משולש הניהול של הפניקס רחוק מלהיות שווה צלעות

הכוורת החדשה של חברת הביטוח הפניקס מתחילה לקבל צורה. קרנות ההשקעה סנטרברידג' וגלאטין צפויות לקבל בימים הקרובים היתר שליטה מהממונה על שוק ההון משה ברקת, והשליטה (32.5%) תעבור מידי קבוצת דלק לידיים חדשות וזרות. על פי המודל המסתמן, כמנכ"ל חברת הביטוח ימשיך לכהן אייל בן סימון (46), שמשמש כעת כממלא מקומו של אייל לפידות, שעזב; הוא גם יהיה מנכ"ל חברת האחזקות. יו"ר חברת הביטוח יהיה רו"ח בני גבאי (54), המעורה היטב בעולם הביטוח. יו"ר חברת האחזקות יהיה אלי יונס (68), שהיה מנכ"ל בנק מזרחי־טפחות, בנק הפועלים, משמש כנציג הקרנות בארץ וצפוי לרכוש בעצמו אחוזים בודדים מהפניקס.

בכיר בענף אמר אתמולל"כלכליסט" כי מבחינת סדר החשיבות, מנכ"ל הביטוח קודם לכל, אחריו יו"ר חברת האחזקות, בהמשך יו"ר חברת הביטוח ואז מגיעים מנהל ההשקעות, אז מנהל הכספים ובסוף מנהל הסיכונים. במילים אחרות, בן סימון אמור להיות הלב של הפניקס, אבל הבוס הגדול שלו יהיה יונס, ולא גבאי, אם המודל הזה יתממש. מנהל ההשקעות הראשי טרם נבחר, לאחר שלאחרונה הודיע רועי יקיר על עזיבתו. יקיר פרש לטובת מינויו למשנה למנכ"ל שיכון ובינוי, תחת מנכ"ל הפניקס הקודם אייל לפידות.

כמנכ"ל: אייל בן סימון

רעב ועבודה קשה סייעו לו לטפס בסולם

הבעלים החדשים בחרו במנכ"ל שצמח בארגון וגדל בצל המנכ"ל הדומיננטי לפידות, אך הם כנראה לא משוכנעים שהוא חזק מספיק, או אולי לא רוצים שיהיה כזה. לפיכך הציבו מעליו לא מנהל אחד, אלא שניים. בן סימון יצטרך ללמוד לרקוד את הטנגו המשולש הזה. מדובר במנהל מקצועי, עם ותק של 15 שנה בקבוצה. הרעב שלו, לצד עבודה קשה, סייעו לו לטפס בסולם עד להזדמנות הפז שנקרתה לו כשלפידות עזב. בעולם ללא חוק מגבלת שכר, הבעלים החדשים אולי היו פוזלים לחפש גם מנהלים מן החוץ, אך הקושי להביא מנהלים חיצוניים, בצד ההיכרות העמוקה של בן סימון עם החברה וה־DNA שלה, הפכו אותו למינוי אידאלי. אך למי הוא ידווח, לגבאי או ליונס?

אייל בן סימון צילום: אסנת קרסנסקי

בחברת הביטוח המתחרה מגדל ריבוי הקודקודים הביא את הדברים לכדי פיצוץ. בעל השליטה שלמה אליהו, שכיהן כיו"ר חברת האחזקות, מינה למנכ"ל את דורון ספיר ומעליו כיו"ר את עודד שריג. הפלונטר הזה לא שרד זמן רב, ותוך חודשים ספורים החליט אליהו למנות ועדה מיוחדת מטעם דירקטוריון מגדל אחזקות כדי להדק את הפיקוח על המנכ"ל. בכך "עקף" אליהו את שריג, כך לפחות סבר הממונה על שוק ההון ברקת, שזימן את אליהו לשימוע והביא אותו לפזר את הוועדה. חודשים ספורים לאחר מכן, שריג עזב בטריקת דלת בטענה כי לא היה יכול עוד לדאוג לכספי המבוטחים והחוסכים. סמוך לאחר מינוי מחליפו ניר גלעד, ספיר התפטר.

