עמדה תנסה לשבור את מונופול אנטרופי בשוק ההון

זו תהיה לשון המעטה לומר כי תעשיית הייעוץ לגופים המוסדיים לא היתה מפותחת עד לשנתיים האחרונות. למעשה, עד לפני חודשיים פעלה רק חברת ייעוץ אחת בשוק ההון המקומי שסיפקה המלצות לגופים המוסדיים ביחס להצבעות באסיפות בעלי מניות - חברת אנטרופי. אנטרופי עבדה עם מרבית הגופים המוסדיים, ובכלל זה חמש חברות הביטוח הגדולות שהצביעו לרוב בהתאם להמלצותיה.

היעדר התחרות בתחום אינה מפתיעה. עד מאי 2011 די היה ברוב של שליש מבעלי מניות המיעוט כדי לאשר עסקאות בעלי עניין ואת שכרם של בעלי שליטה וקרוביהם. קודם לכן אף לא חלה חובה על הגופים המוסדיים להשתתף בהצבעות כלליות. אלא שמאז תיקון 16 שנכנס לתוקף באותה עת ושהגדיל את דרישת הרוב למעל 50% ותיקון 20 שהצטרף בדצמבר 2012 וקבע כי גם שכר הבכירים השכירים יובא לאישור בעלי מניות המיעוט, התחזק מאוד כוחם של הגופים המוסדיים בהצבעות כלליות. בהתאם גבר גם כוחה של אנטרופי שהפכה לשחקן שיכריע אם שכרו של מנכ"ל או בעל שליטה יאושר או לא ואם עסקת בעלי עניין תקום או תיפול.

אנטרופי נשלטה עד יוני 2010 על ידי בנק הפועלים ונקראה פועלים סהר. ב־2010 נאלץ הפועלים למכור את אחזקותיו בחברה בשל לחצים שהפעילה עליו רשות ני"ע, שלא אהבה את העובדה שפועלים סהר היא מונופול, ובייחוד את העובדה שהיא נשלטת על ידי בנק גדול - מנותני האשראים הגדולים במשק.

המצב הגיע לשיא ניגוד העניינים כשפועלים סהר המליצה לגופים המוסדיים להתנגד למענק הפרישה של יו"ר בנק לאומי המתחרה - איתן רף. חודשים ספורים לפני ההחלטה למכור את הפעילות הודיעה הרשות כי היא מקדמת יוזמת חקיקה שתגביל את נתח השוק של פועלים סהר.

בבנק הפועלים החליטו לוותר על ההכנסה הצנועה ועל כאב הראש ומכרו את החברה לעדי אייל ולגל סטאל (מאז הספיקו גל ושותפים נוספים לרכוש את הבעלות). באותה עת שקלו כמה גורמים להקים פעילות מתחרה לפועלים סהר, בהם מיקי ציבייר, לשעבר בכיר בבנק לאומי ומי שכיהן במשך חמש שנים כיו"ר איגוד קרנות הנאמנות, אך בסוף ציבייר ודומיו לא ראו היתכנות כלכלית במהלך.

איתן רף, יו"ר בנק לאומי לשעבר צילום: אביגיל עוזי

אלא שמאז, עם שטף הרגולציה החדשה, גדלו באופן משמעותי כוחה והיקף עבודתה של חברת הייעוץ. הביקוש הוא כנראה זה שהוליד את הקמתה של המתחרה - עמדה - שמנוהלת על ידי איתי מקמל, לשעבר העומד בראש פעילות הייעוץ של פועלים סהר.

ברשות מעודדים את התחרות, ואף מקדמים באחרונה חקיקה שתציב כללים על חברות הייעוץ. זאת לאחר שאנטרופי (שאינה מפוקחת כיום על ידי רשות ני"ע) עוררה את חמתה של רשות ני"ע כשביקשה לגבות סכום צנוע של עד 72 אלף שקל בשנה מחברות ציבוריות שיבקשו להתייעץ איתה ביחס לאישור נושאים באסיפות הכלליות. הרשות אסרה גביית תשלום מהחברות וצפויה לפרסם כללים למניעת ניגוד עניינים של חברות הייעוץ.