פרסום ראשון
הכל בזול? מקס סטוק הרוויחה 220 מיליון שקל ב־3.5 שנים
שיעור הרווח הגולמי של רשת הקמעונאות המוזלת עומד על 40%. 75 מיליון שקל בדיבידנדים חולקו בשלוש השנים האחרונות. המנכ"לים מושכים שכר של 3.5 מיליון שקל בשנה כל אחד. MAX הגישה תשקיף בדרך להנפקה לפי שווי של 1.3‑1.5 מיליארד שקל
פי 4 לפחות בתוך שלוש שנים. זו תהיה התשואה של קרן ההשקעות אייפקס אם הנפקת רשת הקמעונאות המוזלת MAX (מקס סטוק) תצא לפועל לפי השווי המבוקש בתשקיף שהוגש אתמול לבורסה: 1.3—1.5 מיליארד שקל.
- סכנה לחתמים: אייפקס תנפיק את MAX עם בנק אמריקאי
- פרות המזומנים של אייפקס ישראל: זאפ, מקס סטוק וגו גלובל
- אחרי חצי שנה בלבד: מנכ"ל מקס סטוק מפנה את הכיסא
מהתשקיף עולה כי בעלי החברה כיום — אייפקס (55% באמצעות חברה בבעלות מלאה בשם מוס הולדקו), המייסד אורי מקס (22.5%) ואבן צ'ארלס נוימן (22.5%), מבקשים לבצע הצעת מכר של 26.5% ממניות החברה, כשאייפקס תמכור 17.5% מהמניות ומקס ונוימן ימכרו 4.5% כל אחד. בהתאם, הם ייפגשו עם סכום שינוע בין 344.5 מיליון שקל לכמעט 414 מיליון שקל.
אם ההנפקה תצא לפועל בשוויים המדוברים, עבור אייפקס ידובר באקזיט מרשים. הקרן, שאותה מנהלת בישראל זהבית כהן (שמכהנת כיו"ר MAX), רכשה את מניותיה ברשת בסוף 2017 בתמורה ל־170 מיליון שקל ולפי שווי חברה של כ־310 מיליון שקל. כלומר, גם אם ההנפקה תצא לפועל לפי השווי הנמוך, של 1.3 מיליארד שקל, הקרן עדיין תרשום החזר של פי 4 על ההשקעה.
לכך יש לצרף דיבידנדים שחולקו בשנים אלו, בהיקף כולל של 75 מיליון שקל, כשחלקה של אייפקס עמד על כ־41 מיליון שקל. מהתשקיף עולה שכיום ל־MAX יש יתרות ראויות לחלוקה כדיבידנד בהיקף של 103 מיליון שקל.
זהבית כהן, מנכ"לית אייפקס ישראל צילום: רמי זרנגר
50 חנויות ברחבי הארץ
MAX הוקמה ב־2004 על ידי מקס, שמכהן כמנכ"ל משותף, לצד נוימן. כיום יש לה 50 חנויות ברחבי הארץ. 35 מהן גדולות, בשטח ממוצע של 1,800 מ"ר לחנות, שפועלות תחת המותג MAX, ממוקמות בעיקר בשולי הערים ואחראיות ל־94% מהכנסות החברה. יתר החנויות, 15 במספר, פועלות במרכזי הערים והשטח הממוצע שלהן הוא 200 מ"ר. חנויות אלה פועלות תחת המותג MAX20, ומוכרות מוצרים במחירים של עד 20 שקל.
מהתשקיף עולה כי החברה צומחת באופן עקבי, ובחצי השנה האחרונה, בחסות המשבר הכלכלי שנגרם כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה היא אף נהנתה מרוח גבית. רווחיה של מקס לא נפגעו בתקופת הקורונה, למרות שחנויות הרשת נסגרו לתקופה מסויימת והעובדים הוצאו לחל"ת. עם שובה של הרשת לפעילות החלה לייבא מוצרי מיגון כמו מסיכות לשוק המוסדי והפרטי והצליחה להדביק את הפיגור מהתקופה המושבתת.
הכנסות החברה הסתכמו במחצית הראשונה של 2020 ב־472.4 מיליון שקל ־ גבוה ב־34% מההכנסות בתקופה המקבילה. הרשת רשמה רווח נקי של 38 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2020 לעומת 35.3 מיליון שקל במחצית המקבילה ב־2019.
מקס נהנית משולי רווח נקי של לא פחות מ־9.4%, כשהרוויחה 70 מיליון שקל על הכנסות של 742 מיליון ב־2019. מדובר בשולי רווח נדירים. הרווח התפעולי ב־2019 היווה 13.6% מסך ההכנסות וגם כאן מדובר בשיעור יוצא דופן וכך גם שולי הרווח הגולמי של 40%. הונה העצמי של החברה עמד בסוף הרבעון השני על 135 מיליון שקל.
