התעשייה האווירית דורשת לפתוח את מכרז אירונאוטיקס

מכירת אירונאוטיקס אמנם תמה, אך הצמדת סטטוס "נשלם" לעסקה עוד רחוקה. אתמול בבוקר דיווחה יצרנית המל"טים (מטוס זעיר ללא טייס) על חתימת הסכם למכירתה לחברת רפאל הממשלתית ולאיש העסקים אביחי סטולרו תמורת 850 מיליון שקל, ועל פניו לשני הצדדים היו סיבות לצהול, אך התגובות שלהם היו מאופקות.

המסחר במניה בבורסת תל אביב היה גם הוא מאופק. המניה אמנם זינקה ב־30% בעקבות ההודעה על העסקה ושווי החברה הגיע ל־660 מיליון שקל, אך עדיין מדובר בשווי נמוך משמעותית מהשווי שלפיו הסכימו רפאל וסטולרו לרכוש את אירונאוטיקס; שווי ששיקף פרמיה של 70% על מחיר החברה בבוקר יום המסחר.

התגובות המאופקות של שני הצדדים והפער בין שווי החברה בתום יום המסחר לשווי שלפיו היא נמכרת מצביעים על הדרך הארוכה שנותרה עד להשלמת מכירתה של אירונאוטיקס. אחת התחנות הבעייתיות בדרך הזו היא התעשייה האווירית, החברה הממשלתית שהתחרתה ברפאל וסטולרו על רכישת רפאל.

התחרות בין שתי החברות הממשלתיות היא שאחראית לזינוק במחיר העסקה, שבעיני רבים אינו ריאלי. בזכות התחרות מול התעשייה האווירית, הצעתם הראשונה של רפאל וסטולרו לרכישת אירונאוטיקס, שהעניקה שווי של 430 מיליון שקל לחברה, כמעט הוכפלה. 

מנכ"ל רפאל יואב הר אבן ומנכ"ל התעשייה האווירית נמרוד שפר צילום: יואב דודקביץ, כפיר זיו

בתעשייה האווירית - שמנוהלת על ידי נמרוד שפר ושהציעה לרכוש את אירונאוטיקס לפי שווי של 600-650 מיליון שקל - הביעו כעס רב על התנהלות אירונאוטיקס במהלך המשא ומתן והעלו טענות כי דירקטוריון יצרנית המל"טים, שבראשו עומד ידידיה יערי, שהוא עצמו יוצא רפאל, מוטה לטובת החברה הממשלתית המתחרה.

ביום חמישי, טרם החתימה על העסקה, שלחה התעשייה האווירית מכתב לאירונאוטיקס באמצעות עו"ד גיורא ארדינסט, ובו היא דורשת לקבל את כל המידע שרפאל קיבלה במהלך המגעים לביצוע העסקה. כמו כן, התעשייה האווירית דורשת שאירונאטיקס תקיים מכרז למכירתה שבמסגרתו היא תפתח חדרי מידע שבהם ניתן יהיה למצוא את כל המידע הרלוונטי. לטענת התעשייה האווירית, פתיחת חדרי המידע תאפשר לה להגיש הצעה גבוהה יותר מזו שהגישו רפאל וסטולרו.

בנוסף, התעשייה האווירית טענה בשיחות שנערכו בע"פ שמכיוון ששתיים מהקרנות הגדולות שמחזיקות באירונאוטיקס — קרן בראשית וקרן KCPS, שכל אחת מהן מחזיקה ב־12.5% מהחברה — הן קרנות מנוף (קרנות שהוקמו על ידי המדינה ושתוחלת החיים שלהן מוגבלת) שאמורות להיסגר במרץ, יש להן אינטרס למכור את החברה במהירות.

לפי טענת התעשייה האווירית, הסיטואציה הזו מעלה את השאלה אם הקרנות כשירות להצביע על העסקה למכירת החברה. ל"כלכליסט" נודע שדירקטוריון החברה דן בסוגיה הזו בשבוע שעבר והחליט שהקרנות כשירות להצביע. עוד נודע כי הקרנות מתכוונות לבקש ממשרד האוצר להאריך את חייהן עד יוני.

מכיוון שאירונאוטיקס היא חברה ציבורית שעם בעלי מניותיה נמנים אנשים פרטיים כמו אהרון פרנקל, דירקטוריון החברה יידרש לדון במכתב ובטענות של התעשייה האווירית.

נגד טענותיה של התעשייה האווירית יכול דירקטוריון אירונאוטיקס לשלוף את חוות הדעת של עו"ד אלדד כורש, שלפיה הסיכוי לקבל את אישור רשות ההגבלים העסקיים לעסקה עם רפאל גבוה משמעותית מהסיכוי לקבלת אישור לעסקה עם התעשייה האווירית. עם זאת, בתעשייה האווירית משוכנעים בכך שניתן יהיה לקבל את אישור רשות ההגבלים לעסקה שכזו, משום שמרבית המכירות של אירונאוטיקס הן בחו"ל.

המיזוג חוזר לשולחן?

מורת הרוח אינה נחלתה של התעשייה האווירית בלבד. ברפאל, שמנוהלת על ידי יואב הר־אבן, ישנו כעס גדול על התעשייה האווירית. בשיחות שערכה החברה עם גורמים במשרדי הביטחון והאוצר, התלוננה רפאל על כך שהיא בודקת את רכישת אירונאוטיקס כבר שנה, ושהתעשייה האווירית נכנסה לתמונה ברגע האחרון ואף הביאה לזינוק במחיר העסקה. בנוסף, רפאל טוענת שהתעשייה האווירית הגישה את ההצעה לרכישת אירונאוטיקס רק כדי למנוע ממנה להיכנס לתחום המל"טים.

