טראמפ נלחם בהשקעות אחראיות כמו בטחנות רוח

דונלד טראמפ גמר אומר להבטיח שהפנסיות של אזרחי ארה"ב יושקעו בפחם. מנהלי הנכסים יכולים לשמור לעצמם שאלות בנוגע לאיכות סביבה או אנרגיות ירוקות. מבחינת הממשל, אלה הן הסחות דעות ותו לא. בתחילת החודש הודיע משרד העבודה האמריקאי על עדכון חוק הבטחת פנסיה לעובדים (ERISA) מ־1974; על הכוונת: קרנות השקעה סביבתיות, ששמות דגש על הדירוג להשקעות אחראיות ESG (בתחומי סביבה, חברה וממשל תאגידי).

"ההצעה נועדה להבהיר כי אין להשקיע במכשירי ESG אם מנהלי הפנסיה מבינים כי חלק מהאסטרטגיה של כלים אלה מכפיף תשואה או מגדיל סיכון לצורך יעדים לא פיננסיים", מסרו בהודעה. כלומר, עזבו אתכם מסביבה ומשוויון חברתי, מה שחשוב הוא מה שכתוב בשורת הרווח.

"תוכניות פרישה אינן כלי לממש יעדים חברתיים או מדינתיים שאינם האינטרסים הפיננסיים של התוכנית", נימק שר העבודה יוג'ין סקאליה. ב־2015 ממשל אובמה הציג הנחיות מפורשות שלפיהן גורמי ESG יכולים להיחשב כגורמים כלכליים בפני עצמם.

בממשל של הנשיא דונלד טראמפ טוענים כי זוהי יצירת בהירות רגולטורית לגבי חובת הנאמנים, ויש לשמור על האינטרסים של המוטבים בחזית החלטות ההשקעה. הנאמנים לא יכולים לשים דגש על השקעות אחריות רק כדי לקדם מטרות לתועלת החברתית הגדולה, למשל אוויר נקי. הם גם לא יכולים להניח כי גורמים אלה מטבעם הם חיוביים כלכלית. לפיכך, להביא בחשבון שינוי אקלים הוא כישלון של חובת הנאמנות. בוודאי, מדגישים במשרד העבודה האמריקאי, שאם גורמים אלו מהווים "סיכונים ועלויות תפעוליות משמעותיות" לעסקים ויש להם קשר "ביצירת ערך לטווח הארוך", ניתן להצדיק התייחסות אליהם.

קרנות ESG מייצגות כיום פחות מאחוז מכלל 21 טריליון הדולרים המשוטטים בשוק ההשקעות בארה"ב. עם זאת, הן נהנות מפופולריות הולכת וגדלה. לפי חברת המחקר והייעוץ מורנינגסטאר, משקיעים הזרימו לקרנות אלה לא פחות מ־20.6 מיליארד דולר בשנת 2019 - פי ארבעה מהשיא בשנה שלפניה. מספר הקרנות שכוללות שיקולי ESG עלה ל־564 לעומת 81 בשנת 2018, ויותר מ־3,100 משקיעים מוסדיים ומוסדות אחרים, המספקים שירותי השקעות, חתמו עד כה על אמנת ההשקעה האחראית של האו"ם.

ההצעה על הפרק: קרנות ESG  

צילום: Pool/ABACA

לא יוכלו להיות ברירת מחדל

ברור כי השקעות סביבתיות מטרידות את טראמפ, חובב הנפט והפחם. לראיה, ההצעה הרגולטורית החדשה מציינת במפורש כי קרנות ESG לא יכולות להיות קרנות ברירת המחדל. זאת בניגוד ברור להכרזה של מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, בלאקרוק, שלפיה קרנות ESG יהפכו לאופציית ברירת המחדל בחלק מהשירותים שלהם. ניכר כי השינוי הרגולטורי המדובר כולל הנחה שלפיה השקעה סביבתית בבסיסה אינה חכמה כלכלית.

להנחה זו יש כמה בעיות. ברמה המהותית, קשה מאוד להאשים מנהלות נכסים ענקיות כמו ונגארד ופידליטי שהן לא רוצות לעשות כסף, והרבה ממנו. אלה יצורים קפיטליסטיים נאמנים שלא נכנעו ללחצים של פעילי איכות סביבה. מנגנוני האנליזה שלהם, לעומת זאת, לא מפסיקים לעבוד. ואלה מגלים שישנו סיכון הולך וגובר מהשפעות שינויי האקלים על העסקים שבהם הם מושקעים.

