כמה שווה קורונה? "ניאלץ לחתום על הדו"חות ולסתום את האף"

הדו"חות השנתיים של החברות הציבוריות מתפרסמים בימים אלו, בעיצומו של משבר הקורונה, אולם היות שהנגיף התפרץ רק בתחילת 2020 השפעתו על התוצאות העסקיות של החברות המדווחות לא באה לידי ביטוי בדו"חות 2019. עובדה זו רק דוחה את פירוט נזקי המשבר לחודשים מאי־יוני, אז יתפרסמו דו"חות הרבעון הראשון, וגם אז, פירוט הנזקים יהיה חלקי ובעייתי, בעיקר בכל הקשור להערכות השווי של הנכסים. היום ערך פורום שווי הוגן של המרכז הבינתחומי הרצליה, כנס שדן בדיוק בשאלה הזו, ומרבית המשתתפים בו קראו לרשות ני"ע לאפשר לחברות שלא לפרסם את דו"חות הרבעון הראשון, שלא ישקפו את הנזק האמיתי שגורמת מגפת הקורונה.

הכנס, שזומן על ידי פרופ' אמיר ברנע, הדיקן המייסד של בית ספר אריסון למנהל עסקים, ורו"ח שלומי שוב, ראש תכנית חשבונאות וסגן הדיקן בבית ספר אריסון, נערך ברוח ימים אלה באמצעות אפליקציית הזום. "ב־25 השנים שלי במקצוע לא זוכר אירוע רב מימדים כזה" אמר שוב בפתח הדברים, "זאת שעת מבחן כללית עצומה לעמידות של כללי החשבונאות. כל תחום הערכות השווי עומד בפני מבחן עצום. יש כאן משבר ריאלי עולמי בעל השלכות ישירות ועקיפות על כלל החברות, לא משהו נקודתי שאפשר להתעלם ממנו".

רו"ח שלומי שוב צילום: אוראל כהן

לדעתו של שוב השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה צריך לרדת בעקבות המשבר ולדבריו "הפגיעה יכולה להיות במשרדים ובקניונים ומרכזים מסחריים ואולי ביתר שאת בנפגעים הישירים – בתי הדיור המוגן ובתי המלון". שוב הזהיר גם מפני פגיעה עקיפה במשרדים וקניונים שיכולה להתבטא בהשלכות הנגזרות של מיתון עולמי מתמשך וגם בשינויים פוטנציאלים בהרגלי הצריכה והתעסוקה במשק. "אני לא מקנא במעריכי השווי והשמאים שצריכים לחתום על העבודות שלהם בסוף מרץ. קשה לי לראות כיצד אומרים שהגיע משבר ואין שינוי בשווי בזמן שאי־הוודאות עולה. הסיכון עולה ויש לזה מחיר שלילי בתורת המימון".

גם ברנע התייחס לאתגר שרובץ לפתחם של מעריכי השווי ואמר כי "אי־הוודאות לא נפתרת גם אם מעריך השווי ישתמש בתרחישים. אפילו אם נלך לתרחיש פסימי, אופטימי וסביר, שיוצר תחום של ערכים, הבעיה לא נפתרת כי אין לנו הערכות הסתברותיות. זה משבר חד־פעמי ואין לנו אפשרות להסתמך על העבר. אחרי שעשיתי כל החשבונות אני מקבל ירידת ערך ממוצעת של 13%-12% בטווח רחב שנע בן 5% ל־20%, תלוי בענף ובפירמה".

יפעת פלקון שניידר, החשבונאית הראשית ברשות ני"ע הסבירה מדוע הוחלט שלא לאפשר לחברות להימנע מפרסום הדו"חות. "אי־הוודאות לא מביאה להיעדר יכולת להניח הנחות ולבסס מדידה בדו"חות. זה יחייב להניח הנחות תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי ומבוסס, ומתן גילוי מלא שיאפשר הבנה מלאה של מה שהונח כדי שתהיה את היכולת להבין את מה שנעשה. דווקא בתקופה של אי־ודאות יש חשיבות יתרה לתת למשקיעים את מלוא המידע. חוסר הוודאות ילווה אותנו עוד זמן. מעבר לזה שוויתור כזה (על פרסום הדו"חות – י"ר) יחייב תיקון חקיקה, אנחנו נדרשים לאזן בין הצורך במידע כספי רציף לטובת המשקיעים, שיאפשר להם לנתח את ההשפעות של המשבר על החברות, לבין הקשיים והאתגרים שבפניהם ניצבות החברות. זאת תקופה מאוד חריגה שלא הכרנו בעבר, אבל עצם זה שמדובר במשהו רחב ומשקי לא מצדיק מתן פטור ממידע במשך תקופה ארוכה, במיוחד כאשר המסחר בני"ע של החברות נמשך".

