הפוך ששינסקי, הפוך

פרופ' איתן ששינסקי, שעמד בראש הוועדה לגיבוש חלקה של המדינה ברווחי הגז, עבר אתמול את אחד הימים המאתגרים בחשיפה הציבורית שלו. חוות דעת משפטית שהעניק ששינסקי לקבוצת דלק גררה גל של ביקורת ציבורת על חציית קווים, לכאורה, וטענה שלפיה ששינסקי החל לעבוד אצל יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק.

ששינסקי (81) עמד, כאמור, בראש ועדה בין משרדית שהחלה עבודתה באפריל 2010, לבחינת משטר המס הנהוג בישראל מהפקת גז ונפט. ששינסקי מונה לתפקיד על ידי שר האוצר דאז יובל שטייניץ, ובדצמבר 2010 הוא הגיש את המלצותיו שעוגנו לאחר מכן בחקיקה ראשית ואושרו בכנסת במרץ 2011. ההמלצה העיקרית של הוועדה היתה להעלות את חלקה של המדינה מהפקת הגז (government take) מרף של 37% לרף מקסימלי של 62%, זאת באמצעות החלת מס מיוחד (היטל ששינסקי) על פעילות הפקת הגז. המהלך לווה במאבק ציבורי ובאיומים על חייו של ששינסקי.

"אומרים שזו קללה סינית"

אתמול, לאחר הסערה הציבורית אמר ששינסקי ל"כלכליסט" כי "היה לי יום מעניין. אומרים שזו קללה סינית. איך אפשר להגיד שחציתי את הקווים כאשר נשכרתי לתת חוות דעת כלכלית על סכסוך בין השותפים בתוך קבוצת דלק? אין לזה פן רגולטורי. איזה קווים עברתי? איזה קווים? אני רוצה להבין".

כפי שדווח לבורסה על ידי קבוצת דלק, בחודשים האחרונים מנהלת דלק מאבק משפטי מול מחזיקי יחידות ההשתתפות והמפקחים מטעמם על השאלה מהו שיעור תשלום התמלוגים שכל צד זכאי לו מפעילות הפקת הגז. מדובר בסכסוך פנימי בתוך קבוצת דלק מול המשקיעים שם, וכזה שאינו משפיע על משק האנרגיה המקומי, פיתוחו או נגזרות הפעילות שלו בארץ ובחו"ל.

במסגרת הסכסוך שכרה לאחרונה קבוצת דלק את שירותיו של פרופ' ששינסקי. "ביקשו ממני חוות דעת בנושא מאוד מסוים ואני חושב שאני המוסמך לתת אותו. מדובר במסמך בודד ואין לי עבודה שוטפת מול קבוצת דלק", הוא אומר, ומסרב באותה נשימה לענות על השאלה כמה שילמו לו. ששינסקי תוהה עוד אם תקופת צינון של קרוב ל־9 שנים אכן פוסלת אותו מלתת שירות מקצועי, בוודאי לאחר שעבד בשירות המדינה גם בוועדת ששינסקי 1 (המיסוי על הגז), גם בוועדת ששינסקי 2 (המיסוי על מחצבי טבע) וגם סייע בגיבוש מתווה הגז הממשלתי.

ל"כלכליסט" הוא אומר שבאופן אירוני, טענות המבקרים אותו פוגעות דווקא בציבור: "כיוון שטענתי שקבוצת דלק השלימה את החזר ההשקעה שלה, ולכן הגיע הזמן לשלם את היטל ששינסקי, או את תוספת המס שהציבור יהנה ממנה. העותרים מנסים לדחות את זה", אמר.

שורשיו של הסכסוך בקבוצת דלק, שמהווה מחלוקת על 15 מיליון דולר, נטועים בהכרזתה של הקבוצה, בשנה שעברה, שהיא סיימה להחזיר את ההשקעה שלה בפיתוח מאגר תמר, ולכן שיעור התמלוג שלה מההפקה יעלה מ־1.5% ל־6.5%, או מ־3% ל־13% על כל נכסי השותפות בים. זאת, אם מביאים בחשבון את כלל פעילות הקבוצה ולא רק של דלק קידוחים שפועלת תחת דלק. מנגד, בעלי היה"ש טוענים שדלק לא החזירה את ההשקעה מכיוון שלא גילמה את "מס ששינסקי" בחישובים. אם בעלי היה"ש צודקים אזי התמלוג המוגדל יתכווץ חזרה, מה שישאיר יותר כסף בקופה ויכול לעבור כדיבידנד למחזיקי יחידות ההשתתפות. חוות הדעת של ששינסקי, אם תתקבל על ידי ביהמ"ש, בעצם תכפה על דלק לשלם את מס ששינסקי, ולכן לכאורה היא מיטיבה עם בציבור.

הסכסוך בין הצדדים התגלגל בספטמבר האחרון לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בתחילת החודש הוגשה מצד העותרים לביהמ"ש חוות דעת של רו"ח אמיר סוראיה, שלדבריו התבקש "על ידי רו"ח מיכה בלומנטל ועו"ד גיא גיסין, (מפקחי השותפות – ל"ג) לבחון ולחוות דעתי בשאלה האם במסגרת תחשיב מועד החזר ההשקעה בפרויקט תמר, לצורך בחינת זכאות קבוצת דלק לעדכון שיעור התמלוגים בפרויקט תמר, יש לקחת בחשבון את היטל ששינסקי באופן אשר מביא לדחיית מועד החזר ההשקעה, וזאת למרות שההיטל משולם בפועל רק לאחר מועד החזר ההשקעה בפרויקט תמר".

תשובתו של סוראיה היתה חיובית, כלומר שיש לדחות את הגדלת התמלוג שדלק זכאית לו, מה שיכול, כאמור, להשפיע לחיוב על כמות הכסף בקופת החברה ועל היקף הדיבידנדנים שאפשר לחלק לטובת בעלי היה"ש.

"לדעתי סוראיה טועה"

מנגד, דלק שכרה שני רו"ח, בהם כאמור ששינסקי, להגיש חוות דעת נגדית וזו הוגשה לפני כשבוע. חוות הדעת של ששינסקי סותרת את ההנחות של סוראיה והוא טוען בה: "לדעתי, שלא כדעתו של רואה חשבון סוראיה, המונח החזר השקעה בהסכם העברת הזכויות (בקבוצת דלק – ל"ג) מושתת על תפיסת מזומנים תזרימית ולא על בסיס צבירה. גישת בסיס המזומנים אינה מאפשרת ככלל להקדים הוצאות שטרם הוצאו בפועל ובפרט לא את ההיטל (היטל ששינסקי – ל"ג) אצל אשר אין חולק שטרם הגיע המועד לשלם ובפועל.. גם דעתו של רואה חשבון סוראיה, שעל פיה יש לבצע את ההיטל על פני תקופת הפרוייקט – כולה או חלקה – אינה מקובלת עליי ואני סבור כי חסרת יסוד".

איתן ששינסקי ויצחק תשובה צילומים: אלכס קולומויסקי, משה בנימין