הכחלון של שוק ההון
האוזר לא מהסס לעמוד ראש בראש מול הרגולטור החזק במשק - המפקח על הביטוח - ומול הלובי אולי החזק ביותר בישראל, של מערכת הבנקאות
שמואל האוזר מוכיח פעם נוספת שאין לו פרות קדושות, שהוא לא מפחד מאף אחד, וכי לנגד עיניו עומדת טובתו היחידה של הצרכן.
שנה וחצי מאז נכנס לתפקיד מסתמן האוזר, בסיועו הנאמן של דודו לביא, כמי שמבקש להיות משה כחלון של שוק ההון. האוזר לא מהסס לעמוד ראש בראש מול הרגולטור החזק במשק - המפקח על הבנקים - ומול הלובי אולי החזק ביותר בישראל, של מערכת הבנקאות.
במשך שנים נהנו הבנקים מרגולטורים רדומים או לכל היותר חלשים, שלא העזו להתעמת עם ההגמוניה שהצליחו לייצר מול הצרכנים החלשים ונעדרי כוח המיקוח.
בדיוק כמו חברות הסלולר, המערכת הבנקאית הלא יעילה שסובלת משומנים עודפים ממשיכה לייצר לעצמה מדי שנה רווחי עתק, שנובעים אך ורק מקהל לקוחות שבוי שלא מבין שהריבית המגוחכת שמוצעת לו בגין ההלוואה שהוא מעניק לבנקים (כדי שיגלגלו אותה הלאה לטייקונים הגדולים) אינה הכרח המציאות.
האוזר יוצא פה לאתגר קשה מאין כמוהו. הלוביסטים של הבנקים יודעים את העבודה והצליחו להפעיל לחצים כדי לדחות (אם לא למסמס) את המהפכה האחרונה שהוא ניסה להוביל - הפחתת עמלות ההפצה. היוזמה החדשה צפויה להיתקל בכוח נגד חזק פי כמה, כיוון שהיא נוגעת בבונבוניירה הרווחית ביותר של הבנקים - המרווח הפיננסי האדיר על הפיקדונות של משקי הבית. כדי להירשם בספרי התהילה של הרגולטורים, על האוזר להביא את הרפורמות שהוא מוביל לקו הסיום. האתגר בהחלט לא פשוט.
