הקורונה הבריחה את הרוכשת של קרן פימי לחברת ריווליס

משבר הקורונה הגיע לקרן פימי. קרן ההשקעות של ממשלת סינגפור, טמאסק, הפסיקה את המגעים לרכישת חברת הטפטפות ריווליס מידי קרן פימי ושותפותיה. פימי מחזיקה ב־55% מריווליס, קרן Paine & Partners ב־25% וחברת ההשקעות ההודית Dhanna Engineering ב־20%. ל"כלכליסט" נודע כי בסוף השבוע הודיעה טמאסק לבנק ההשקעות גולדמן זקס, שמלווה את התהליך, כי לנוכח המשבר בשוקי ההון בעולם הקרן עוצרת את כל פעילות המיזוגים והרכישות בחברותיה.  

הפסקת טיסות לישראל וההנחיה כי כל תייר נכנס מחויב בשבועיים בידוד הפריעו למהלך הרכישה. נציגי טמאסק נמנעו מלהגיע לישראל לסיום בדיקות הנאותות ולדיונים האחרונים בעסקה, שהיתה אמורה להיחתם החודש, לאחר שהצדדים הגיעו להבנות על תנאיה. בינואר דווח ב"כלכליסט" שטמאסק מנהלת משא ומתן מתקדם לרכישת מלוא המניות של ריווליס לפי שווי של 400 מיליון דולר. פימי רצתה מחיר גבוה יותר, שהיה מעמיד את חלקה בחברה על 220–275 מיליון דולר. באוגוסט האחרון שכרה פימי לליווי ההליך את שירותי גולדמן זקס — אותו בנק ההשקעות שניהל ב־2017, יחד עם בנק אוף אמריקה, את מכירת השליטה בחברה המובילה בתחום, נטפים, לתאגיד הענק ממקסיקו, מכסיקם, תמורת 1.9 מיליארד דולר.

טמאסק התמודדה מול מכסיקם על אותה רכישה, ושבועיים לפני סגירת העסקה עוד נראה היה שטמאסק תהיה הרוכשת. אולם בסופו של דבר היא יצאה מהמירוץ בגלל פער של 50–60 מיליון דולר בלבד לעומת מכסיקם. הקרן מסינגפור, שעד כה השקיעה בעיקר בסטארט־אפים טכנולוגיים, מעוניינת להיכנס לתחום ההשקיה בטפטוף, וגם לבצע השקעה גדולה בישראל — ולאחר שלא רכשה את המובילה נטפים החלה להתעניין בחברה השנייה בגודלה בתחום, ריווליס.

נטפים נמכרה במכפיל 14.8, אך קשה לשער שריווליס תימכר במכפיל דומה, בין היתר משום שאינה מובילת שוק כמו נטפים, וגם משום שכמו חברות פלסטיק אחרות בעולם היא סובלת מההתייקרות החדה של חומרי הגלם. בנוסף, כחברה שבסיס הפעילות והפיתוח שלה בישראל, רווחיותה נפגעת מהייסוף החזק של השקל. נוסף לכך, הצמיחה של ריווליס בשנתיים האחרונות היא אטית וכמעט לא מורגשת. במגעים מול גופים שונים, שהביעו עניין ברכישתה, הציגה ריווליס תחזיות ורודות יותר ל־2020, בעזרת צבר הזמנות אופטימי, שהוביל לתג מחיר של 500–550 מיליון דולר, שהוצג עליה. הכנסותיה של ריווליס ב־2019 מוערכות ב־400 מיליון דולר, וה־EBITDA, הרווח התפעולי התזרימי, בכ־35–40 מיליון דולר.

ישי דוידי, מנהל ומייסד קרן פימי צילום: עמית שעל

משבר הקורונה, אם כן, עוצר את פימי לפני המימוש המרכזי שלה. זאת לאחר שחתמה בינואר על מכירת השליטה (34.1%) בגילת רשתות לוויין, הנסחרת בנאסד"ק, לפי שווי של 577 מיליון דולר, כלומר 181 מיליון דולר לפימי, ובפברואר חתמה על מכירת חלקה (51%) בחברת מפעלי חמצון וארגון, לפי שווי של 575 מיליון שקל. שתי העסקאות טרם הושלמו.

ריווליס היא אחת הרכישות הטובות של פימי. ב־2014 העמיד התאגיד האמריקאי ג'ון דיר את עסקי המים שלו למכירה, לאחר שהסבו לו הפסדים. פימי רכשה את ריווליס תמורת 60 מיליון דולר. באוקטובר 2015 החזירה הקרן את השקעתה בחברה, לאחר שמכרה 20% ממניותיה ל־Dhanna Engineering תמורת 34 מיליון דולר — כלומר לפי שווי חברה של 170 מיליון דולר. כיום מגיע שווי ההשקעה בריווליס במאזניה של פימי למיליוני דולרים בודדים, והיא אמורה היתה לקבל עבור חלקה סכום שגדול פי 50–60 מהשקעתה.

פימי תיאלץ עתה להקפיא את המכירה ולחזור לתהליך לאחר ההפשרה בשווקים. הקרן חשה את משבר הקורונה גם בחברות אחרות שלה, והבולטת בהן היא מנועי בית שמש, שהיתה אחת החברות הצומחות של פימי וירדה בחודש האחרון בכ־50% לשווי של 560 מיליון שקל בלבד.