המוסדיים: בעוד שבועיים נמכור תעודות סל ב־15 מיליארד שקל

איגוד בתי ההשקעות פנה לשר האוצר משה כחלון בבקשה שיתערב מיידית ברפורמת תעודות הסל, וימנע שינוי של הרגע האחרון במתווה יישום הרפורמה. במכתב, ששיגרו יו"ר האיגוד אילן רביב והמנכ"ל נמרוד ספיר, נטען כי עלולים להיגרם נזקים בלתי הפיכים לשוק ההון כבר בתחילת אוקטובר. השניים מזהירים מכך שאם לא תוסדר ״רציפות כללי ההשקעה״ במעבר מתעודות סל לקרנות, צפויה מכירה של תעודות סל בהיקף של יותר מ־15 מיליארד שקל ב־3 באוקטובר - יום החלת הרפורמה.

רביב וספיר מסבירים במכתב שהגיע לידי "כלכליסט" כי "באחרונה יזמה רשות ני"ע, בגיבוי משרד האוצר, רפורמה חשובה ודרמטית בנושא תעודות הסל, שתשפר את מצב החוסכים ואת מצב שוק ההון. אנו מברכים על הרפורמה, וסבורים כי מדובר בצעד חשוב לחיזוק שוק ההון והבורסה. עם זאת, אנו מתריעים כי עלולים להיגרם נזקים חמורים ובלתי הפיכים לשוק ההון, בשל החלת מגבלות חדשות על השקעות גופים מוסדיים בתעודות הסל. מגבלות שלהן מתנגדים כלל הגופים והרגולטורים שהיו מעורבים בהליך החקיקה. מעורבותך כגורם הדומיננטי בשוק ההון, המסוגל לבחון שיקולי מדיניות משקית, לצד הכרעה בין עמדות הרגולטורים השונים, נדרשת כעת בדחיפות".

ברקע הדברים נמצאת הרפורמה בתעודות הסל, שנקבעה בתיקון 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, שאושר לפני כמה חודשים בוועדת הכספים של הכנסת. כתוצאה מהרפורמה, תעודות הסל ייהפכו לקרנות נאמנות מסוג קרנות סל.

רשות שוק ההון רוצה להגביל את המוסדיים

קרנות הסל אמורות להיות מותאמות לקרנות הנאמנות בכללים ובמגבלות, אך בין הצדדים היו הסכמות שאיפשרו למוסדיים להחזיק ב־25% מתעודות הסל ההסכמות האלה אמורות להישאר עד לדיונים מחודשים על מינוי ראש חדש לרשות שוק ההון. כעת טוענים באיגוד כי רשות שוק ההון פועלת בניגוד לעמדת רשות ני"ע והבורסה, במטרה להרחיב משמעותית את ההגבלה על תעודות סל על ידי המוסדיים.

בשבועיים האחרונים נערכו פגישות בנושא ללא נוכחותה של דורית סלינגר, שפרשה מתפקידה בראש רשות שוק ההון. לטענת בתי ההשקעות, סגניה דורשים, בניגוד לסיכומים הקודמים, לבטל את כללי ההשקעה שאיפשרו להחזיק עד 25% מכל תעודת סל. נציגי הרשות, כך לפי בתי ההשקעות, דורשים להגביל אותם ל־20% מאחזקות הציבור בתעודה, ולא מתוך יחידות תעודות הסל המונפקות בכלל - כפי שנהוג מזה 15 שנה.

המשמעות היא כי במידה שקרן הנפיקה 100 יחידות בתעודת סל מסוימת והציבור רכש 20 יחידות, המוסדי יוכל לרכוש ארבע יחידות בלבד, לעומת 25 יחידות שיכול היה לקנות עד היום. לטענת המוסדיים, המשמעות היא חריגה קיימת של יותר מ־15 מיליארד שקל בהיקף אחזקותיהם בתעודות, שאותן ייאלצו למכור ולהעביר לתעודות סל בחו"ל. בחישוב ערך סדרת תעודות סל מביאים בחשבון גם את תעודות הסל שהיו מוחזקות במחסנית, כלומר בידי חברת תעודות הסל או החברות־הבנות שלה.

באיגוד טוענים כי רשות שוק ההון מביאה לצמצום התמריצים להשקעה בבורסה וניתוב ההשקעות לחו"ל, בניגוד למצב כיום, לסיכומים לאורך קידום הרפורמה ולתכלית הרפורמה שקודמה על ידי רשות ני"ע. רשות שוק ההון היתה אמורה להוציא הבהרה שתאפשר את המשך המצב הקיים, אך בפגישות האחרונות הבהירו נציגיה שלא יוציאו הבהרה שכזו.

