כשגבולות הגזרה מתנגשים בזכויות של בעל השליטה

בחודשים האחרונים צפה ועולה שוב אחת הסוגיות המרתקות בכל הקשור לחברות ציבוריות — מגבלות הכוח של בעל השליטה. בעל השליטה במגדל שלמה אליהו ובעל השליטה באיילון לוי רחמני, שניהם אנשים דומיננטים שבנו את הונם בעשר אצבעות, מאתגרים את גבולות החוק ומחייבים את בעלי מניות המיעוט ואת הרגולטורים והמחוקקים לשוב ולבדוק את הגזרה שלהם.

אליהו, שמינה לפני חצי שנה ועדת דירקטוריון בחברת האחזקות, כדי להדק את הפיקוח על המנכ"ל של חברת הביטוח מגדל, ובתוך כך לעקוף את יו"ר דירקטוריון חברת הביטוח, נעצר בידי הממונה על שוק ההון ונסוג מהמהלך. רחמני (90), מצדו, קצת התבלבל בין היותו דירקטור בחברת הביטוח ובחברת האחזקות של איילון לבין תפקידי הניהול השוטף, ומידע על התערבות בוטה שלו ביומיום של איילון הובילה לדרישה מרחיקת הלכת של הפיקוח על הביטוח כי יתפטר מתפקידיו ולא יכהן עוד בתפקיד נושא משרה בחברה שאותה ייסד.

סביר להניח כי ההחלטה להרחיק את רחמני מכל תפקיד של נושא משרה באיילון גובשה בפיקוח על רקע ממצאים בדבר התערבות בעייתית בהפרדה התאגידית המתבקשת בין דירקטור — שתפקידו להכתיב אסטרטגיה ולפקח על יישומה בידי ההנהלה — לבין התערבות בניהול השוטף והנחתת הוראות למנהלים בדרגים השונים.

אבל מה שדירקטוריון איילון אחזקות מנסה לעשות כעת הוא לסכל את הכוח היחיד שעוד נותר בידי בעל השליטה שהורחק מהניהול — היכולת לשלוט בזהות חברי הדירקטוריון, שאמורים לבחור את ההנהלה ולפקח עליה. הכוח היסודי ביותר של בעל השליטה הוא להצביע באסיפת בעלי המניות וליהנות מאחוזי השליטה שלו. חוק החברות קובע כי כהונת הדירקטורים תובא לאישור מדי שנה, ואם בעל השליטה אינו מרוצה מהם, הוא רשאי להחליפם. זאת כיוון שלמעט הדירקטורים החיצוניים המייצגים את בעלי מניות המיעוט, שאר הדירקטורים הם, בעצם, נציגיו בצמרת האורגנים של החברה.

אם נניח לרגע בצד את הטענות של הדירקטוריון בדבר איומים ולחצים מצד בעל השליטה באיילון, הרי שהדירקטוריון התעלם מחוק החברות ומהחובה לכנס אסיפה שנתית, שכן הקודמת התכנסה בינואר 2018, וזאת מתוך ידיעה ברורה שהבעלים צפוי להדיח בה את היו"ר שלמה גרופמן.

הדירקטורים באיילון אחזקות מנסים כעת להתעטף באצטלה משפטית, בניסיון למנוע את הדחת היו"ר, שמעוניין לשמר את כיסאו ואת התנאים המפנקים, אך בתוך כך הם רומסים את זכות היסוד החוקית של בעל השליטה. רחמני אינו שה תמים, ולא בכדי החליטה רשות שוק ההון להזיזו מדירקטוריון איילון, אבל בין זה לבין כיבוד זכותו הבסיסית להחליף את יו"ר הדירקטוריון — במיוחד כשהוא מבקש למנות במקומו אדם ראוי, את אהרון פוגל — רחוקה הדרך.

הדי הנפץ של הסכסוך בין היו"ר לבעלים לא מיטיבים עם חברת הביטוח — ולבטח לא עם חוסכיה — וטוב יעשה הממונה על שוק ההון משה ברקת אם יתערב במתרחש וישים קץ לפינג פונג המשפטי בין הצדדים הנצים. וזאת אף שסמכות הפיקוח שלו חלה רק על דירקטוריון איילון ביטוח.

לוי רחמני צילום: נמרוד גליקמן