דלק ממשיכה לחלום ובונה על הנפקת איתקה בלונדון

את הדו"חות של דלק ניתן לתאר כפער שבין מציאות לפנטזיה. כך, למשל, בדו"ח הכספי נכתב כי "בהתאם לאסטרטגיה של החברה, ממשיכות החברה ואיתקה לקיים שיחות עם משקיעים להשקעה באיתקה, ומקדמות מהלך להנפקת פעילותה של איתקה בבורסה הראשית בלונדון". מצד שני, באותה נשימה דלק מסבירה בהמשך הדו"ח על פעילות חברת האנרגיה איתקה, שנכון לסוף 2019, "כללה הקבוצה הפרשה לירידת ערך של נכסי נפט וגז באזור הים הצפוני" של כ־700 מיליון שקל כתוצאה "מירידה ברזרבות ובתחזיות לגבי מחירי הנפט והגז".

אז איך מנפיקים חברה שהפעילות של הסקטור שלה בצלילה והגידור שנעשה על המכירות שלה פג בעשרות אחוזים (מ־80% היום לכלל הפקת הנפט ל־50% בשנת 2021) כבר בעוד שבעה חודשים? לדלק הפתרונים. מה שכן אפשר ללמוד זה שפעילות הפקת הגז והנפט של דלק נמשכת כאילו אין משבר קורונה, וזאת בזכות פעילות דלק קידוחים. הדו"ח מגלה תוכניות לאספקת גז בצורה משותפת – הן ממאגר לווייתן והן ממאגר אפרודיטה הקפריסאי (שם דלק קידוחים מחזיקה בכשליש מהמאגר) למתקני הנזלה ובהיקף של כ־6 מיליארד מ"ק בשנה לתקופה של כ־15-10 שנה. מדובר בכ־60% מנפח מכירות הגז ממאגר תמר. מאין יגיע הכסף להשקעות הללו? האם בתוך חודש וחצי יתקבלו הצעות מחייבות להקמת מתקן הנזלת גז ושינוע בינלאומי? ימים יגידו, אבל מבחינת קבוצת דלק הכל ממשיך כרגיל, גם אם הגג בוער.

בצד הפחות מלבב, ניתן לציין שהתרגיל שעידן עופר עשה ליצחק תשובה עם מכירת הנפט הסינתטי (קונדנסט) הצליח מעבר למצופה. כזכור, הפקת הגז מלווה בתוצר גלם שמשמש לזיקוק דלקים, ומבלי להיפטר מהקונדנסט לא ניתן להתחיל בהפקת הגז. מי שהיה אמור לקנות את חומר הגלם הוא בית הזיקוק בחיפה, במחיר שוק של כ־45 דולר לחבית.

בפועל, בזן סירבה ברגע האחרון לקנות, דלק קידוחים נתקעה עם סחורה וקליינט אפשרי אחד, והיא מעבירה בלית ברירה את הסחורה חינם אין כסף לבזן. לפי הדו"ח, דלק קידוחים מאבדת 1.5 עד 3 מיליון דולר בחודש, כאשר ההזרמה נמשכת כבר מעל לארבעה חודשים. השורה התחתונה: קבוצה עם הערכת עסק חי "זורקת לפח" עשרות מיליוני שקלים. בנוסף, קבוצת דלק עומדת לפני מכירת החברה־הבת דלק ישראל שמפעילה כ־240 תחנות דלק ואת רשת חנויות הנוחות מנטה. קבוצת דלק רוצה למכור את החברה, עם זוג תחנות הכוח שלה, בכ־1.2 מיליארד שקל.

עיון בדו"ח מגלה שנכון לסוף 2019, "לדלק ישראל גירעון בהון החוזר בסך של כ־650 מיליון שקל". הגירעון הוא מדד לנזילות החברה, אבל בקבוצת דלק טוענים ש"להערכת הנהלת דלק ישראל... ביכולתה להסב הלוואות לזמן קצר להלוואות לזמן ארוך, או להמשיך ולקבל הלוואות לזמן קצר ו/או לממש נכסים שבבעלותה לצורך המשך מימון השקעותיה ופירעון התחייבויותיה".

כל זה טוב ויפה במציאות רגילה, אבל באותה נשימה דלק מסבירה שהמציאות לא ממש רגילה וש"למשבר הקורונה עלולה להיות השלכה מהותית לרעה על תוצאות פעולותיה העתידיות של דלק ישראל". אם מתרגמים את נתוני משרד האנרגיה על צניחה של עשרות אחוזים בביקוש לסולר ובנזין ברבעון הראשון של 2020, ואת נתוני החברות בענף על צניחה של עד 70% בתדירות הביקורים בתחנות הדלק במהלך אפריל, המסקנה היא שמי שיקנה את החברה מקבל גוף במשבר שלא ידוע מתי הוא יסתיים. ומה לגבי התוצאות הכספיות של דלק ישראל? החברה סיימה את 2019 ברווח נקי של כ־91 מיליון שקל, עלייה של 30% לעומת 70 מיליון שקל ב־2018. מנגד, המכירות הסתכמו בכ־4.9 מיליארד שקל, ירידה של כ־2.5% לעומת 2018. הוצאות המכירה נפלו בכ־10% והסתכמו בכ־488 מיליון שקל. נתון זה ואחרים סייעו לחברה להציג רווח תפעולי של כ־164 מיליון שקל, עלייה של כ־28% לעומת 2018.

בצד הפחות חיובי, החברה רשמה זינוק של כ־760 מיליון שקל בהתחייבויות לזמן ארוך בגין חכירה, ועלייה של כ־33% בהלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים לזמן ארוך – מ־615 מיליון שקל לכ־821 מיליון שקל.

מנכ"ל קבוצת דלק עידן וולס ובעל השליטה יצחק תשובה צילום: רון קדמי, עמית שעל