האם ענקיות הטכנולוגיה יסחפו אחריהן את העולם ויביסו את הקורונה
בזמן שממשלת ארה"ב פרסמה שהתוצר צלל ב-33%, פרסמו ענקיות הטכנולוגיה דו"חות מצוינים, שהכו את תחזיות האנליסטים; תיאוריית ה־K, שמדברת על פיצול הכלכלה לזרוע עולה ולזרוע צונחת, כבר אומצה ע"י יו"ר הפד פאוול; עכשיו נותר לראות האם ענקיות הביג טק, ששוויין מסתכם ב־5 טריליון דולר, עומדות להוביל את כלכלת העולם להתאוששות מהקורונה או להתנתק ממנה
אחרי חצי שנה שבמהלכה העולם הכלכלי מגלגל על שפתיו את מגוון האותיות מהאלפבית האנגלי ‑ החל מ־L ועד V וגם W ‑ בניסיון לחזות איך תיראה הכלכלה בתום משבר הקורונה, בשבועות האחרונים המיקוד עובר לאות חדשה, K. את האות החדשה הכניס ללקסיקון פיטר אטווטר, כלכלן אמריקאי שדווקא לא נמנה עם הכוכבים הרגילים, שכתב ביוני שההתאוששות לא תהיה זהה עבור תעשיות שונות ועבור קבוצות אוכלוסייה שונות והיא רק תעצים את הפערים.
- אמזון מדלגת מעל לקורונה: הרווח למניה נסק, ההכנסות זינקו
- עדות ענקי הטכנולוגיה: חברי בית הנבחרים רצו לשמוע בעיקר את עצמם
- למרות הקורונה והחרם - הכנסות פייסבוק זינקו ברבעון השני ב-11%
מהי התאוששות בצורת K? בצד העולה ‑ דו"חות כספיים מדהימים, שניפצו את התחזיות והותירו גם את המשקיעים האופטימיים ביותר המומים ‑ ששוגרו על ידי אפל, אמזון, פייסבוק וגוגל ביום חמישי בלילה. זה קרה שעות ספורות בלבד אחרי פרסום נתוני הצמיחה בארה"ב, שהצביעו על צלילה של 32.9% בתוצר, נפילה שלא נצפתה מאז מלחמת העולם השנייה. זוהי הרגל השנייה של האות K, זו שיורדת למטה אל הקרקע. כבר בשבוע החולף אימץ את תפיסת ה־K יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול, אבל ביום חמישי התקבלה ההמחשה הטובה ביותר לכך שאנחנו חיים כנראה בעידן ה־K והשאיפה שהכלכלה תתאושש בצורת V היתה רק בגדר חלום.
קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
איך ייתכן שחברות הביג טק מציגות את הרבעונים הטובים בתולדותיהן בזמן שהכלכלה המסורתית, החל מחברות תעופה ועד רשתות קמעונאות ותיקות, נאבקת על חייה? זו אחת מתופעות הלוואי הקשות של הקורונה והיא מורגשת בכל העולם, הן במישור העסקי והן במישור הפרטי. במשבר הזה "העשירים", כלומר אלה שיושבים על יתרות מזומנים גבוהות יותר ועוסקים בתחומים שמותאמים למציאות החדשה של הסתגרות בבית, רק משפרים את מצבם, ואילו מי שמראש היה עני יותר, ללא כריות מזומן ועסק בתחומים שדורשים נוכחות פיזית, נחלש.