ל"כלכליסט" נודע שבעקבות שליפת הציפורניים ההדדית, מנהל רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט פנה אתמול לראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו ולשר האוצר משה כחלון בבקשה לגבש נהלים שימנעו תחרות כזו בין חברות ממשלתיות. כמו כן, נודע כי רשות החברות מחדשת את הבדיקה לגבי אפשרות הקמתה של חברת אחזקות שתחתיה ימוזגו התעשייה האווירית ורפאל – מהלך שימנע תחרות בין שתי החברות. האפשרות הזו עלתה על השולחן בעבר, אך ירדה ממנו משום שרפאל נחשבת לחברה בריאה יותר מבחינה ניהולית ביחס לתעשייה האווירית.

העיקר: לחסום את פרנקל

העסקה למכירת אירונאוטיקס לרפאל וסטולרו נחתמה ביום שבת בחצות. עד לאותו הרגע רפאל וסטולרו וגם התעשייה האווירית ניהלו מרוץ לחתימה מהירה, במטרה למנוע מפרנקל, שהגיע לאחזקה של 20% בחברה, להשתלט על אירונאוטיקס. הן בתעשייה האווירית והן ברפאל מספרים שפרנקל — הבעלים של קבוצת לוידס שפועל בתחום התעשיות הביטחוניות באירופה ושמחזיק בבעלותו את קבוצת לוידס שעוסקת בנדל"ן, תעופה והייטק — קיים עמן שיחות לגבי אירונאוטיקס. ייתכן שהשיחות האלו מצביעות על רצונו של פרנקל להשתלט על אירונאוטיקס ולמזג אותה עם חברת יו־ויז'ן שבבעלותו.

מכיוון שפרנקל רכש את מניות אירונאוטיקס לפי שווי של 500 מיליון שקל, הוא צפוי להרוויח מהעסקה כ־70 מיליון שקל.

לפי מזכר ההבנות שנחתם, הרכישה אמורה להתבצע בדרך של מיזוג משולש הופכי. כלומר, הרכישה צפויה להתבצע באמצעות חברה ייעודית שיקימו הרוכשים ושאליה הם יזרימו מזומן, ושאיתה תתמזג אירונאוטיקס. מעבר לעובדה שהמהלך יביא למחיקת אירונאוטיקס מהמסחר, הדבר המשמעותי ביותר בביצוע הרכישה באופן זה הוא שהרוכשים לא יהיו חשופים לאישומים ולחשדות נגד אירונאוטיקס ומנהליה מצד המשטרה, משרד הביטחון ורשות ני"ע (ראו מסגרת). החשדות האלו, יחד עם צניחה בתוצאות הכספיות, הביאו לצניחה בשווייה של אירונאוטיקס לשפל של 400 מיליון שקל.

משרד הביטחון החל אתמול לבדוק את המשמעויות של עסקת המכירה על היצוא הביטחוני מישראל, זאת לאור כניסת מתחרה שלישית על מכרזים בחו"ל בדמות אלביט.

ההסתבכות של אירונאוטיקס: אירוע אחד, שתי חקירות פליליות

מאז שאירונאוטיקס הונפקה הספיקו בכירי החברה להסתבך בשתי חקירות פליליות: אחת של המשטרה והממונה על הביטחון במשרד הביטחון (המלמ"ב) ואחת של רשות ניירות ערך. צווי איסור פרסום שהוצאו על החקירות מחשש לפגיעה בביטחון וביחסי החוץ של ישראל, גרמו לכך שחברת המל"טים עדכנה את המשקיעים רק בחלק מהמידע הרלבנטי לחקירות. שתי החקירות קשורות באירוע שהתרחש ביולי 2017, ושהוביל כחודש וחצי לאחר מכן להחלטת האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון להתלות את רישיון השיווק של מל"ט החברה מסוג Orbiter 1K ללקוח מהותי של החברה במדינה זרה. היקף ההזמנות של הלקוח מהחברה הזרה בקשר למל"ט שבגינו הותלה הרישיון, עמד נכון לסוף חודש אוגוסט על כ־20 מיליון דולר ב־2018-2017.

החקירה הראשונה נפתחה בנובמבר 2017 נגד מנהלים בכירים ועובדים באירונאוטיקס בחשד לביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות על חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני בנסיבות מחמירות. באוגוסט האחרון החליטה המחלקה הכלכלית בפרקליטות להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד מנכ"ל החברה עמוס מתן; סמנכ"ל החטיבה העסקית מאיר ריזמוביץ'; מנהל חטיבת הפיתוח של החברה באותה התקופה חיים היבשר; מנהל השיווק של החברה דוד גולדין ועובדים נוספים.

החקירה הטרייה של רשות ניירות ערך נפתחה בתחילת החודש. לפי החשד, בכירים באירונאוטיקס סחרו במניות החברה על בסיס מידע פנים, בסמוך להודעה על התליית הרישיון מסוג Orbiter 1K ללקוח מהותי של החברה במדינה זרה. צו איסור פרסום הוצא על שמות החשודים. מבדיקה שפרסם "כלכליסט" בשבוע שעבר עולה שלפחות חמישה בכירים בחברה מכרו מניות ב־5.8 מיליון שקל בשבועות שקדמו להחלטת אפ"י להתלות את הרישיון למל"ט.

תומר גנון