 

כיו"ר חברת הביטוח: בני גבאי

"חסר לבני קצת רוע. לתת פליקים כשצריך"

רו"ח בני גבאי הוא דמות מוכרת מאוד בביטוח הישראלי. מדובר בבנו של רו"ח עזרא גבאי, מקודקודי פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג (קוסט פורר גבאי את קסירר), הפירמה הגדולה והחזקה בישראל, שמלווה את הבנקים הגדולים ואת חברות הביטוח באופן שוטף. גבאי הבן למד אקטואריה, ראיית חשבון ומשפטים באוניברסיטת חיפה, היה שותף בפירמה ועבד בה במשך 16 שנה. הוא שימש כסגנו של רונן בראל, אך כשהבין שלא יוכל לנהל את הפירמה, החליט לפרוש לפני שנתיים ולהקים חברת ייעוץ משלו. מאז הוא פועל מאחורי הקלעים, ובין היתר ייעץ לאיגוד חברות הביטוח לגבי יישום הוראות הסולבנסי (דרישות ההון המחמירות שהוטלו על הענף). גבאי מייעץ תכופות לבעלי השליטה בענף ואף "תופר" עסקאות מימון ורכישה למשקיעים מחו"ל. אחד האנשים הכי קרובים אליו הוא אור חרוש, שעובד איתו בפירמה שהקים ויחד הם מנתחים דו"חות של חברות ביטוח ומייעצים לשחקנים בתחום. לפני שנה מונה גבאי למנכ"ל יבואנית הרכב UMI שבשליטת משפחת עיני לצד עמית רון, תפקיד שממנו יצטרך לפרוש כנראה לאור מינויו ליו"ר בגוף פיננסי. גבאי נשוי לקרן גבאי עיני, בתו של משה עיני, מבעלי השליטה ב־UMI.

בני גבאי צילום: יובל חן

גבאי הוא איש של מספרים ומאזנים. הוא מכיר היטב את הדו"חות של חברות הביטוח, ולכן ענקיות סיניות כמו פוסון ויאנגו גייסו אותו לנתח עבורן את הפניקס, בעסקאות שלא יצאו לפועל. במאי 2017, כשעוד נדמה היה שהממונה על הביטוח דאז דורית סלינגר תאשר ליאנגו לרכוש את הפניקס, חיבר גבאי ליאנגו את יונל כהן. כהן היה מנכ"ל מגדל לשעבר, בהמשך יו"ר איילון והיום דירקטור במנורה ושותף ברשת בית הזהב. כהן היה אמור להתמנות בעצמו ליו"ר ולרכוש 4% מהפניקס. אלא שהניסיון של יאנגו לא צלח. כעת, לראשונה בחייו, גבאי עבר לקדמת הבמה, והוא צפוי להתמנות ליו"ר החברה שאת בדיקת הנאותות שלה הוא ביצע עבור הרוכשות, סנטרברידג' וגלאטין.

בעל השליטה ויו"ר הראל יאיר המבורגר, אליהו, יו"ר מנורה ארי קלמן, מנכ"ל כלל לשעבר איזי כהן ויונל כהן - כל הגוורדיה הוותיקה בביטוח מכירה את גבאי, אף שהוא שומר על פרופיל נמוך ומתרחק מאור הזרקורים. "תשאלי את איזי, את יאיר, את יונל, כולם יגידו לך שהם חברים של בני", אומרת דמות מוכרת בענף. גבאי מייעץ להם ובונה עבורם עסקאות מורכבות, ואף שהשוק קטן והתחרות עזה, כולם מתארים אותו כדיסקרטי ואמין.

שלמה אליהו, שהעריך את גבאי מאוד, גייס אותו באוגוסט 2017 לגבש עסקה משמעותית מאוד: המרת חוב של 1.3 מיליארד שקל שנטל אליהו מהמערכת הבנקאית לחוב מוסדי. גבאי מונה למנכ"ל אליהו הנפקות והוביל את העסקה, אך נאלץ ליישר קו עם המוסדיים שהשקיעו באג"ח הללו ולהוסיף לשטר הנאמנות תנאי: עד החזרת החוב, כספי הדיבידנדים שיזרמו לאליהו הנפקות ממגדל לא יוכלו לעלות למעלה, לבעלים אליהו. מאז שלח אליהו לא פעם ולא פעמיים את גבאי לדבר ללב המוסדיים ולשכנע אותם לשחרר לו חבל ולמשוך כסף מהחברה־האם, במיוחד לאחרונה, כשהצליח למשוך דיבידנד ממגדל. עד כה המאמצים כשלו.

