אוסטרליה נהפכה לבית קברות להייטק ישראלי

בית קברות. נראה שזה מה שהבורסה האוסטרלית מגלמת עבור החברות הישראליות. מלכתחילה החברות מישראל שהתפתו להנפיק בבורסה הרחוקה לא היו מועמדות של ממש להנפקה בנאסד"ק, ורובן אפילו לא בתל אביב. אולם מביצועי המניות עולה תמונה עגומה. מתוך 20 חברות ישראליות שהונפקו ב־ASX, ששווקה כאן באגרסיביות בשנים האחרונות, שבע בלבד מציגות תשואה חיובית.

הביצועים נבדקו מהנפקתה הראשונה של כל חברה ועד סוף 2019, כדי לנטרל את השפעת נגיף הקורונה. עוד לפני התפרצות הווירוס שטלטל את הבורסות, הציג רובן המכריע של המניות תשואות שליליות דו־ספרתיות. כמחצית מכלל המניות הישראליות באוסטרליה נסחרות כיום במחצית מהשווי שבו הונפקו.

בורסת אוסטרליה צילום: בלומברג

נוכח ביצועים אלה, רמות השווי שבהן נסחרות מרבית הישראליות בבורסה האוסטרלית כלל לא מצדיקות את היותן ציבוריות. שתי חברות בלבד נסחרות בשווי העולה על 100 מיליון דולר, ועוד אחת בשווי של יותר מ־50 מיליון דולר. כל היתר מדדות אי שם מאחור, ברמות שווי שנחשבות נמוכות לגילן גם לשוק הפרטי. השווי המצרפי של 20 החברות הישראליות היה, נכון לסוף מאי, 714 מיליון דולר בלבד. הרוב המכריע של הישראליות שרשומות באוסטרליה הן חברות סטארט־אפ מתחומים שונים, עם דגש קל על ביומד. על כן קשה להתנער ממחשבה כי הן פנו למהלך זה לאחר שהתקשו לגייס כסף מקרנות הון סיכון.

הפנסיונרים האוסטרלים משלמים את מחיר דרישות הדיווח הנמוכות

הבורסה האוסטרלית השקיעה מאמצים בפיתוי חברות הייטק ישראליות לזרועותיה, כשהיא מתבססת בעיקר על כספי הפנסיונרים המקומיים. מאז 1992 קיים באוסטרליה חוק פנסיה חובה, שבמסגרתו מפרישים אזרחיה 9% משכרם מדי חודש. החוק הפך את המדינה, על 25 מיליון תושביה, לשוק הפנסיה השלישי בגודלו בעולם אחרי ארה"ב וגרמניה. חלק ניכר מהכסף זורם לבורסה, שנסחרת בעצמה בשווי של כ־10 מיליארד דולר. בבורסה האוסטרלית נסחרות 2,200 חברות, מהן 350 זרות. ישראל הפכה לספקית השלישית בגודלה של חברות אחרי ניו זילנד וארה"ב, אך ספק אם הפנסיונרים האוסטרלים מודים לנו על כך.

מעבר לנגישות לכאורה להון זמין, מה שקוסם לחברות הישראליות הן דרישות הדיווח והרגולציה הנמוכות. זו גם אחת הסיבות שרשות ני"ע הישראליות ממאנת לאשר רישום כפול עם הבורסה האוסטרלית, אף שזו הגישה בקשה לכך לפני לא מעט זמן. התפיסה בישראל היא שהאוסטרלים מנסים לעשות מהלך שעשתה בעבר הבורסה בלונדון כשהקימה את רשימת AIM, שכיוונה לחברות בשווי נמוך תוך מתן הקלות מפליגות ברגולציה.

הנתונים נכונים לתאריך 31 במאי 2020

אחרי נהירה ראשונה, גם מצד חברות ישראליות בפרופיל שמזכיר את אלה שפנו לאוסטרליה, התברר כי לרגולציה הרופפת ולשקיפות הנמוכה היה מחיר גבוה. חלק ניכר מהחברות שנרשמו למסחר ב־AIM סבלו מבעיות תדמית, והתקשו בהמשך לעבור לבורסות מרכזיות כפי שתכננו.

דרישות הדיווח באוסטרליה אכן נוחות למדי. על החברות לפרסם דו"חות כספיים פעמיים בשנה, והדו"ח השנתי קצר משמעותית מזה הישראלי. כמו כן חברות זרות נדרשות לצרף לדירקטוריון דירקטור מקומי אחד, אך מרבית החתמים ממליצים לישראלים לצרף שני דירקטורים אוסטרליים.

"יש כרגע אכזבה דו־צדדית מההנפקות באוסטרליה", אומר גורם שמלווה גיוסים בבורסה, אך לא רוצה ששמו ייקשר לביצועים המאכזבים, "האוסטרלים ציפו לחברות עם מכירות שיציגו צמיחה מהירה ואילו לישראלים הבטיחו תמחור גבוה יותר והם מאוכזבים מהשווי היום. שני הדברים לא קרו". גורם נוסף בשוק ההנפקות מספר שאחת החברות שהונפקה באוסטרליה בחנה כאופציה גם את תל אביב, אך באוסטרליה דיברו איתה על שווי גבוה יותר. בסופו של דבר כשהיא כבר היתה עם תשקיף באוסטרליה, החתמים חתכו את השווי והיא הונפקה לפי תמחור נמוך מזה של תל אביב. "אם תל אביב היתה אופציה עבור חברות טכנולוגיה מבחינת עניין המוסדיים, לא היה צריך ללכת לבורסות כל כך רחוקה ויקרה, שלמנכ"ל לוקח יומיים רק להגיע לשם, כך שכל נסיעה הוא לא נמצא שבוע עד עשרה ימים".

הנפקה בכל מחיר עלולה ליצור גיבנת שקשה להיפטר ממנה

חרף הביצועים המאכזבים של קודמותיה, בימים אלה נערכת חברה ישראלית נוספת, גפן טכנולוגיות, להנפקה ראשונה בבורסה האוסטרלית. החברה שפיתחה תוכנה בתחום הביטוח מתכננת לגייס 15 מיליון דולר, לאחר שהציגה הכנסות של 4 מיליון דולר ב-2019 ונתנה תחזית למשקיעים הפוטנציאליים ברוד שואו להכנסות של 20 מיליון דולר השנה.

בניגוד אליה, WAY2VAT הישראלית, שהתה בתהליך של הגשת תשקיף להנפקה באוסטרליה, הקפיאה את התוכנית. אמנם בעידן של פוסט־קורונה והתכווצות כללית ברמות השווי גם בשוק הפרטי, קשה לחברות להיות בררניות. אבל לעתים, מהלך של הנפקה בכל מחיר עלול להפוך לגיבנת שקשה להיפטר ממנה לאורך שנים.