ההתכתשות בין רפאל ותע"א על אירונאוטיקס מזניקה את שווייה

מאבק האיתנים בין רפאל לתעשייה האווירית מקפיץ את ההצעות לרכישת אירונאוטיקס. ל"כלכליסט" נודע כי דירקטוריון יצרנית המל"טים החליט לקדם חתימה על מזכר הבנות עם רפאל בתוך כמה ימים לפי שווי חברה של 800–700 מיליון שקל.

זאת כאשר ברקע מתנהלות שתי חקירות נגד אירונאוטיקס. הראשונה, בחשד לעבירות על חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני ועבירות של קבלת דבר במרמה, מתנהלת במשטרה ובמשרד הביטחון, והפרקליטות כבר הודיעה כי תגיש כתבי אישום נגד 10 בכירים בחברה בכפוף לשימוע; והשנייה - ברשות ני"ע, בחשד לשימוש במידע פנים.

ההצעה הראשונה של רפאל נדחתה

רפאל, שמתמודדת על החברה עם אביחי סטלרו, הגישה באוגוסט הצעה לרכישת אירונאוטיקס לפי שווי של 430 מיליון שקל. הדירקטוריון, בשליטת קרן ויולה בראשות יונתן קולבר, וקרנות המנוף בראשית ו־KCPS, דחה את ההצעה, והמגעים מול רפאל נמשכו על אש קטנה. בתוך כך רכש בחודש האחרון איש העסקים אהרון פרנקל 20% ממניות אירונאוטיקס, תמורת 100 מיליון שקל, ובכך הקפיץ את שווי החברה ל־500 מיליון שקל, שווייה הנוכחי בבורסת ת"א.

בחודש שעבר נכנסה לתמונה גם התעשייה האווירית (תע"א), שגם לה פעילות בתחום המל"טים. ל"כלכליסט" נודע כי ההצעה שהגישה תע"א בסיום המגעים הראשוניים היתה לפי שווי 600–650 מיליון שקל - סכום שמאלץ את רפאל לעלות לסדרי הגודל החדשים. הצעת רפאל מתבססת על מיזוג משולש הופכי, מהלך שמצריך רוב רגיל של בעלי המניות, ואשר במסגרתו תמוזג אירונאוטיקס לתוך רפאל. האפשרות השנייה היא הקמת חברה־בת בידי רפאל, שתזרים אליה מאות מיליוני שקלים במזומן בשווי 50% מהפעילות של אירונאוטיקס, ואילו אירונאוטיקס תכניס את הפעילות שלה ותחזיק ב־50% ממניות החברה החדשה. ברפאל חוששים ממצב שבו גורם לא רצוי ישתלט על נתח מהותי ממניות אירונאוטיקס, אם החברה תישאר ציבורית, ויהפוך לשותף שלה מבלי לקבל את הסכמתה.

ההתפתחות המשמעותית הזו משקפת מצב אבסורדי, שכן גם רפאל, בהובלת המנכ"ל יואב הראבן, וגם התע"א בניהולו של נמרוד שפר, הן חברות בבעלות ממשלתית (100%).

כלומר, יונתן קולבר מקרן ויולה, מנהלי הקרנות KCPS ובראשית, ואהרון פרנקל מחככים ידיים בהנאה לאחר שהצליחו להכניס את התע"א למשחק ולהשיג שווי כפול כמעט מהשווי שבו נסחרה אירונאוטיקס רק לפני כחודש. התחרות על אירונאוטיקס מתנהלת, למעשה, בין שתי חברות עם הרבה אגו אבל תחת בעלים משותף - מדינת ישראל - ונראה כי כספי משלם המסים יממנו את רצון שתי החברות לבלום זו את זו. כך ייהנו בעלי המניות של אירונאוטיקס - מרביתם גופים פרטיים - ממחיר כפול כמעט מזה שהשוק סבר ששווה החברה עתירת הבעיות ורוויית החקירות. 

מנכ"ל אירונאוטיקס עמוס מתן

הגופים האחראים על התעשיות הביטחוניות והחברות הממשלתיות הם משרד הביטחון ומשרד האוצר. ינקי קווינט, יו"ר רשות החברות במשרד האוצר, אמר ל"כלכליסט" כי הוא מוטרד מהתחרות בין שתי החברות על אירונאוטיקס, ומתכוון לגבש צוות חשיבה שימליץ על כללי התנהלות של חברות במצבים מסוג זה.

רפאל מכניסה רגל למגרש של אלביט ותע"א

יתרה מכך, עסקה עם רפאל תיצור מצב שבו ייכנס שחקן ישראלי שלישי לתחום שממילא מתנהלת בו מלחמה קשה בין שני שחקנים ישראליים - אלביט מערכות והתעשייה האווירית. "מי צריך עוד שחקן שיגרום לחברות להיפגע מהמאבק, בעיקר על עסקאות בחו"ל?", אמר גורם המעורה בעסקה. מצד שני, עסקה עם התע"א מעוררת חששות מיצירת גורם ריכוזי, דבר שעלול להקשות על קבלת אישור ההגבלים העסקיים למכירה.

סוגיה נוספת היא שאלת הבעלות בקונטרופ, החברה־הבת (50%) של אירונאוטיקס, האחראית על תחום האלקטרו־אופטיקה בחברה, ש־50% הנותרים בה מוחזקים בידי רפאל. שותפות בין תע"א ורפאל היא כמעט בלתי אפשרית, ולרפאל יש זכות סירוב לרכישת המניות, במקרה שצד שלישי יבקש לרכוש אותן. בשני המקרים המשמעות היא הפיכת קונטרופ לממשלתית.

בעלות השליטה באירונאוטיקס KCPS (12.5%), בראשית (12.5%), וויולה (10.9%) עוקבות בדאגה אחר איסוף המניות בידי פרנקל. ככל הידוע, הוא ממתין לאישור משרד הביטחון להגדלת אחזקותיו, ומקורביו מדגישים כי הוא מבצע את הרכישות ממניע פיננסי. אם יתקבל האישור, עשוי פרנקל לרכוש בשוק 16% נוספים מאירונאוטיקס ולהגיע לאחזקה גדולה מזו של שלוש הקרנות יחד. במצב כזה הוא יוכל להפוך לרוב בדירקטוריון, שכן גם כיום הוא בעל המניות הגדול. זהו תסריט בלהות מבחינת החברות, שמצויות במירוץ נגד הזמן למכירת המניות. לדברי גורמים בתעשיות הביטחוניות, פרנקל גישש בעבר מול התע"א ורפאל לגבי מהלך משותף באירונאוטיקס, ומטרתו היתה למזג אותה עם יו־ויז'ן שבבעלותו.

הקרנות KCPS ובראשית הן קרנות מנוף, שהוקמו כדי לסייע לחברות ישראליות במשבר 2008. תקופתן מסתיימת בסוף מרץ, והן מעדיפות למכור את אירונאוטיקס עד אז.