“המשקיעים בקרנות הנאמנות בפאניקה"

המשקיעים בקרנות הנאמנות בישראל צפו במהלך סוף השבוע במסכים האדומים בוול סטריט, החליטו שהגיע הזמן לחתוך וגררו אחריהם את הבורסה המקומית לירידות שערים חדות.

בתעשיית קרנות הנאמנות התקשו לספק אתמול מספרים מדויקים בכל הנוגע לפדיונות של המשקיעים, וזאת משום שהדיווחים של הקרנות הוקפאו על רקע הרפורמה בתעודות הסל ויחזרו למתכונת שגרתית רק בתחילת 2019, אולם לפי ההערכות, אתמול נפדו מהקרנות כמיליארד שקל — אחד הסכומים הגבוהים בהיסטוריה.

ואכן, בבתי ההשקעות ניתן היה להרגיש באווירת לחץ. במסדרונות IBI ברוקראז’ נשמעו שיחות רבות עם לקוחות שביקשו לדעת מדוע עדיין לא נמכרו מניות שביקשו למכור. “המשקיעים הפרטיים בפאניקה”, אמרה ל”כלכליסט” אלה אלקלעי, יו”ר קרנות הנאמנות בבית ההשקעות. “האם היא מוצדקת? זו שאלת מיליון הדולר. הרבה פסיכולוגיה מעורבת בעניין, כי לא מדובר במשבר פיננסי כמו ב־2008”. לדבריה, “מה שקרה השבוע זה מפגש בין תקופה ממושכת טובה שלאחריה מגיע שיבוש. השיבוש הפעם הוא נשיא ארה”ב דונלד טראמפ שתורם לאי־הוודאות ומוסיף שמן למדורה”.

רוני גיטלין, מנהל המסחר בניירות ערך של לאומי שוקי הון, מוסיף על הדברים: "אמנם המעוף ירד אתמול בכ-7% אבל אסור לשכוח למה. פריגו קרסה בשישי האחרון והשלימה ירידה חדה שצמצמה כרבע מהערך שלה ובכך תרמה לירידה של כ-2% במעוף, לכך יש להוסיף ירידה של 3% בנאסד"ק, פדיונות בקרנות הנאמנות זה אחוז נוסף והלחץ בציבור זה עוד אחוז".

"הנגיד החדש אמנם מתחיל לעבוד רק היום אבל הסנטימנט עדיין שלילי וסביר שעד סוף דצמבר לא יהיה משהו חיובי. בכל זאת, מדובר בסוף שנה, גם כך יש בתקופה הזו נזילות נמוכה. חזרנו לרמה של תחילת שנה אבל צריך לשים פרופורציות. אנו עדיין צופים צמיחה בישראל של כ-3%-4% עם הגז מלווייתן והמפעל החדש של אינטל. 

גם ארה"ב צופה צמיחה של כ-2% וכל זה מתחבר לכך שצפי התשואה שניתן לעשות מהחברות עדיין יהיה מעל לריבית בטווח הבינוני. הכסף ממשיך להיכנס וימשיך להיות מוזרם. כך שהוא ימצא עצמו איפשהו".

איתי בן זאב מנכ"ל הבורסה	צילום: אוראל כהן

המתח באוויר אמנם הורגש היטב, אך למעשה זהו לא היום הגרוע ביותר עבור קרנות הנאמנות, אף שמדובר באחד הגרועים שבהם. לפי נתונים שאסף בית ההשקעות מיטב דש, היו רק שני ימים נוספים שבהם נפדו יותר ממיליארד שקל: ב־24 באוגוסט 2015, אז נפדו 2.5 מיליארד שקל, וב־29 ביוני באותה שנה, אז נפדו 1.6 מיליארד שקל. בתעשיית הקרנות מעריכים כי היום הפדיונות הכבדים צפויים להימשך ואף להחריף, שכן חלק מקרנות הנאמנות המקומיות לא נסחרו משום שהן קרנות שמשקיעות בחו”ל ואתמול לא היה מסחר מעבר לים, כך שפקודות מכירה שהוזרמו אליהן ייכנסו לתוקף במהלך היום. הצפי הוא שבמהלך היום ייפדו מהקרנות עוד כמיליארד שקל לכל הפחות, מה שיביא את היקף הפדיונות מתחילת דצמבר לכ־5 מיליארד שקל — הסכום הגבוה ביותר ב־12 החודשים האחרונים.

עד עכשיו המשקיעים הרוויחו

נכון לסוף נובמבר, מי שהשקיע בקרנות נאמנות בתחילת השנה מורווח. התשואה הממוצעת על ההשקעה בקרנות נעה סביב 0.3% במועד זה, וזאת חרף תשואה שלילית ממוצעת של 0.25% בנובמבר. התשואה של קרנות הנאמנות שהשקיעו רק בישראל עמדה בממוצע על 1.4%. הקרנות שהתמחו במדד ת”א־35 ומדד ת”א־125 זינקו ב־10.2% ו־5.75% בהתאמה מתחילת השנה ועד סוף נובמבר. המשקיעים שהעדיפו קרנות נאמנות שמתמחות בחו”ל קיבלו תשואה של 0.7%. המשקיעים שבחרו בקרנות שלא גידרו את החשיפה לדולר נהנו מתשואה של 7.6% בזכות הזינוק החד במטבע האמריקאי.

דווקא המשקיעים שבחרו בקרנות נאמנות בעלות מדיניות השקעה סולידית יותר הפסידו. כך, למשל, קרנות אג”ח כללי בעלות חשיפה מסוימת למניות הציגו תשואה שלילית של 0.45% בממוצע, קרנות אג”ח כללי עם חשיפה של 10% למניות הפסידו 0.55% וקרנות כאלו עם חשיפה של 20% למניות השיגו תשואה שלילית של 0.4%. קרנות האג”ח הכללי ששיעור החשיפה שלהן למניות עומד על 30% נותרו ללא שינוי מתחילת השנה.

במילים אחרות, נראה כי נוכח החלחול של המפולת בארה”ב לישראל, המשקיעים מהציבור הרחב מעדיפים למכור כעת ולהרוויח כמעט כלום, על פני לספוג הפסדים כבדים יותר בהמשך.

מי שככל הנראה החליטו לא לצאת מהשוק אלו המשקיעים המתוחכמים, שהירידות בשווקים הן הזדמנות עבורם לבצע רכישות של מניות במחיר נמוך, מתוך אמונה שבעתיד השווי שלהן יזנק. בכיר בתעשיית הקרנות אמר אתמול ל”כלכליסט” ש”חבל לי ששוב הציבור בורח מקרנות הנאמנות בעיצומן של הירידות, כי בכך הוא מקבע לעצמו את ההפסד בדיוק בזמן שקרנות הגידור והשחקנים המתוחכמים מתחילים לאסוף סחורה”.

במוקד הנפילה: הריבית

הרקע למפולת בארה”ב, שגררה אחריה את המפולת בישראל, היא החלטת הפדרל ריזרב בשבוע שעבר להעלות את הריבית ב־0.25% ל־2.5%, ולהוריד את מספר העלאות הריבית הצפויות ב־2019 מארבע לשתיים בלבד. ההחלטה, שמעודדת את הגמילה מהריבית האפסית ומעלה את האטרקטיביות של הפיקדונות, מביאה לכך שעל השוק לתמחר את מחירי הנכסים המסוכנים כמו אג”ח ומניות מחדש.

בנוסף, ישנו גם חשש ריאלי להרעה במצבה של הכלכלה האמריקאית.