ברק מוותר על הטובות של ביבי: אינטרקיור תייצר קנאביס בחו"ל

אהוד ברק אינו מוכן להפקיד את גורל אינטרקיור, ואת שווי אחזקותיו בה, בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. חברת הקנאביס הציבורית, שראש הממשלה לשעבר מכהן כיו"ר שלה, החילה תוכנית מגירה עוקפת יצוא, להקמת מיזמי קנאביס רפואי בתשע מדינות בעולם — בנוסף לישראל. דבר המהלך נודע ימים ספורים לפני הדיון שנקבע להיום בממשלה, על אישור יצוא הקנאביס.

במהלך שהותה השבוע של הנהלת אינטרקיור בדאבוס שווייץ נחתמו הסכמים עם חברה קנדית ועם יצרנית אירופית, שלטענת החברה מחזיקות ברישיונות הנדרשים לפעילות זו.

המיזמים החדשים נועדו לבטל את תלותה של אינטקרקיור ביצוא קנאביס מישראל, בעיקר עקב סימן השאלה שעדיין מרחף מעל אישורו, ולנוכח ההיערכות בת שמונה חודשים - שאולי אף תוארך - הנדרשת עד להחלתו בפועל.

החברה ציינה עוד, כי תפעל רק בשווקים שכבר קיימת בהם רגולציה מלאה, וכי תמקד את פעילותה בקנדה, גרמניה, בריטניה, צ'כיה ופורטוגל, ובעתיד גם ביוון וצרפת. בכוונת אינטרקיור להגיע להיקף ייצור של 100 טונות עד סוף השנה, ולכן חתמה גם על הסכם להקמת מתקן ייצור בקיבוץ בנגב המערבי, שיתווסף למתקן שלה בצפון.

רואי זרחיה, מנכ"ל קנדוק, המתמזגת במלואה לתוך אינטרקיור, אמר ל"כלכליסט" כי "עליית אישור היצוא לאישור הממשלה משמחת, אך החלתו תיקח כמה חודשים. באמצע יש בחירות, ולא ברור איך הנושא יוגדר לאחריהן במוסדות המדינה. לכן אנחנו לא יכולים להיות תלויים רק ביצוא, והתחלנו מסלול עוקף, שבמסגרתו תתבצע פעילות מקומית בכל טריטוריה שבה אנו רוצים נוכחות. המהלך יביא אותנו כבר במחצית השנייה של השנה לפעילות שם, במקום לחכות לסוף 2019 כדי לדעת אם היצוא יתאפשר מישראל, ואם כן באיזו צורה".

אינטרקיור זינקה ב־1,536% מתחילת 2018

הממשלה התעכבה במתן אישור ליצוא בשל מחלוקת בין משרד האוצר למשרד לביטחון פנים, שדרש תקצוב ותקנים נוספים, למניעת זליגת קנאביס רפואי לשימושים בלתי חוקיים. ההסתמכות על יצוא, והרגולציה שתגיע בעקבותיו, עלולות להסב לברק ולשאר מחזיקי המניות ירידות שווי משמעותיות.

ברק מחזיק ב־3% ממניות אינטרקיור, ששוויין הנוכחי 22.7 מיליון שקל. בשיעור זהה מחזיקים גם אדם נוימן, המייסד והבעלים של חברת חללי העבודה השיתופיים We Work, והמיליארדר היהודי גרי פגל. השניים היו חלק מגיוס של 17.2 מיליון דולר לחברה.

בעל השליטה באינטרקיור אלכס רבינוביץ מחזיק ב־38% ובשיעור נוסף של 2.5% באמצעות חברת אקסטיאל הציבורית שבשליטתו. השווי הנוכחי של אחזקותיו עומד על 307.39 מיליון שקל. בעלי מניות נוספים הם יעל פגל, אשתו של גרי (6.7% בשווי שוק של 50.85 מיליון שקל) ומודי בן שך (6.6% בשווי 50 מיליון שקל).

אינטרקיור נסחרת בבורסת ת"א בשווי של 759 מיליון שקל, לאחר שהמניה זינקה ב־25.8% ביום ההודעה על העברת אישור היצוא למליאת הממשלה הקרובה. מתחילת ינואר טיפסה מניית החברה ב־77.9% ומ־1 בינואר 2018 מדובר בעלייה של לא פחות מ־1,536%.

אינטרקיור (שתהפוך לאחר המיזוג לקנדוק פארמה) פועלת בתחומי המחקר, הטיפוח, הגידול והשיווק של קנאביס רפואי למטופלים באישור משרד הבריאות.

החברה מחזיקה גם ב־17.25% מחברת ריגנרה (Regenera), העוסקת במחקר ופיתוח תרופות מקור חדשניות, וב־9.3% מחברת נובלוס (Novellus), המפתחת טכנולוגיה לשיפור תוצאות הטיפול בחולי סרטן, תוך שימוש בתרופות ביולוגיות ממוקדות.

אנתוני סקרמוצ'י ואהוד ברק צילום: אליאן מרשק

חברות הקנאביס עלו ב־7.7% בממוצע בת"א

מניית איטרקיור אינה היחידה שזינקה בשבוע שעבר. הדיון במליאת הממשלה הזניק את מניות הקנאביס הישראליות בשיעור ממוצע של 7.7% מיום רביעי האחרון.

אינטרקיור מובילה את טבלת העליות, ואחריה ממוקמות יו ניבו שעלתה 22.84% ואופקטרא נדל"ן שעלתה 11.98%.

בחלק מהחברות הזינוק משקף את תקוות המשקיעים למימוש הפוטנציאל הקיים בחברות, ויו ניבו היא דוגמה מובהקת לכך. החברה תחזיק במפעל הרביעי בישראל לייצור מוצרי קנאביס, ותהיה אחת הגדולות בתחום עם מפעל בגודל של 700 מ"ר. שלושת המפעלים האחרים הם של פאנאקסיה, שהתמזגה עם השלד הבורסאי הרודיום ועלתה 1.87% בלבד; בזלת, הפועלת עם תפן הבורסאית, שעלתה 5.49%; ו־B.O.L, שמיזגה חלק מפעילותה עם עמיר שיווק, שעלתה 3.84%.

נועלת את טבלת העליות וואיטסטון גרופ, שאינה מוכרת לציבור המשקיעים בתחום, ומנייתה היא היחידה שירדה לאחר ההודעה על הדיון הקרוב בממשלה — ירידה של 5.57%.

חברות הקנאביס ייאלצו להמתין שמונה חודשים, שבמהלכם יגבשו משרד הבריאות, המכס ושאר הגופים הממשלתיים הרלוונטיים את הנהלים וההנחיות לפעילות החברות מולם. פעילים בתחום הקנאביס צופים כי רק כחצי שנה לאחר מכן יהיה אפשר להבחין מי מהחברות הבורסאיות הצליחו לצקת תוכן אמיתי לפעילות הקנאביס ומי בהן יתקשו להישאר רלוונטיות למשקיעים.