהים יותר - בין אם בטענה להשבחה ובין אם בטענה לשיפור בביצועים.

בלשה מסביר כי הם מעוניינים "להנגיש את תחום התשתיות. יהיה שווי הוגן לנכסים לפני ההנפקה, ונביא גם נכסים חדשים. לא נגיד שנכס שווה יותר ממה שהוא".

רפק מחזיקה ב־82% משתי תחנות כוח בצפון, שנמצאות בשלבי הקמה: רמת גבריאל ואלון תבור. השקעה בהן עד היום הגיעה ל־1.3 מיליארד שקל. מתוך סכום זה מיליארד שקל הם מימון מדויטשה בנק ומזרחי טפחות, בחוב ל־14 שנה. התחנות יהיו בעלות הספק כולל של כ־146 מגה־ואט ו־80 טון קיטור. אנרג'יאן אמורה לספק את הגז לתחנות.

סכסוך בין רפק לסימנס בשל העיכוב בבניית התחנות

רפק, שמנוהלת על ידי רוני אורן, וקרן דנהאם האמריקאית, רכשו את אחזקתן הראשונית בתחנות (57%) בחלקים שווים באוגוסט 2012 מקבוצת דלק. הן שילמו אז 5 מיליון דולר במזומן, ותשלום מותנה של 4–6 מיליון דולר, עם השלמת הסגירה הפיננסית. בינואר 2014 רכשו השתיים 11.2% נוספים כל אחת, תמורת 3.7 מיליון דולר. בהמשך הן החליפו מניות עם תחנה שלישית שהיתה בבעלותן, כך שרפק נשארה עם שתי התחנות האלה. ביתר המניות מחזיקה גת אנרגיה. את הטורבינות מקימה סימנס, בעלות של כ־700 מיליון שקל.

הקמת התחנות נתקלה בכמה קשיים. בדו"חות 2015 רשמה רפק הפרשה של 41 מיליון שקל בגין התחנות, על רקע החלטת רשות החשמל מספטמבר 2015 להפחית ב־10% את רכיב הייצור בתעריף החשמל, המשקף את ההכנסות הצפויות של יצרניות החשמל.

בניית התחנות היתה אמורה להסתיים במחצית השנייה של 2018, אך לפי דו"חות רפק לרבעון השני תסתיים רק ברבעון השני של 2019. לטענת החברה, העיכובים נובעים "בעיקר מפעולות מול חברת החשמל, וכן משא ומתן מול סימנס, ביחס לאחריות לעיכוב בהשלמת הקמתם של הפרויקטים". הדו"חות גם חושפים סכסוך מול סימנס. לטענת רפק, "החברה זכאית, לפי ההסכם, לקנסות פיגורים מסימנס". מנגד, לפי הדו"חות, "לסימנס יש דרישות תשלום בגין תוספות וחריגים, בסכום העולה על גובה קנסות הפיגורים".