ברשות שוק ההון סבורים שגוף מוסדי יכול לרכוש בעצמו את מניות המדדים, וכי שימוש בתעודות סל מהווה עמלות מיותרות שהוא משלם. מאחורי עמדת הרשות עומדות טענות מהותיות שלפיהן יש ריכוזיות בשוק תעודות הסל, שנשלט עי ארבעה שחקנים בלבד: פסגות, הראל, אקסלנס ומיטב דש; והחריגה של מחצית מה־15 מיליארד שקל היא האחזקות של גופים אלה. ברשות טוענים כי יש לשאוף ליותר תחרותיות בשוק.

באיגוד טוענים בתגובה כי הנתח של ארבעת השחקנים הגדולים בשוק הוא 50%, ומכאן שיעור החריגה. עוד הם טוענים כי השקעה של גוף כמו פסגות גמל בתעודות סל של פסגות טובה לעמיתים, שכן היא מחויבת להיעשות ללא גביית דמי ניהול. עוד טוענים באיגוד כי הסמכות לדיון בתחרותיות בענף היא בידי רשות ני"ע ולא רשות שוק ההון.

שר האוצר משה כחלון צילום: עמית שעל

ועדת הכספים תפקח על המדיניות בשוק תעודות הסל

בדיון שנערך בוועדת הכספים ב־14 במאי בנושא תעודות הסל, הושגה הסכמה בין יו"ר הוועדה, רשות שוק ההון ויו"ר רשות ני"ע, שלפיה יישמר הסטטוס קוו, וכי עם מינוי הממונה החדש לרשות שוק ההון תיקבע מדיניות בהידברות בין הצדדים, ויתאפשר פיקוח פרלמנטרי על מדיניות זו. אך כרגע רשות שוק ההון עדיין לא התאימה את כללי ההשקעה לאלה שהיו נהוגים לפני תיקון 28.

נכון לסוף יולי 2018, משקיעים המוסדיים כ־41 מיליארד שקל בתעודות סל של מנהלים מקומיים הנסחרות בישראל, וכ־105 מיליארד שקל בתעודות סל של מנהלים זרים הנסחרות בבורסות בחו"ל. באיגוד מזהירים כי במידה שלא יינקטו צעדים מיידיים לשמירת הסטטוס קוו, יבוצעו כל ההשקעות החדשות של שלהם בתעודות סל בבורסות בחו"ל בלבד, ולא בתעודת סל של מנהלים מקומיים. לטענתם, המגבלה של 20% אינה אפקטיבית ביחס לקרנות זרות, מכיוון שמדובר בקרנות גדולות, ולפי התקנות קרנות זרות ניתנות להחרגה ממגבלה זו.

״פעולות אלה עלולות לפגוע באופן משמעותי בחסכונות הציבור בגופים המוסדיים (כתוצאה מהמכירה הכפויה), לפגוע בשוק ההון הישראלי, בבורסה, ובסחירות המניות בבורסה, ובצדה פגיעה בתעשיית תעודות/קרנות הסל, שמוצאת עצמה ניזוקה באופן מהותי ואולי בלתי הפיך עם תחילת רפורמה שתכליתה היתה שיפור התעשייה, תוך אי שינוי הוראות ההשקעה על ידי המוסדיים", טוענים באיגוד. הם מוסיפים כי ההידברות בנושא התקיימה במשך חודשים רבים, ובמסגרתה נטען שלא יהיה שינוי, וכי להבנתם רק באחרונה שינתה רשות שוק ההון את עמדתה, בזמן שאין לה ממונה - ובניגוד לעמדת רשות ני"ע והבורסה. יתרה מכך, לטענת המוסדיים, לא ברור כיצד הנושא נפל בין הכסאות לפני סיום תקופת הממונה הקודמת.

במסגרת ההסדר החדש, ייהפכו תעודות הסל לקרנות נאמנות. שינוי זה, שאליו יתלווה ביטול התחייבות תעודת הסל להשיג את תשואת הנכסים שאחריהם היא עוקבת, יביא לנטרול הסיכון שאליו חשופה החברה המנפיקה את התעודה, של אי עמידה בתשואת נכס הבסיס. בנוסף, יתאפשר למנהלי קרנות הסל, ככל שירצו בכך, לספק למשקיעים מעין רצועת ביטחון בשיעור מוגבל.

רצועה זו תתבטא באפשרות לגבות, בנוסף לדמי הניהול הקבועים, דמי ניהול משתנים בשיעור מוגבל של 0.1%–0.3% - בהתאם לסיווג הקרן. דמי ניהול אלה ישולמו למנהל התעודה מתוך התשואה העודפת, מעבר לשינוי המדד שאחריו התעודה עוקבת, ומצד שני ישולמו על ידי מנהל התעודה למחזיקים בה במקרה שהתעודה תשיג תשואת חסר עד לשיעור האמור. מטרת הרפורמה היתה שיפור תעודות הסל והפיכתן למוצר טוב ובטוח יותר עבור המשקיעים.