"הרב אמר לו לקנות את אל על, וכל מה שהרב אמר הצליח לו"

משפחתו של נפתלי רוזנברג היתה אלמונית עד אתמול, ולמעשה גם לאחר שכלכליסט חשף את העובדה שהוא המשקיע המסתורי שמנהל מו"מ מול המדינה לרכישת השליטה באל על.

מה דעתך על מניית אל על:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

נפתלי קני רוזנברג אזרח אמריקאי תושב ניו יורק, הוא בעלים של רשת הדיור המוגן Centers Health Care שכוללת מעל 3,000 מיטות. הונו מוערך ביותר מחצי מיליארד דולר, והוא כולל מלבד הרשת גם מספר מקבצי דיור להשכרה במטרופולין ני יורק.

מאחר שרוזנברג הוא אזרח אמריקני הוא אינו עומד בתנאי היתר השליטה בחברה. זו הסיבה שבחזית מוצב בנו, אלי רוזנברג, נשוי פלוס 2, שעלה לארץ לפני מספר שנים, קיבל אזרחות ישראלית ומתגורר בירושלים, שם הוא לומד בישיבה יוקרתית.

השניים כמעט ואינם מעורבים ישירות במגעים מול המדינה, משרד האוצר באמצעות מנהל רשות החברות ינקי קוינט, ומשרד התחבורה. מי שמנהלים את המגעים בשמם הם רו"ח ראם עמינוח, שמוכר כבעלה של רקפת רוסק־עמינוח מנכ"לית לאומי לשעבר, ועו"ד דודי תדמור. גורם מרכזי נוסף שמנהל מטעמו את המגעים הוא עמיקם בן־צבי. הקבוצה מינתה את הראל לוקר, יו"ר התעשיה האווירית, כנאמן למניות עד לקבלת ההיתר.

מה מביא איש עסקים כמעט אלמוני בארץ להתעניין ברכישת חברה שנמצאת במשבר אדיר, מושבתת כמעט לחלוטין, עם חוב של 2 מיליארד דולר עבור מטוסים שרכשה ועם ועדי עובדים אגרסיביים? וכל זאת בתקופה שבה ענף התעופה בעולם כולו מצוי במשבר הקשה בתולדותיו עקב התפרצות הקורונה, משבר שמאלץ ממשלות רבות לתמוך בחברות התעופה המקומיות.

נפתלי רוזנברג צילום: Centers Health Care

את התשובה עשוי לספק גורם שנחשף למגעים ומספר: "הרב של נפתלי אמר לו שהוא חייב לקנות את אל על. בכל מה שהרב אמר לו לעשות עד היום הוא הצליח. אז הוא החליט ללכת על זה". רוזנברג מוכן לרכוש את החברה ללא בדיקות נאותות, ובמצבה הנוכחי (AS IS), מה שעשוי להסתדר עם הדברים על עצת הרב.

בעוד שבנו של רוזנברג הוא תלמיד ישיבה בירושלים, האב, כך מספרים בניו יורק, מתנהל בלי סממנים חרדיים במהלך ימות השבוע והולך לעיתים אף ללא כיפה. בשבתות הוא לובש סט חרדי מלא. מקורבים לעיסקה טוענים כי אחת התוכניות שלו היא להכניס בסטנדרט לאל על כשרות גלאט לאוכל שהיא מגישה לנוסעיה. ההערכות הן שייפסקו הטיסות בשבת של סאן דור, החברה הבת.

מנהל רשות החברות, יעקב קווינט צילום: בשמת איבי

הרב הוא ככל הנראה גם מי שחיבר בינו לבין עמיקם בן צבי, שעלה לכותרות כבעל מניות של 5% בחברת דן בעבר. בן צבי נבחר בידי קואופרטיב דן ב־2007 לנהל מכירת 300 יחידות הדיור בפרויקט צמרות דן. המכירה הניבה הכנסות של 434 מיליון שקל ותזרים של 130 מיליון שקל לדן, עוד לפני תשלום היטל השבחה של 30 מיליון שקל והחזר של 55 מיליון שקל לדן עבור הקרקע. בן צבי, באמצעות חברת מ.ב.צ שבבעלותו, קיבל דמי ניהול של 49 מיליון שקל, ויחד עם נתח נוסף בהכנסות כבעל מניות, ויחד עם בנו עופר ששימש כיועץ המשפטי לפרויקט, גרפה המשפחה 63 מיליון שקל. בן צבי מוכר גם כבעלים לשעבר של רשת הקמעונאות שוק העיר שרכשה 8 סניפים ממגה.

רוזנברג מעוניין לרכוש את מלוא מניות השליטה (38%) ולנצל את הזכויות של כנפיים בגיוס ההון של החברה במתווה שנבחר. לפי מתווה זה תקבל אל על הלוואה של 250 מיליון דולר מבנק דיסקונט בערבות המדינה ותבצע הנפקה של 150 מיליון דולר בבורסה כשהמדינה התחייבה לרכוש את כל המניות שלא יירכשו על ידי הציבור בהנפקה. המתווה מותנה בהגעה של אל על להסכמים עם ארבעת הוועדים שלה (בינתיים הגיעה להסכמים עם שלושה ועדים) ובקיצוץ של 400 מיליון דולר בשנה בהוצאותיה באמצעות הקטנת פעילות.

ככל הידוע, רוזנברג מעוניין להחזיק בשליטה לבדו, ועד היום לא ניהל מו"מ כלשהו מול כנפיים. המגעים שלו, שהופסקו למעשה עד לקבלת ההיתר, הם מול המדינה, ותיאורטית הוא יכול להשקיע 100 מיליון דולר בהנפקה ולהחזיק ב־40% מהמניות, בהנחה שכנפיים לא תשתתף. במקרה של אי השתתפות בגיוס תדולל כנפיים ל־14% בכל מקרה.

אל על סיימה את 2019 בהפסד של 60 מיליון דולר ועתידה לוט בערפל. את הרבעון הראשון סיימה בהפסד של 140 מיליון דולר ועם הערת עסק חי. יותר מ־95% מעובדי החברה נמצאים בחל"ת.