בלעדי לכלכליסט
מנהלי קרנות הנאמנות נגד בלאקרוק: מאיימים בבג"ץ על תכניותיה להעמיק פעילותה בישראל
מכתב שהגיע לידי "כלכליסט" שנשלח על ידי איגוד מנהלי הקרנות, חושף כי התעשיה המקומית מתכוונת לצאת למלחמה בתכניות של בלאקרוק להחדיר מוצרי ניהול פאסיבים שלה בשקלים שיתחרו בתעשיה המקומית: "הקרנות הזרות משתמשות במקלטי מס, כניסתן לישראל עלולה לגרום להפסקת פעילות של קרנות סל בארץ בכלל"
מנהלי קרנות הנאמנות וקרנות הסל בוחנים להגיש בג"ץ נגד העסקה הנרקמת בין משרד האוצר, רשות ניירות ערך וקרן ההשקעות בלאקרוק לחיזוק שיווק המוצרים של בלאקרוק.
- הדיל המרומז של בלאקרוק: השקעה בתשתיות תמורת שיווק קרנות בשקלים
- רעידות המשנה בהפועלים ובדיסקונט עושות דרכן ללאומי
- האתגרים העומדים בפני מנכ"ל בנק הפועלים החדש
לידי "כלכליסט" הגיע מכתב שנשלח הבוקר לרשות ניירות ערך שיוצא נגד התכניות של ענקית הנכסים בלאקרוק לרשום למסחר בישראל במסגרת רישום כפול קרנות סל זרות להן שנסחרות במטבע זר, באופן שייסחרו בשקלים.
מתברר כי אתמול התקיימה פגישה בין איגוד מנהלי הקרנות בראשו עומד אלי בבלי ונציגי רשות ניירות ערך ובהם שרון אופיר שטרית, מנהלת היחידה לפיקוח על קרנות נאמנות ובה הציג האיגוד את התנגדותו למהלך.
באיגוד מתייחסים לפרסום הבוקר ב"כלכליסט" לפיו בלאקרוק רוקמת "דיל" עם משרד האוצר במסגרתו הרשות תאפשר לה לשווק לישראל דרך היועצים בבנקים קרנות זרות שלה בשקלים כדי לחסוך את עלויות המרת המט"ח ללקוחות, ובמקביל בלאקרוק תיכנס להשקעה בתשתיות בישראל, ומבהירים: "למען הסר ספק אם נושא תת סוג קרנות זרות שנקוב בשקל או כולל רכיב לגידור החשיפה לשקל (קלאס שקלי) יידרש עבורו בחינה נפרדת, שכן שינוי עמדת מליאת הרשות דורש תיקון חקיקה מתאים".
במילים אחרות, באיגוד קרנות הנאמנות בכלל לא נכנסים בשלב זה לבקשה של בלאקרוק לאפשר לה לשווק קרנות זרות בשקלים דרך הייעוץ הבנקאי, לאחר ששיווק קרנות זרות נקובות מט"ח לא באמת מתרומם בגלל חסם העמלות וחוסר רצון הציבור להיחשף למטבע זר בהשקעה, למרות שדרישה שכזו בהחלט עומדת על הפרק מהצד של בלאקרוק.
באיגוד מבקשים להתמקד אך ורק ברישום הכפול קרנות הסל של בלאקרוק שייסחרו בשקלים. הנימוק להתנגדות לתחרות האפשרית הזו מצד ענקית הנכסים הוא: "הצעת קרנות סל זרות אינה בגדר שכלול השוק, אלא הותרת השוק הקיים, כפי שהוא, מבלי שמנהלי הקרנות הזרים מתכוונים להציע בשורה חדשה כלשהי".
לטענת האיגוד, "התוצאה של הצעת קרנות סל זרות במתכונת הנוכחית הנה היצף של שוק באותם מוצרים שהיו קיימים בו ממילא". לפי האיגוד, "התוצאה של פתיחת השוק לתחרות במתכונת הנוכחית היא ניצול יתרונות ספציפיים המוקנים למנהלי הקרנות הזרים שמנהלי הקרנות המקומיים אינם נהנים מהם. על מנת להציע מכשיר אטרקטיבי יותר לבעלי היחידות. הצעת קרנות סל מקבילה להצעת קלאס שקלי לכל דבר ועניין - כך בעיני המשקיעים. התוצאה של הצעת קרנות סל זרות בבורסה הנה תחרות בלתי הוגנת של גופים גדולים שיציעו את מוצריהם בארץ וכך ידחקו את רגלי המתחרים המקומיים".
