אייל לפידות ירוויח בשיכון ובינוי 43% יותר מהשכר הכולל של הבכירים שקדמו לו
דירקטוריון שיכון ובינוי אישר למנכ"ל המיועד שכר בעלות של עד 84 מיליון שקל ב־5 שנים. זאת, לעומת שכר בעלות כוללת של 59 מיליון שקל שמשכו המנכ"לים והיו"רים, ביחד, ב־5 השנים שהסתיימו ב־2018. הכדור עובר למגרש של המוסדיים
הצטרפו לעדכונים שוטפים בערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט
עכשו זה רשמי: אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס בעשור האחרון, בחר במסלול הכסף והוא עוזב את ניהול חברת הביטוח לטובת תפקיד מנכ"ל חברת הנדל"ן והתשתיות שיכון ובינוי, שבשליטת נתי סיידוף.
- הדירקטוריון אישר: אייל לפידות מונה למנכ"ל שיכון ובינוי
- האם השוק יעשה לאייל לפידות מה שעשה לגיל שרון בדסק"ש?
- הפניקס: הרווח ב-2018 ירד ב-38%; התשואה להון - 9%
מגבלת חוק שכר הבכירים בגופים הפיננסיים עשתה את שלה, ובהתלבטות בשאלה של אם להמשיך ולהרוויח 3.5 מיליון שקל בשנה או להרוויח יותר מפי שלושה, עם פחות כאבי ראש רגולטוריים, לפידות בחר במספרים הגדולים.
עוד עזרה לו להחליט כך היא העובדה שהפניקס נמצאת בהליך של מכירה לקרן ההשקעות סנטרברידג' האמריקאית – בכפוף לאישור הממונה על שוק ההון משה ברקת. לפידות קיווה בתחילה ללוות את הבעלים ברכישה, ולשמש כנציגו, אך מכיוון שהקרן כבר מיוצגת על ידי מנכ"ל בנק מזרחי לשעבר אלי יונס, לפידות הבין שיותר מ־3.5 מיליון שקל בשנה שהוא כבר מקבל הוא לא עתיד להשיג דבר מהעסקה הנרקמת, ונפרד מהפניקס.
אלא שלפידות, שעשה עבודה יפה בהפניקס ואף הביא אותה במונחי שווי שוק לחברה שנושקת בשווייה להראל הגדולה ממנה, עדיין צריך לעבור משוכה משמעותית לפני שייהנה מחבילת השכר המפנקת שעליה ניהל מו"מ מול דירקטוריון שיכון ובינוי בחודש האחרון, מה שעיכב את חתימתו על חוזה ההעסקה.
אף שתנאי השכר טרם פורסמו, ככל הידוע לפידות ייהנה בחמש השנים הבאות מחבילת שכר שתורכב מ־4 מיליון שקל שכר שוטף בשנה; בונוס שנתי תלוי יעדים של 4 מיליון שקל; וזאת לצד חבילת אופציות עמוק בתוך הכסף בשווי של 44 מיליון שקל, מה שמעמיד את תקרת עלות שכרו על 84 מיליון שקל בחמש שנים, שכר שגבוה ב־43% מעלות שכרם הכוללת של המנכ"לים והיו"רים בשיכון ובינוי בחמש השנים האחרונות – שעמדה על 59 מיליון שקל, ועל 134 מיליון שקל בעשר השנים האחרונות.
מי שכנראה כבר אישרו לו את החבילה הנאה הזו הם הדירקטורים בשיכון ובינוי, בהם הד"חצים לילי אלון ויצחק הראל וכן הדירקטורים הבלתי תלויים שלום שמחון ודורון ארבלי. אך אישור שכר המנכ"ל השכיר כפוף לאישור בעלי המניות באסיפה הכללית.
חצה את המשוכה הראשונה
את המשוכה הראשונה לפידות כבר עבר כשהדירקטוריון קיבל חותמת הכשר מאנטרופי שהבהירה כי תתמוך בחבילת השכר. אלא שכאן נכנס לתמונה הממונה על שוק ההון שרק בשבוע שעבר הבהיר למוסדיים שהוא מצפה מהם לבצע את האנליזות שלהם לניתוח אופן ההצבעה באסיפות הכלליות באופן עצמאי, מבלי להסתמך באופן עיוור על אנטרופי. זאת, תוך שברקת מפנה את כובד המשקל לוועדות ההשקעה של המוסדיים הכוללות נציגים בלתי תלויים.
באופן אבסורדי, הקולגות לשעבר של לפידות בגופים הפיננסיים, שנאלצים להסתפק בעלות שכר של עד 3.5 מיליון שקל בשנה, יצטרכו לאשר שכר גבוה פי שלושה למי שיש הטוענים שבגללו, בין היתר, נחתם חוק מגבלת שכר הבכירים בגופים הפיננסיים. לפידות נהנה בעבר מעלות שכר של 13 מיליון שקל בשנה עד שב־2014 הממונה על שוק ההון דאזדורית סלינגר זימנה את הדירקטורים בהפניקס לפגישה ונזפה בהם על כך שאישרו למנכ"ל חבילת שכר כה גבוהה. בעקבות זאת, ועל רקע מסרים שהעבירה סלינגר למוסדיים שהחזיקו בהפניקס, נחתך שכרו של לפידות ל־3.5 מיליון שקל לשנה וזאת עוד לפני כניסת חוק מגבלת השכר לתוקף.