"הביקוש היציב לרכישה בחנויות הרשת נובע, בעיקר, מהמומחיות של הנהלת הקבוצה בזיהוי מגמות צרכניות חדשות; חוויית הקנייה הייחודית בחנויות הרשת; מתאם גבוה בין המחיר לתמורה (money for value - הקפדה על התאמת מלאי חנויות הרשת באופן תדיר ועקבי לחילופי העונות והחגים השונים; והתאמה לשינויים באופנה ורצון הלקוחות", מציינת הרשת בתשקיף.
" ישנם מאות אלפי חברים בקבוצות שונות ברשתות החברתיות אשר עוסקות בחברה, כאשר מרבית הקבוצות כאמור לא נפתחו על-ידי החברה, אלא ביוזמת לקוחות", מעריכה החברה. עיקר השיווק הוא מפה לאוזן של הלקוחות אולם גם באמצעות הפייסבוק והאינסטגרם שמפעילה החברה. בהם היא מפרסמת מבצעים ומוצרים חדשים - בשנה שהסתיימה ביוני 2020 היו 1.2 מיליון כניסות לאתר.
אורי מקס הקים את החברה ב-2004, ומאוחר יותר הצטרף אליו כשותף דני אסטרוג ששמו לא מופיע בתשקיף. ב-2014 הוקצו שליש מהמניות לניומן וב-2017 רכשו השניים את חלקו של אסטרוג במהלך בו מוגדר אסטרוג בתשקיף כ"בעל מניות החברה". מקס וניומן החזיקו 50% כל אחד בחברה כשקרן AMI של זהבית כהן השקיעה 170 מיליון שקל בסוף 2017 ורכשה 55% ממניות הרשת.
המוצרים ש־MAX מוכרת כוללים ציוד לבית הספר, שנכון למחצית הראשונה של השנה אחראי ל־6% מההכנסות; כלים חד־פעמיים (10% מההכנסות); צעצועים (14% מההכנסות) וכלים לבית, כמו מחבתות, סירים וכלי מטבח אחרים, שאחראים ל־29% מההכנסות.
מהתחרות מצד רשת סטוק ורשת זול סטוק, MAX לא מתרגשת. להערכת החברה, היצע המוצרים שלהן קטן ופריסת החנויות שלהן מצומצמת, ולכן התחרות מצידן מוגבלת לאיזורים ספציפיים וקטגוריות מסויימות. לטענת MAX, שתי הרשתות שנכנסו לארץ ב־2018 — Daiso ו־Miniso — לא השפיעו על מהותית על הביקוש למוצרים שלה.
גורמי הסיכון של החברה הם בהעלאת מכס על היבוא, יכולת לשמר עובדים ומנהלים איכותיים, ויכולת "לחדש ולהגיב במהירות לשינויים בשוק, תוך שמירה על רמת מחירים אטרקטיבית ומתן חוויית קנייה ייחודית וחיובית".
מינוף נמוך
ל־MAX אין נדל"ן בבעלותה. משרדי החברה (שבהם מועסקים 79 עובדים), המרלו"גים באור עקיבא וקיסריה (שבהם מועסקים 62 עובדים) שצמודים למשרדים, והסניפים (שבהם מועסקים 1,703 עובדים, רובם בשכר מינימום שעתי ועם תנאים סוציאליים) מושכרים על ידה ב־7.5 מיליון שקל בשנה.
עלות שכרו של אורי מקס ב־2019 עמדה על 3.5 מיליון שקל כמנכ"ל משותף ב־100% משרה, ואילו של נוימן על מיליון שקל ב־70% משרה. עם זאת השניים קיבלו כמובן דיבידנדים בסך כ־20 מיליון שקל כל אחד בשנתיים האחרונות.
אלי מקס אביו של אורי מועסק בחברה בתפקיד כללי ואחותו של אורי, אפרת מקס היא מנהלת זכיון קופיקס בחנות הרשת. מקס הולדקו של אייפקס מקבלת מהרשת דמי ניהול שנתיים של 2 מיליון שקל.
MAX אינה חברה ממונפת. בשלוש השנים האחרונות נטלה 88 מיליון שקל בארבע הלוואות שונות מבנק ישראלי, כש־30 מיליון שקל ניטלו במרץ האחרון בשל החשש ממשבר הקורונה. יתרת ההלוואות שלה עומדת על 81 מיליון שקל.החברה מציינת את היעדים שקבעה לעצמה, כמו פתיחה של 3-5 חנויות בשנה, צמיחה שנתית של 10-15% בהכנסות בשנה, צמיחה של החנויות הזהות ב-3% בשנה וצמיחה שנתית של הרווח הנקי ב-18%-20% בשנה.
החתמים הישראלים של ההנפקה הם לידר, לאומי פרטנרס, ברק קפיטל, דיסקונט חיתום ופועלים איי.בי.איי. החתם הזר הוא ג'פריס. הרוד שואו לרוכשי המניות הפוטנציאליים ייערך בארה"ב, אוסטרליה וישראל.
צילום: אתר מקס