אמיר ברנע צילום: אוראל כהן

אנחנו צריכים לחתום וגם לתת את הדין

נתן חץ, מנכ"ל אלוני חץ התנגד לדבריה של פלקון שניידר ואמר: "אתם אומרים ישחקו הילדים לפנינו ובעוד שנתיים־שלוש נראה אם נעשה אכיפה מנהלית. הרי כולכם יודעים שאין שום אפשרות לתת ל־31 במרץ דו"ח אמיתי. מה זאת אומרת שהרגולטור לא יכול לוותר על דו"חות הרבעון הראשון? חברות יראו הכנסות כמעט מלאות, לפחות חברות נדל"ן מניב שגבו שכ"ד גם במהלך מרץ. מבחינת הכנסות שכירות לא תהיה בעיה, אין חובות אבודים. אני מודיע לכם שאתם טועים כולכם ובגדול, יש חוסר ודאות מוחלט. בחוסר ודאות המוחלט הזה, מה אתם רוצים? שהדירקטורים יחתמו על דו"ח ובעוד כמה שנים מישהו יגיד עשיתם משהו לא בסדר, כי כשבוחנים דברים בוחנים תמיד בדיעבד. אנחנו צריכים לתת את הדין, אנחנו צריכים לחתום על הדו"ח.

"אז במקום שיהיו הקלות, הרגולטור יוציא לנו הנחיות מכבידות. שמים את כולנו במצב בלתי נסבל. אג"ח ממשלת ישראל צמודות ל־15 שנה נסחרות במינוס 0.18%. האג"ח תיקנו את רוב הירידות. אמות גייסה ב־25 במרץ, באמצע הבלאגן, במחיר שמגלם תשואה של 2.2% צמוד. השמאויות שלה הם בסביבות 7%-6.5%. אם מחיר הכסף יורד, ובאמריקה הוא ירד בגדול, מה זה אמר, ששיעורי ההיוון ירדו? המשקיעים לא מחכים לנו. אף אחד לא יודע אם בעוד שבועיים אנחנו חוזרים לעוצר או פותחים את הקניונים וחוזרים לחוף היום. אני מניח שבסוף לא תהיה לנו ברירה וכמו שרבין אמר 'אני סתמתי את האף כשישבתי ליד ערפאת וחתמתי הסכם', נצטרך לחתום על דו"ח רבעוני כשנסתום את האף ונחתום עליו. כי נדע שאו שהוא נכון או שהוא לא נכון".

גם איתן בר זאב, יו"ר ביג תמך בעמדתו של חץ והוסיף "בתקופה הזאת לייצר דו"חות זה כמו לזרוק אבן שאתה לא יודע אם היא נופלת למים של עשרה מטר או מאה מטר. זה בזבוז זמן מוחלט. הדו"חות לא ישקפו את המציאות ואת היכולת שלנו לחתום עליהם בלב שלם מתוך חוסר רצון להטעות את המשקיעים. אצלנו היום בערך 60% מהשטחים במרכזים הפתוחים עובדים. אנחנו עדין לא יודעים אבל להערכתנו יש פגיעה לא מבוטלת בפדיונות כתוצאה מזה שלא כל האנשים יודעים שאנחנו פתוחים, זאת מכיוון שמשרד הבריאות עושה מאמץ גדול מאוד ליצור אווירת פאניקה.

"אנחנו מנסים כל יום מחדש לשכנע את משרד הבריאות והממשלה שיפתחו את כל המרכזים המסחריים, זה אקוטי. אני חושב שמשרד הבריאות משליט פה היסטריה מוחלטת ואני לא כל כך מצליח להבין מאיפה זה בא. יש לי הנחות אבל אני לא אחלוק אתכם את המחשבות שלי כי זה בוודאי לא יחמיא לאף אחד. המדינה מהירה בהנחתת סגרים ולהכניס אותנו לבית סוהר בבתים שלנו, אבל היא מאוד איטית בהזרמות האמיתיות לאנשים שצריכים את זה, והיא כמעט לא עושה שום דבר בנושא של אסדרות רגולטוריות. מה שנוצר כאן זה כאוס, השוכרים יצאו בהצהרה שהם לא משלמים שכר דירה. זה אנרכיה".

