השווי של קבוצת דלק התכווץ ב־10 מיליארד שקל ב־4 שנים

כך, בתוך פחות מ־4 שנים, שווי הקבוצה נחתך בקרוב ל־10 מיליארד שקל, ושווי האחזקה האישית של תשובה בחברה נחתך ב־6 מיליארד שקל. בשנים אלו חילקה הקבוצה דיבידנדים של 2.5 מיליארד שקל, שחלקו של תשובה בהם עמד על 1.6 מיליארד שקל, כך שההפסד שלו, על הנייר, עומד על כ־4.5 מיליארד שקל.

יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק צילום: עמית שעל

על פניו, המסלול של מניית דלק אמור היה להיראות שונה בשל שורה של אירועים חיוביים מבחינתה: מ־2015 סקטור הגז קיבל רוח גבית ממתווה הגז; נחתמו חוזי יצוא לירדן ולמצרים ממאגרי לווייתן ותמר – שבהם דלק קידוחים מחזיקה ב־45% וב־22% בהתאמה; השליטה (32.5%) בחברת הביטוח הפניקס נמכרה תמורת 1.65 מיליארד שקל; הושלמה רכישת 40% מצנרת הולכת הגז למצרים תמורת 520 מיליון דולר (עם נובל אנרג'י ו־EGAS הממשלתית המצרית).

ציפיות גבוהות מדי

אחד ההסברים שניתן לירידה הדרמטית בשווי הקבוצה הוא שדלק, שהפכה במהלך השנים הללו לחברה שממוקדת באנרגיה בלבד, הציגה ציפיות גבוהות מדי לגבי היקפי יצוא הגז ותמחורם. בעבר דובר על מחיר של 6 דולר ליחידת חום, ואילו כיום התמחור הנוכחי במכירות בתוך מצרים עומד על פחות מ־3 דולר. בנוסף, דלק מכרה את מאגרי כריש ותנין הקטנים לאנרג'יאן היוונית־בריטית, שהפכה לשחקן תחרותי בשוק, מה שהוביל לצניחת מחירים כללית בישראל. נכון להיום, המחיר הממוצע של יחידות החום שמוכרת דלק עומד על 5.3 דולר בלבד, אבל חוזים חדשים נחתמים במחיר של 4 דולר. מה שמשמר את רמת המחירים הממוצעת הוא החוזה מול חברת החשמל שנוקב במחיר של 6.4 דולר ליחידת חום. אך גם החוזה הזה ייפתח ב־2021 והמחיר צפוי לרדת ב־25%.

בתוך כך, השווי של מאגר תמר צנח ל־6 מיליארד דולר, זאת כאשר לפני שלוש שנים בלבד, מכרה השותפה במאגר, נובל אנרג'י, 3.5% מהזכויות בו לחברת הביטוח הראל ולקרן תשתיות ישראל לפי שווי של 12 מיליארד דולר. גם השווי של תמר פטרוליום צנח מ־1.4 מיליארד שקל, בעת שהונפקה ביולי 2018, לשווי של 280 מיליון שקל בלבד.

המינוף של עסקת שברון

על כך יש להוסיף את עסקת שברון שבמסגרתה רכשה דלק ב־2019, באמצעות החברה־הבת איתקה, נכסי אנרגיה בים הצפוני תמורת 1.65 מיליארד דולר נטו, בעסקה ממונפת שכללה נטילת חוב יקר. ואף שהרכישה הופכת אותה לשחקנית אנרגיה בינלאומית, היא עוררה את חשש המשקיעים בשל המינוף הגבוה שלה, שמצטרף למינוף הגבוה של הקבוצה עצמה.

הזרמת הגז למצרים, שאמורה להתחיל בקיץ הקרוב, לא צפויה להיפגע, וגם הביקוש במשק המקומי צפוי להישאר יציב, אך מכיוון שדלק היא כיום חברת אנרגיה בלבד, משבר הקורונה עשוי להכות בה בחריפות ובעוצמה שהיא טרם חוותה בעבר. סין, שהיא קניינית האנרגיה הגדולה בעולם, צמצמה משמעותית את רכישת הדלקים שלה. הדבר הוביל לצניחה של 37% במחיר של חבית נפט לכ־50 דולר בלבד. בנוסף, בשל משבר הקורונה שעוד נמצא בחיתוליו, הביקוש לטיסות בעולם יורד. כל אלו מקרבים את חוזי הגז בישראל ובחו"ל, לרף התחתון שנקבע על 4.8 דולר ליחידת חום.

דלק בונה על אופ"ק

לטובת דלק פועלים כמה גורמים. ראשית, ראשי המדינות המייצאות (אופ"ק) קבעו להיפגש בווינה כדי לדון בדרכים לפתרון המשבר. כל דבר קונקרטי שעליו יסכימו, אם יסכימו, עשוי להוות חדשות טובות עבור דלק. שנית, החברה ביצעה שני מהלכים חשובים, שמבטיחים לה הגנה מסויימת מפני הפגיעה של נגיף הקורונה בעסק עצמו: גידור של 80% מתפוקת הנפט בים הצפוני – 80-75 אלף חביות ביום – באמצעות קיבוע המחיר על 64 דולר לחבית. לדלק קידוחים יש גם מעין תעודת ביטוח, שכן לפי החוזה מול מצרים, הלקוח מחוייב לשלם על 60%-50% מהגז שאותו התחייב לקנות, גם אם לא רכש אותו בפועל.

המהלך השני שבו נקטה דלק הוא חתימת הסכם עם בריטיש פטרוליום שלפיו זו תרכוש את כל ההפקה בחמש השנים הקרובות בים הצפוני, מה שיבטיח לאיתקה הכנסות של 2 מיליארד דולר. במקביל, דלק הפחיתה את ההתחייבויות שלה, שנבעו מעסקת שברון, מ־2.9 מיליארד שקל ל־1.5 מיליארד שקל והיא בונה על גם מיחזור החוב של לווייתן, שעומד על 2.5 מיליארד דולר, כדי להוזיל עלויות המימון. כל אלו, מקווים בקבוצה, שמנוהלת על ידי עידן וולס, יבטיחו שתוכנית הפיתוח העיקרית שלה, הנפקת איתקה בלונדון, לא תיפגע. עם זאת, בדלק לא מתכוונים להנפיק בכל מחיר, ונראה שתוכנית ההנפקה עלולה, לכל הפחות, להמתין עד לירידת מפלס הפחד בשווקים.

הנפקה בימי קורונה?

גם בדלק קידוחים משדרים אופטימיות. לדברי השותפות, הירידה במחירי האנרגיה כמעט שלא משפיעה עליה, שכן חוזי היצוא כוללים מנגנון גידור טבעי של מחירי רצפה. עם זאת, דו"ח תזרים המזומנים המהוון של שותפות תמר שצופה עלייה ממוצעת של 8.2% במחירי הגז עד 2030 נראה כמבוסס על תחזיות אופטימיות מאוד הרחוקות מהמציאות שמשקפים החוזים העתידיים על הגז באירופה, במחיר של פחות מ־3 ליש"ט ליחידת חום.