כמה זה עולה לכם ובכמה תמכרו את זה
אחד הצעדים הראשונים בניית עסק צריך להיות התמחיר - חישוב העלות האמיתית של המוצר או השירות שבעל העסק מבקש למכור. שגיאה בחישוןב התמחיר עלולה להוביל את העסק להפסדים. אז איך עושים את זה נכון
תמחיר - לרובנו זו מילה חדשה, אבל בעל העסק הקטן צריך להכיר אותה היטב. התמחיר הוא מרכיב מרכזי של החשבונאות הניהולית: תפקיד התמחיר לגלות את העובדות לגבי עלות המוצרים או השירותים – העלויות הגלויות והסמויות, לרבות עלויות עתידיות הכלולות בתחשיב עלות המוצר. ובמלים פשוטות - כמה המוצר או השירות שאתה מבקש למכור, עולה לך, בעל העסק.
תמחיר והמחרה הם שני צדדים של הפעילות העסקית -
תמחיר (costing) - התמחיר הוא חישוב העלויות של המוצר או השרות, בהתחשב במבנה העלויות בחברה.
המחרה (pricing) - ההמחרה היא קביעת המחיר בהתחשב בנתוני השוק והאסטרטגיה של החברה.
מטרת התמחיר
מטרותיו העיקריות של התמחיר הם למנוע ייצור או שיווק מוצרים בהפסד. השוואת העלות כפי שהתמחיר חישב אותה למחיר השוק יכולה לקבוע אם לפירמה כדאי או לא כדאי לספק את המוצר במחירים האפשריים בשוק. לחלופין, גם כאשר מקבלים החלטה שמשמעותה הפסד, עלינו לדעת באופן אמיתי את גובה ההפסד.
דוגמא לתפקידים המורכבים של התמחיר -
א. מכירת מכשיר עם אחריות לשנה. חלק מהעלות של המכשיר היא עלות התמיכה שתיווצר בשנה הקרובה.
ב. חישוב עלויות המוצר כאשר המפעל יושב על מבנה וקרקע השייכים לחברה ולא משולם עבורם דמי שכירות – העלויות האלטרנטיביות של הנדל"ן הינן חלק מהתמחיר.
ג. שימוש בכוח אדם או במומחיות של מחלקה אחרת בחברה.
ד. תחשיב דמי השימוש והקצאת המשאבים משותפים למספר מחלקות.
מיון עלויות
העלויות בחברה נחלקות לעלויות קבועות ועלויות משתנות. העלויות הקבועות הן עלויות שאינן קשורות להיקף הייצור.
העלויות המשתנות הינן עלויות שככל שהיקף הייצור (או מתן השירותים) גדל, כך הן גדלות. ניתן לזהות עלויות המתנהגות כמו פונקצית מדרגות: עולות בהיקפים גדולים וקבועות בשינויים קטנים של ייצור – עלויות אלה נקראות לעיתים קבועות למחצה.
דוגמאות:
שכר הדירה הוא הוצאה קבועה ועל אותו שטח מפעל ניתן לייצר למשל בין 0 יחידות לבין מיליון יחידות. עלות שכר הדירה לא תשתנה כתוצאה מכמות היחידות המיוצרת.
עובדים ובוודאי מנהל עבודה הינם גורמי ייצור המתנהגים כמו פונקציית מדרגות. למשל, אם פועל מסוים מייצר 10 יחידות בשעה, הרי אם לא ניתן לו עבודה הוא ייצר 0, מאידך הוא יכול לייצר ביום עבודה של 8.5 שעות, עד 85 יחידות. כלומר העלות של הפועל קבועה עבור 0 – 85 יחידות.
אם נרצה שהפועל ייצר 10 יחידות נוספות נצטרך הפעם לשלם לו עבור שעה נוספת, עלות מעט גבוהה יותר. אם נרצה עוד 85 יחידות ביום נצטרך לשכור פועל נוסף. אבל גם אם נרצה רק עוד 60 יחידות עדיין נשלם עבור יום עבודה מלא. כלומר, ההכרות עם מבנה הייצור והתפוקות יאפשרו לנו לנצל את גורמי הייצור באופן מיטבי.
עלויות גלויות ועלויות סמויות
העלויות הגלויות מקבלות לרוב ביטוי בחשבונאות הפיננסית – הן נוצרות כתוצאה מהוצאות כספיות או אפילו הוצאות לא כספיות, אך כאלה המחושבות בחשבונאות הפיננסית כגון הוצאות פחת.
העלויות הסמויות מתגלות רק לאחר תהליך של זיהוי – תהליך הזיהוי כרוך באיתור שימוש במשאבים או בגרימת עלויות עקיפות בארגון. דוגמא לעלויות סמויות - שימוש בנדל"ן השייך לפירמה – אין רישום של שכר דירה. או - התייעצות עם מומחים במחלקות אחרות – אין חיוב של שעות עבודה.