ההבנה הזו דוחפת אותן בשנים האחרונות לשאול יותר ויותר, באמצעות מנגנוני הצבעות הפרוקסי (באמצעות נציגים), על המוכנות להשקיע בחברות אלה. היא אף דוחפת יותר ויותר חברות, במיוחד אלה המזהמות, לדווח על פעילותן בסוגיות אלה. זו פשוט כלכלה נבונה של הערכת סיכונים, מוניטין ובחינה של עלויות תפעול משתנות. לא פלא שנכון לסוף 2019, רבע מכל מנהלות הנכסים בארה"ב משתמשות במדדי ESG באנליזות שלהן, ו־85% מכל חברות S&P 500 מדווחות על גורמי סיכון בהקשר זה.

הנתונים המספריים מספרים סיפור דומה. במטא אנליזה המקיפה ביותר שנעשתה עד כה, בחנו דויטשה בנק ואוניברסיטת המבורג 2,200 מחקרים עצמאיים על הקשר בין ESG לביצועים פיננסיים. 90% מכל המחקרים הללו מצאו יחס חיובי בין השניים. מחקר שפרסמה מורנינגסטאר מצאו כי ביצועי מרבית קרנות ESG עלו בהרבה על מדדי הייחוס בשנת 2018, וכי 63% מקרנות אלה כיכבו במחצית העליונה בקטגוריות שלהם.

מנכ"ל בלאקרוק לארי פינק אמר כי 90% ממדדי קרנות ESG עברו את המדדים המסורתיים בשלושת החודשים הראשונים של השנה. הסנטימנט הזה עובר בלי הרבה בעיה היישר לציבור. סקר של חברת הניהול Natixis מצא ש־61% מהחוסכים האמריקאים היו מעוניינים להשקיע בקרנות ESG. זאת אומרת, גורמים של השקעות אחראיות הם כבר חלק מהמיינסטרים עבור הציבור ועבור המשקיעים.

לפי טראמפ שוק חופשי הוא טוב,

עד שמגיעים למגזר אנרגיה

זו אינה הפעם הראשונה שממשל טראמפ מנסה להרפות את ידי המשקיעים מהשקעה בקרנות אלה. כבר בשלהי 2017 ביקש לבחון את הנושא, ובאפריל 2018 הוציא טראמפ צו נשיאותי שהורה על בחינה כוללת של רגולציה בתחום האנרגיה; זה הפך כעת לתיקון בחוק. כל העת מלווה הנשיא טראמפ את המתקפה על המכשירים הפיננסיים בתזמורת עמוסת סיסמאות, שלפיהן אם נשאיר לשוק לעשות את שלו, הוא תמיד יבחר בפחם, נפט או גז. הרי פחם הוא "מלך", "נהדר" ו"נקי", בעוד טורבינות רוח הן "רעיון גרוע", "מכוערות", הרעש שהן מייצרות "גורם לסרטן" והפעילות שלהן היא "בית קברות לציפורים". נראה ששוק חופשי הוא טוב עד שמגיעים למגזר האנרגיה, שם כבר מעדיפים אנרגיה אחת על פני השנייה.

הסיסמאות של טראמפ מלוות גם במעשים: ניסיון לסבסד תחנות כוח פחמיות, רכישת פחם מחברות כושלות והטלת מס של 30% על תאים סולאריים מיובאים. אך בניגוד גמור לפרוטקציוניזם על תעשיית הפחם ניצבות קרנות ESG. דווקא ברוח השוק החופשי הן מציגות שנה אחר שנה עלייה במספר הקרנות וזינוק בהון שזורם אליהן.

ממשל טראמפ בהחלט צודק בדבר אחד. קיימת עמימות לגבי קרנות ESG מבחינת המדדים והביצועים הכספיים. אלה נשענים רק על מחקרים ואנליזות עצמאיות, ללא קריטריונים ברורים לגבי מה מגדיר קרן ESG ככזו, ומה רק התהדרות בתואר כדי למשוך משקיעים ירוקים בליבם. בהיעדר כללים, כל מה שממשל טראמפ עושה נותר בגדר מלחמה בעתיד, ואותו הרי אי אפשר לעצור.