כיו"ר, גבאי יתחרה באנשים שעד עכשיו ייעץ להם. "העובדה שהוא מכיר את כל הענף לא מהווה איום. הוא היה חבר של כולם ועבד עם כולם, אבל תמיד שמר על דיסקרטיות. יש לו ידע וניסיון עצומים אבל לא משהו שלא רואים במאזנים", אומר עליו בכיר בענף. "חלפו שנתיים מאז ימיו בארנסט אנד יאנג, אז הוא עוד היה נחשף לתכניות עבודה, אבל העולם התהפך מאז. אם לפידות היה מתחיל מחר לנהל את כלל ביטוח, היו אומרים שיש בעיה כי הוא ניהל את הפניקס? לא".

מערכת היחסים שתשרור בין יונס המנהל החזק לבין גבאי נעים ההליכות, בתרחיש המתואר, מעוררת מתיחות בענף. "גבאי הוא איש מקצוע מעולה, אבל בהשוואה לארי קלמן, יו"ר מנורה ביטוח שעובד תחת יו"ר חברת האחזקות ובעל השליטה ערן גריפל, אין לגבאי ניסיון ניהולי. קלמן היה מנכ"ל מנורה שנים, גבאי לא עמד מעולם בראש חברה בסדר גודל כזה", אומרת דמות שמכירה את גבאי היטב.

בכיר אחר מוסיף: "חסר לבני קצת רוע. לא בדיוק רוע כמו לדעת לתת פליקים כשצריך. הוא ממש נחמד, וזה לא רע להיות כזה, גם המבורגר איש נחמד, אבל הוא יודע 'לתקוע' כשצריך. יודע לכעוס. לבני זה קצת חסר ויונס ישלים את זה, השאלה אם הם ידעו להסתדר ואיך הם יעבדו מול בן סימון".

כיו"ר חברת האחזקות: אלי יונס

"לא יהיה קל לעבוד עם יונס. זה מודל מאתגר"

"לא יהיה קל לעבוד עם יונס. זה אותו חומר כמו של אברהם ביגר" (יו"ר פז שדחק לאחרונה החוצה את המנכ"ל הוותיק יונה פוגל — ר"ב), אומר בכיר בענף על המינוי האפשרי של יונס ליו"ר חברת האחזקות. "יש כאן מודל מאתגר בהיבט האנושי. למי אייל ידווח? לבני או לאלי? הוא בין הפטיש לסדן. בחברה מהסוג של הפניקס צריך מנכ"ל חזק. לפידות היה מנכ"ל חזק ולא ברור אם בן סימון יהיה חזק מול השניים האלה. אין ספק שיונס הוא הבוס".

יונס הודיע על פרישה מניהול מזרחי־טפחות באפריל 2014, לאחר עשור ותגמולים מצטברים (בעיקר בשווי מניות) של כרבע מיליארד שקל. הוא ניהל את הבנק בתקופה שקדמה לחוק שכר הבכירים וגם הצליח לחמוק מהתמודדות עם חקירות המס האמריקאיות. הוא הותיר אותן למחליפו אלדד פרשר ויצא מהסיפור ללא רבב. ב־2011, כשעלה נושא הגבלת שכר הבכירים בגופים הפיננסים, יוזמת החוק, ח"כ לשעבר שלי יחימוביץ', נשאה דברים בכנסת. "חוששים שמטוסים יתמלאו במנהלים שיברחו לחו"ל. לאן אלי יונס יברח בדיוק? איפה ישלמו לו שכר כזה?", היא שאלה לאחר שקברו את ההצעה שלה. ואכן, יונס לא עזב לטובת תפקיד בחו"ל, אלא הביא לישראל שחקניות זרות - הקרנות הרוכשות של הפניקס, שהוא נציגן.

אלי יונס צילום: עמית שעל

לפני מזרחי־טפחות ניהל יונס במשך שנה את בנק הפועלים. הוא הוביל שם מהלך אגרסיבי לפיטורי מאות עובדים, שהוציא אותם לרחובות. על רקע זה עזב יונס את התפקיד ברעש לאחר סכסוך מתוקשר עם הבעלים. יונס אמנם זוכר את האירוע כפצע שנראה שלא יגליד בקריירה שלו, אך הוא מתעקש שהפיטורים היו "מהלך הכרחי שעזר לפועלים להצליח להיות מה שהוא", כך אמר ל"כלכליסט" ב־2010.