רוב קפיטו ממייסדי קרן בלאקרוק צילום: ויקיפדיה
החשש הגדול של מנהלי קרנות הסל (נזכיר כי תעודות הסל הפכו אשתקד לקרנות סל) הוא שגוף כמו בלאקרוק יציע מוצרי מדד שלו העוקבים אחר מדדים מובילים בחול כמו הנאסד"ק או ה-S&P500 ובכך יתחרו בתעשיה המקומית שמציעה קרנות סל דומות על מדדים בחו"ל.
באיגוד מדגישים כי השקעות בחו"ל מהווה רק 10% מתעשיית הקרנות ולכן מדובר בתחרות שאינה בליבת התעשיה וזאת לשיטת מנהלי הקרנות, "בכלים לא שוויוניים".
לטענת האיגוד, "בכוונת מנהלי הקרנות הזרים להציע קרנות סל (מכשירים פסיביים) גנריים שיעקבו אחר מדדי הדגל של מניות בחו"ל, אחריהם גם עוקבות קרנות הסל הישראליות".
לטענת האיגוד מנהלי הקרנות הזרות יציעו את המוצרים האלה בדמי ניהול דומים לתעשיה המקומית כך שבאיגוד לכאורה לא חוששים מכך שמנהלי הקרנות יציעו דמי ניהול נמוכים יותר שיהפכו את הקרנות הזרות לאטרקטיביות יותר.
היתרון של מנהלי הקרנות הזרים לטענת האיגוד הוא ש"המקום בו בחרו לרשום את הקרנות הוא במדינות בהן שיעורי המס נמוכים משמעותית ממדינות אחרות. ובתוך כך הם נהנים משיעורי מיסוי על דיבידנד בחו"ל בשיעור של 15% (קרנות סל בישראל נושאות בשיעור של 25% מס על דיבידנדים שמקורם בחו"ל - ר"ב) והרישום של הקרנות נעשה במדינות שנחשבות מקלט מס. כלומר הקרנות שיוצעו בארץ הן לא אותן הקרנות המוצעות בארה"ב, ונראה כי רישום קרנות הסל במדינה המשמשת כמקלט מס, ומקנה הטבות מס, נעשה תחת תכנון מס, ובכוונת מכוון ליצור יתרון מיסוי מול חברות ישראליות".
לטענת איגוד הקרנות הרוכשים של הקרנות הללו בישראל יהנו מאותן הטבות מס וכך ייווצר אי שוויון שכן ההשקעה במקלט המס הזה תנוצל על ידי העשירונים העליונים המשקיעים בניירות ערך ומיועצים בבנקים. "כתוצאה מהעברת הכסף מחברות ישראליות לזרות אשר רווחיהן ממוסים במדינה זרה תיגרם פגיעה להכנסות המדינה ממיסים". עוד טוען האיגוד כי גם "העשירונים התחתונים אשר אין ביכולתם לבצע השקעה כזו יפגעו" - אלא שטיעון זה הוא תמוה מעט שכן לפי אותו רציונל ממילא עשירונים נמוכים לא יכולים להשקיע גם בקרנות הסל המקומיות.
לטענת האיגוד היתרון המיסוי יוצר יתרון של תשואה של 0.2% בשנה למנהלי הקרנות הזרים. "הפערים האמורים יוצרים נחיתות מובהקת של המכשירים הישראלים בהשוואה לקרנות הזרות, במערכות הדירוג של הבנקים".
בשולי הדברים מתייחס האיגוד לפערים נוספים בין המנהלים הזרים לקרנות המקומיות כמו גובה האגרות שמשלמים השחקנים המקומיים לרשות.
לסיכומו של דבר כותב האיגוד "מנהלי הקרנות חרדים (ממש כך!) כי התוצאה המסתברת של המהלך הינה בסופו של דבר פגיעה דרמטית ביכולתם לקיים את פעילותם עד כדי מצב שלאורך זמן הדבר יחייב קונסולידציה בפעילויות, הפסקת פעילויות, ואף עד כדי אי כדאיות כלכלית לקיים פעילות של קרנות סל בארץ בכלל".