מעבר לשאלה אם ברקת יאפשר למוסדיים להסתמך על המלצותיה של אנטרופי, מתברר כי אחד המוסדיים הגדולים בשיכון ובינוי הוא מהפניקס שמחזיקה בכ־5% ממניות החברה. כאן עולה השאלה האם העובדה שלפידות ניהל את החברה בעשור האחרון לא תייצר ניגוד עניינים בהצבעה של הפניקס. לפני חודש, כאשר נדרשה מגדל להצביע אם לתמוך במועמדותו של אברהם ביגר לדירקטוריון פז, היא העבירה את ההחלטה לוועדת ההשקעות שלה שכן ביגר כיהן כדח"צ בפז. אלא שכעת מדובר בסיטואציה מורכבת יותר, שכן לפידות הוא מנכ"ל ולא דח"צ. בוועדת ההשקעות של הפניקס יושבים יעקב רוזן, שרית שגיב, שלום זינגר, אורי מור ושי גרוס. גרוס עבד בעבר בכלל ביטוח תחת רועי יקיר, ראש חטיבת ההשקעות של הפניקס שגויס על ידי לפידות.
מעבר לשאלת ההצבעה של הפניקס מעניין יהיה לראות כיצד יצביעו המוסדיים האחרים המחזיקים במניות שיכון ובינוי, כאשר הגדולים בהם (לפי אתר דה אינווסטור), מלבד הפניקס, הם המתחרות שלה, הראל, מגדל, מנורה וכלל ביטוח, והם אלה שיכריעו את גורל חבילת השכר של לפידות.
התקדים של גיל שרון
אם לשפוט לפי מה שנעשה לגיל שרון בדסק"ש בסוף 2016, כשאדוארדו אלשטיין ביקש לסדר לו חבילת שכר מנופחת של 71 מיליון שקל לחמש שנים כמנכ"ל דסק"ש, כלל לא בטוח שאישור חבילת השכר המבוקשת ללפידות יעבור בקלות. באותה עת הדירקטורים בדסק"ש סירבו לאשר את השכר המבוקש של שרון, גם לאחר ששרון ויתר על 40% מהרכיב ההוני ועלות שכרו המופחתת לחמש שנים ירדה ל־59 מיליון שקל. אולם גם שכר זה לא אושר על ידי בעלי המניות מקרב הציבור שבאסיפה הכללית שהתנגדו לו ברוב של 70%. אלשטיין לחץ על דירקטוריון דסק"ש וניסה לשכנע אותו להעביר את ההחלטה למינוי שרון למרות התנגדות הדח"צים, אך לבסוף החליט ללכת עם בעלי המניות ולוותר על מינויו של שרון.
הודעת המינוי של לפידות אמנם עשתה טוב למניה של שיכון ובינוי שכבר זינקה ביותר מ־40% מתחילת השנה, לאחר ששרי אריסון מכרה את אחזקותיה למשפחת סיידוף, אך עדיין מדובר בחברה שמתמודדת עם אתגרים לא פשוטים. וגם אם מרב התגמול הוא הוני, הענקת אופציות במחיר מימוש הנמוך מהמחיר שבו נסחרת המניה בשוק איננו מהלך טריוויאלי, מה גם שלפידות, מוכשר ככל שיהיה, איננו בעל ניסיון בתחום הנדל"ן אחרי שניהל חברות כמו הפניקס, דלק ישראל וישיר אי.די.אי.
במסגרת תנאי העסקתו של לפידות בהפניקס הוא חייב בהודעה מוקדמת בת חצי שנה, כך שעל פניו הוא אמור לעזוב רק באוקטובר, אם כי בדיווח הבורסאי נכתב כי מינויו בשיכון ובינוי צפוי להיכנס לתוקף כבר ביולי, כך שכנראה הפניקס לא תחזיק את לפידות בכוח לכל התקופה. במסגרת הסכם העסקתו בהפניקס הוא זכאי לתקופת הסתגלות בת חצי שנה עם סיום תפקידו שבמהלכה ימשיך לקבל את שכרו מבלי צורך להמשיך לעבוד כמנכ"ל. בתוך כך, דירקטוריון הפניקס שבשליטת קבוצת דלק, יחד עם הרוכשים הפוטנציאליים מקרן סנטרברידג', נדרש להיערך להחלפתו של לפידות ביולי הקרוב, כשכרגע המועמד המוביל מתוך החברה הוא אייל בן סימון, המשנה למנכ"ל והעומד בראש מערך התביעות של החברה.