ענקיות הטכנולוגיה נמנות עם הקבוצה הראשונה וזה ניכר היטב בתוצאות הכספיות שלהן. הרווח המצרפי שלהן ברבעון השני של 2020, שהיה אמור להיות אחד הרבעונים הקשים בהיסטוריה, שכן ברובו שרר סגר בכל העולם, הסתכם ב־28 מיליארד דולר. יתרה מכך, כל החברות שיפרו את הרווחיות לעומת הרבעון המקביל ב־2019, שהיה נטול משברים. בעיקר בלטה במישור זה אמזון, שהזהירה מראש מפני הוצאות חד־פעמיות, שאכן הסתכמו ב־4 מיליארד דולר, להתאמת פעילותה לדרישות הריחוק החברתי. אלא שלמרות ההוצאה הזאת, החברה הציגה רווח של 10.3 דולר למניה מול ציפיות לרווח של 1.5 דולר למניה. במונחים אבסולוטיים מדובר ברווח נקי של 5 מיליארד דולר, כפול מבתקופה המקבילה. החברה נהנתה מרכישות אונליין מוגברות בתקופת הסגר, שהקפיצו את ההכנסות שלה ב־40% מול התקופה המקבילה ל־89 מיליארד דולר.
גם הרווח הנקי של פייסבוק הוכפל ל־5 מיליארד דולר במהלך הרבעון השני, למרות חרם מצד לא מעט מפרסמים גדולים. מספר המשתמשים הפעילים החודשי ברשת החברתית קפץ ל־2.7 מיליארד איש, עלייה של 12%. אפל סיפקה אף היא הפתעה אדירה, כאשר הציגה זינוק של 12% ברווח הנקי ל־11 מיליארד דולר עם עלייה של 11% בהכנסות ל־60 מיליארד דולר ‑ הכנסות שהיו גבוהות ב־7.4 מיליארד דולר מהתחזיות. מדובר במספרים מפתיעים, במיוחד לנוכח העובדה שחלק גדול מחנויות אפל ברחבי העולם היו סגורות במהלך הרבעון, אבל מכאן גם חלק מההסבר: אפל נתנה גז במכירות של אייפדים ומחשבי מק, כאשר אנשים בילו יותר ויותר זמן מול מסכים במהלך הסגר. גם ההכנסות מתחום השירותים השונים של אפל זינקו לשיא היסטורי של 13 מיליארד דולר, מה שתרם לשיפור בשיעורי הרווח. שירותים אלה ובראשם האפליקציות המובנות השונות של החברה, כמו אפל מיוזיק, הם שעומדים במרכז הבדיקה של הוועדה בקונגרס שהעלתה על הגריל את ענקיות הטכנולוגיה ממש יום לפני פרסום הדו"חות.
מבין הענקיות, גוגל היתה היחידה עם תוצאות פושרות יותר, והציגה, לראשונה בתולדותיה, ירידה בהכנסות הרבעוניות, אך עדיין אלה היו גבוהות מהתחזיות. ההכנסות הסתכמו ב־38.3 מיליארד דולר, ירידה של 2% על רקע ירידה בפרסום בתחום התיירות והפנאי בעיקר והרווח התפעולי ירד ל־6.4 מיליארד דולר, כאשר בשורה התחתונה רשמה גוגל רווח נקי של 10.1 דולר למניה ‑ וגם הוא מעל ציפיות האנליסטים.
המשקיעים חזו מה שהאנליסטים לא צפו
נושא התחזיות דורש התייחסות, שכן אלו משמשות לכאורה מדד להצלחה או כישלון של ביצועי החברות הציבוריות. בניגוד מוחלט לחששות הכבדים לקראת פרסום הדו"חות הכספיים של הרבעון השני, 80% מהחברות במדד S&P 500 שכבר דיווחו, דווקא הכו את התחזיות. זהו שיעור חריג מהרגיל בוול סטריט, אבל לא מדובר בהכרח בהצטיינות יוצאת מגדר הרגיל של החברות המדווחות. בעוד בזמנים רגילים החברות עצמן מספקות תחזיות מפורטות לביצועים שלהן בהמשך השנה, הרי שמאז התפרצות משבר הקורונה הן הפסיקו לעשות זאת, כשהן נתלות בחוסר הוודאות בשווקים ובחוסר היכולת לצפות מה יהיה. על כן, הרבעון האחרון פשוט חושף כמה לאנליסטים אין יכולת עצמאית להעריך את ביצועי החברות שהן מסקרים ומלווים שנים, מבלי שהחברות "מחזיקות להם את היד".
קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
מי שכן הצליח לחזות את החסינות של חברות הטכנולוגיה הם המשקיעים, כלומר חוכמת ההמונים עבדה. מניות הביג טק הובילו את המגמה החיובית בשוק המניות האמריקאי מתחילת השנה והעלו לא אחת את שאלת הניתוק בין הבורסה (וול סטריט) לכלכלה עצמה (מיין סטריט). אחרי פרסום הדו"חות ונתוני הצמיחה, הסוגיה רק התחדדה. החברות הוסיפו 200 מיליארד דולר לשווי שלהן ושווי השוק המצרפי של ארבעתן עבר את 5 טריליון הדולרים. זה עוד לפני שאמרנו מילה על יתרות המזומנים האדירות שלהן, כמו במקרה של אפל למשל, שמחזיקה בקופתה 192 מיליארד דולר.
ברוח התקופה, שבה ממשלות מחלקות צ'קים לאזרחים בניסיון לסייע בהתמודדות עם המשבר, קל לשקוע בתרגילי חישוב תיאורטיים על כמה כסף יכולה אפל לחלק לכל משפחה אמריקאית או אפילו לכל אזרח בעולם. אפל בינתיים החליטה לסייע לקהילה בדרך אחרת והודיעה על פיצול מנייתה ביחס של אחת לארבע. כך, למשקיעים הקטנים, בעיקר הצעירים שנוהרים לפלטפורמות מסחר דוגמת רובין הוד, יהיה קל יותר לקנות את מנייתה, שתעלה כ־100 דולר במקום 425 דולר כעת.
הביג טק מושכות את המדדים לשיאים
אם ממשיכים לדבוק בחוכמת ההמונים, הרי שמניות הטכנולוגיה מצליחות למשוך את המדדים לשיאים היסטוריים ומייצרות את האות V המיוחלת. חודש יולי, שהסתיים ביום שישי האחרון, והיה אחד החודשים הקשים מבחינת התחלואה בקורונה, לא רק בישראל, אלא גם בארה"ב, היה דווקא חיובי מאוד בוול סטריט.
S&P 500 השלים במהלכו עלייה של 5.5%, נאסד"ק קפץ ב־6.8% ואפילו דאו ג'ונס, כמעט נטול מניות הטכנולוגיה, טיפס ב־2.3%. האם כמו במקרה של מניות הטכנולוגיה, שלגביהן השוק צדק יותר מאשר התחזיות, כך יהיה גם עם הכלכלה עצמה? האם המהפכה הטכנולוגית תוציא את הכלכלה העולמית כולה מהבוץ של משבר הקורונה ולא רק תייצר שכבה של חברות ואנשים עשירים שמנותקים מכל היתר?
הטכנולוגיה הוכיחה את עצמה כמצילת חיים בתקופת משבר הקורונה, גם אם לא במובן המיידי של המילה. לולא היכולת לעבוד מהבית במרבית הארגונים, הכלכלה הריאלית היתה נפגעת בעוצמה רבה יותר. טכנולוגיות הרפואה מרחוק מאפשרות לצמצם את התחלואה הקשה והתמותה מקורונה, והן גם אלה שעשויות לאפשר פיתוח מהיר של חיסונים חדשניים בשיטת mRNA.
בימים אלה טכנולוגיות רבות עוברות אימוץ מהיר על ידי גופים שלפני כן לא ששו לשנות את שיטות העבודה, אבל משבר הקורונה חשף את הדחיפות בכך. כל מי שרוצה להיות ברגל הנכונה של ה־K צריך להתאים את עצמו למציאות החדשה, כפי שעושים למשל עסקים קטנים רבים, שמיהרו לפתוח חנויות אונליין.
אבל לא כל התחומים יכולים לעבור למישור הווירטואלי, ולכן דווקא לשם הממשלות צריכות לנתב את הסיוע, אחרת, כפי שאטווטר טוען, ה־K תהפוך בקלות לתרחיש שאף אחד לא רוצה לראות ‑ האות L, לכולם, ללא יוצא מן הכלל.