סוגיית ייחוס העלויות עומדת בליבו של התמחיר ומהווה את הרציונל העיקרי של קיומו. נדגים את הדילמות בשני המקרים שלהלן:
דוגמא 1 - ייחוס לא נכון של עלויות בגין השקעה חדשה בתשתית
בגין הגדלת הרחבת פעילות רוצים להוסיף מחשבים לרשת. המשרד רוצה להוסיף לפעילות א', גם את פעילות ב' ולשם כך הוא נדרש להגדלת כמות המחשבים ברשת מ-20 ל-30. לאחר בחינת המצב מסתבר כי יש צורך בשדרוג כולל של הרשת. השקעה נוספת זו הינה בעצם עלות הקשורה בפעילות של 10 המחשבים האחרונים ולא שייכת לרשת כולה.
כיום פעילים במשרד 20 מחשבים ברשת הכוללים: מערכת גיבוי אוטומטית לשני אתרים, נתב מרכזי ושימוש בשני חיבורים נפרדים לאינטרנט.
הכנסת המערכת הנוספת היתה כרוכה בשינויים הבאים - על מנת לא ליצור עומס על המערכת הוחלט לחבר חיבור נוסף לאינטרנט. הוחלט לפצל את הרשת המשרדית לשני תת-רשתות בעזרת שני נתבים, נדרש שדרוג של מערכת הגיבוי
ונדרשו 2 מדפסות לייזר מהירות נוספות.
- הרחבת רשת המחשבים היתה כרוכה בעלויות ישירות של 10 מחשבים, מסכים ותוכנות בהיקף של 60,000 שקל.
- כל העלויות הנוספות (מדפסות, חיבורים, התקנות, בניית מערך הגיבוי מחדש) הסתכמו ב-50,000 שקל.
- לאחר שלושה חודשים התברר כי עלות התמיכה עלתה במשרד מ-6,000 שקל לחודש ל-10,000 שקל לחודש, לא כולל חלפים, תמיכה הניתנת על ידי חברת מיקור חוץ על בסיס בנק שעות.
- עלות רשת המחשבים שכללה 20 יחידות היתה 180,000 שקל.
- עלות התמיכה החודשית הגיעה ל-6,000 שקל.
- עלות חלפים חודשית – 1,000 שקל.
- על בסיס פחת לשלוש שנים היתה העלות החודשית של המחשוב - 5,000 + 6,000 + 1,000 = 12,000 שקל.
ממוצע חודשי למחשב = 600 שקל.
העלות השולית של הרחבת הרשת היתה:
- 110 אלף שקל השקעה - מיועד ל-3 שנים
- תוספת חודשית של 4,000 שקל
- עלות חלפים - 1,000 שקל
העלות השולית של ההרחבה לחודש היתה 110,000/36 + 4,000 + 1,000 = 8,055 שקל או 805 שקל למחשב לחודש לעומת עלות המחשבים הקודמים (שעמדה על 600 שקל למחשב לחודש).
בדוגמא לעיל, בדרך כלל יתבצע חישוב מחודש. התוצאה תהיה: חיוב ממוצע של 668 שקל למחשב לחודש,
למרות שלמעשה 10 המחשבים החדשים נושאים בנטל עלות שונה (805 לעומת 600) ולמעשה אמורים להצדיק תועלת גבוהה יותר, הנטייה היא למצע עלות השקעה הנתפסת כעלות קבועה ולא לייחס אותה למחוללי העלות.
דוגמא 2 - ייחוס מוטעה של עלויות בגין מימון בשיווק
החברה מעמיסה על העלות המחושבת של מוצריה עלות מימון בשיעור של 3% למוצר. עלות המימון נגזרת ממוצע ימי חייבים של 80 יום (עלות ריבית של 0.7% לחודש, כ-1.8% לתקופה) ועוד עלות ממוצעת של 1.2% בגין תהליך הגבייה.
ממוצע ימי לקוחות הינו 80 יום, אולם, יש שוני בין הלקוחות - חלק משלמים לאחר 45 יום, בהוראה בנקאית, ללא תהליך גבייה כלשהו ואחרים משלמים בין 45 ל-60 יום עם תזכורת בודדת.
יש לקוחות המשלמים בין 90 ל-120 יום והגבייה נעשית לאחר תיאומים רבים ומשלוח איש מכירות לגביית הצ'ק.
בדוגמא המומחשת, אין ספק שהעמסת 3% הוצאות מימון על ממוצע הלקוחות אינה נותנת תמונה נכונה על רווחיות כל לקוח.
התוצאה: בניית שיטות לייחוס עלויות
התמחיר מספק מספר שיטות. יש שיטות הכרוכות בהשקעה שונות של עלויות.
לעיתים נעדיף שיטות פחות מדויקות בגלל הנטל הקטן יותר ופשטות הפעלתן, לעיתים בסוגיות עקרוניות בהן העלות הכספית או אסטרטגית היא גדולה, נרצה להשקיע במערכות ובשיטות מדויקות, גם אם יקרות.