איתן בר זאב, מנכ"ל ביג צילום: צפריר אביוב

מלונאות זה לא נפט. המחיר לא משתנה

גם לדברי שחר עקה, סמנכ"ל הכספים של פתאל הוא ישמח "לוותר על דו"חות מרץ כי יהיה מאוד קשה להכין אותם, בעיקר ביחס לשווי הנכסים. לפני פסח שמאים בישראל שדיברו אתי אמרו שהם לא רואים כרגע סיבה לירידת ערך. מלונאות זה לא נפט. המחיר לא משתנה כל חמש דקות. לגבי אירופה, השמאים לפני כשבועיים אמרו לנו שאין להם אינדיקציות כי אין עסקאות בשוק ולכן הם לא רוצים לפגוע בשווי. אבל היות וההנחיות יוצרות לחץ על השמאים, האינדיקציות שאנחנו מקבלים בימים האחרונים הן לירידה של 7%-5%. זה יותר כדי לספק את הציפיות ולא כי הם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים. ההערכה שלי היא שיום אחרי המשבר, היות שהריביות עדיין נמוכות, שיעורי ההיוון יחזרו להיות נמוכים ומחירי המלונאות ייקבעו חזרה למה שהיו לפני המשבר".

דן אבנון, מנכ"ל משותף בהרמטיק נאמנויות הציג את הזווית של מחזיקי האג"ח "אנחנו יוצאים כרגע נגד כמה תקלות בחקיקה שהיום אנחנו רואים את הנזק הגדול שלהם. אנחנו חיים משטרי הנאמנות ומאמות המידה. אנחנו מבחינים בין קובננטים כמותיים, שבהם אין לנו שיקול דעת, לבין קובננטים איכותיים. חוק חדלות פירעון מוציא את שיקול הדעת מהנאמנים, ברגע שיש הפרה של קובננט אנחנו מחויבים לזמן אסיפה שעל סדר היום שלה העמדה לפירעון מיידי. כל האנשים כאן מבינים איזה נזק יש בזימון אסיפה כזאת. ואם יש אי־תשלום החוק מחייב אותנו לפנות לבית המשפט אלא אם יתקיימו תנאים שהם לא ריאליים". בפנייה לאנשי רשות ני"ע אמר אבנון: "תשעו את החוקים האלה. יש חשיבות לדיאלוג, למציאת הסדרי ביניים בלי ללכת לבית משפט, בלי לעורר מהומות, בלי לתת לאג"ח לקרוס דבר שמקשה עלינו. העמדה לפירעון מיידי היא אף פעם לא מטרה, היא תמיד תרופה, ובדרך כלל תרופה לא טובה. ברגע שמעמידים לפירעון מיידי הסחירות הולכת, היכולת להגיע להסדר מאבדת כמה כלים חשובים שנמצאים לנו בארגז הכלים וחבל לאבד אותם".

הערכות שווי חשובות פחות משקיפות מידע

צחי זנזורי, מנהל מחלקת מחקר השקעות בחטיבת ההשקעות של מגדל טען שהערכות השווי פחות חשובות מהמידע השוטף שהחברות נוטות שלא לחלוק עם המשקיעים "אני לא חושב שמועד פרסום הדו"חות יהיה מהותי לשוק ההון. הרבה יותר חשובה השקיפות של ההנהלות לגבי איך הן תופסות את האירוע הזה. איך הן מנהלות אותו.

"אני אהיה עדין, אבל בממוצע רמת הדיווח של החברות לגבי המשבר ברוב המקרים זה מביך. זה לא נותן שום דבר. אפשר לשקף הרבה יותר, כמה מהנכסים פתוחים, איפה השוכרים משלמים ואיפה לא. תנו גילוי למשקיעים ואז תייתרו את הצורך בדו"חות הכספיים. ברוב המקרים יש דיווח גנרי אחיד 'אנחנו לא יודעים לומר שום דבר'. יש חברות שלא דיווחו מתחילת מרץ ואנחנו יודעים שהיו שם אירועים מאוד משמעותיים".

אבי לוי, יו"ר להב, הצליח למצוא דבר טוב אחד שקשור בקורונה. לדבריו, "אם פעם דיברנו על עליית מחיר הריבית, הרי שב־10 שנים הקרובות לא תהיה עליית ריבית, כך שבשיעור ההיוון אני לא הייתי נוגע. לגבי משרדים באירופה השמאים אמרו שיכול להיות שתהיה השפעה נקודתית אבל לא לטווח הארוך, כך שלהערכתם אין מה לעשות הערכות שווי".