בניגוד להערכות כי יונס, שמלווה כבר שנים את קרן סנטרברידג' ומחפש עבורה השקעה ישראלית, חתר לתפקיד יו"ר הפניקס, הוא צפוי להתמנות ליו"ר חברת האחזקות. עם זאת, מסתמן כי התפקיד יהיה במשרה חלקית. את הונו הגדול יונס כבר עשה, ולפני שנים ספורות עבר להתגורר במתחם אסותא המפואר בתל אביב, בשכנות לאהוד ברק ולמנכ"לית לאומי לשעבר גליה מאור.

המכשול שלו בדרך לתפקיד הוא שכר הבכירים. כיו"ר חברת האחזקות הוא כבול לחוק המגביל את שכרו ל־3.5 מיליון שקל בשנה. יונס עתיד לרכוש גם אחוזים בודדים מהפניקס, ולא ברור אם יקבל הלוואה מסנטרברידג' ודמי תיווך עבור חלקו בעסקה, תגמולים שעלולים להיתפש כניסיון לעקוף את מגבלת השכר. לפידות, מנכ"ל הפניקס עד לאחרונה ממש, רצה מאד להשתלב בעסקה ולכהן כיו"ר אלא שחוק השכר פסל זאת, כי כל תגמול שהיה מקבל מהרוכשות היה אמור להימנות במגבלת השכר. כאן המקרה מורכב יותר, שכן לכאורה יונס נתן שירותים לקרן שאינם קשורים לכהונתו האפשרית כיו"ר. לפי גורמים בסביבתו, מגבלת השכר מהווה עבורו שיקול בעניין.

יונס זכור כמנכ"ל שלא נהג לשמור על לשונו וסנט בכל מי שנקרה על דרכו. ב־2012, כשהמתחרה שלו בלאומי רקפת רוסק עמינח דיברה על בנקאות באינטרנט כיעד אסטרטגי, הוא ניצל מפגש עם סטודנטים במרכז הבינתחומי בהרצליה כדי לעקוץ אותה. "מי שמפתח ערוצים דיגיטליים כאלטרנטיבה לשירות בנקאי מחויב ואנושי, ומנתק את הלקוח מהבנקאי האישי שלו, פועל בניגוד לטובת לקוחותיו", אמר אז. מעט לאחר פרוץ המשבר הפיננסי ב־2008 אמר יונס על ההסתבכות של בנק הפועלים בהשקעות במכשירים פיננסים מורכבים שקרסו בעקבות המשבר: "מי שהיה קורא את התשקיף של המוצרים האלה לא היה משקיע בהם". קודם לכן, ב־2006, הוא הוביל קו אגרסיבי נגד לאומי והפועלים כשדרש לקבל עדיפות בתחום הייעוץ הפנסיוני לבנקים קטנים ובינוניים. "הבנקים הגדולים לא רוצים בתחרות, אלא בשימור המצב הקיים", אמר אז.

יונס לא היסס לבקר מנהלים במשק שכשלו. לאחר קריסתה של אזורים, שהיתה חברת הנדל"ן הגדולה בישראל, הוא תקף את בעל השליטה דאז שעיה בוימלגרין כשאמר כי "איתנותה של אזורים לא יכלה לניהול כושל". בראיונות פרישה הוא תקף את מסקנות ועדת זקן בראשות דודו זקן, שהיה המפקח על הבנקים, שיזמה את האפשרות לעבור בנק באופן דיגיטלי וכן את תעודת הזהות הבנקאית. "מה שיעשה הכי טוב למשקי הבית זה תחרות ולא פיקוח על מחירים או גילוי כזה שהציבור לא בהכרח מתעניין בו", קבע יונס.

דווקא הפעם יונס שומר על פרופיל נמוך. האיש הזה עשוי לעמוד בראש אחת מחברות הביטוח החזקות בישראל, כזו שעברה בשווי השוק גם את מגדל וגם כלל, ולהתמודד עם אתגרים מורכבים: ההחלטה אם לצאת מעולמות הסיעוד שבהם הפניקס מתבלטת, התמודדות עם סביבת הריבית היורדת ודרישות ההון הרגולטוריות המחמירות, הכרעה אם להיכנס לתחום האשראי הצרכני, ובעיקר המשך הובלה בתחום ההשקעות וצמיחה באפיקי החיסכון הפנסיוני. האתגר של הטרויקה שנוצרה בהפניקס הוא לשמר ולהשביח את שעשתה בעשור האחרון - מבלי לפגוע במה שכבר הושג.