אושר: קרן בערבות ממשלתית לעסקים זעירים בדרום
ועדת הכספים אישרה את הצעת האוצר להעמיד ערבות ממשלתית בהיקף כולל של 300 מיליון שקלים, לעסקים בטווח של עד 40 ק"מ מרצועת עזה, שמחזורם השנתי הוא עד 200 אלף שקלים בחודש
ועדת הכספים אישרה היום (ג') ברוב קולות את הצעת האוצר להקים הקרן בערבות ממשלתית למתן הלוואות זעירות לעסקים בדרום הארץ. יו"ר ועדת הכספים, פרופ' אבישי ברוורמן (עבודה), החליט להעלות את הדבר להצבעה, למרות קריאתו של חבר הוועדה, ח"כ סטס מיסז'ניקוב, להשהות את ההצבעה במטרה ללחוץ על האוצר לשפרה.
במסגרת הקרן החדשה, מציע האוצר להעמיד ערבות ממשלתית בהיקף כולל של 300 מיליון שקלים, לעסקים שמחזורם השנתי הוא עד 200 אלף שקלים בחודש, כלומר עד 2.4 מיליון שקלים בשנה.
על פי הצעת האוצר, כל הלוואה תהיה עד גובה של 135 אלף שקלים, והיא תינתן לתקופה של שנתיים בריבית מקסימלית של פריים+1.5%. הערבות הממשלתית בכל הלוואה תהיה עד גובה של 70%. ההלוואות תוענקנה לעסקים בטווח של עד 40 ק"מ מרצועת עזה, בהתאם למקומות בהם הוכרז מצב מיוחד בעורף.
מיסז'ניקוב, שהגדיר את ההצעה כ"אחיזת עיניים", אמר בדיון כי הלחץ הציבורי שיופעל על האוצר אם תידחה ההצבעה ביומיים, יביא לשיפורה. לדבריו, "כשאישרנו את המודל הזה לפני שנתיים וחצי עבור תושבי הצפון, במהלך מלחמת לבנון השנייה, כמות זעומה של 1,100 עסקים מתוך 70 אלף עסקים מצפון הארץ שקרסו ניצלו את הקרן הזו. זה צריך להדליק נורת אזהרה. צריך להגדיל את הערבות הממשלתית לשיעור של 85% או יותר. משום שזהו חסם שמונע מאנשים לקחת את ההלוואה מלכתחילה".
יו"ר הוועדה, הפרופ' אבישי ברוורמן, אמר בתגובה לדברי מיסז'ניקוב כי בעוד שעמדתו מקובלת עליו, אין הוא מתכוון לדחות את ההצבעה משום שהוא יודע שהאוצר לא ישנה את עמדתו וכי מוטב לסייע באופן מיידי לתושבי הדרום. לדבריו, "אני מכיר את הנושא מקרוב. נאבקתי עם האוצר בימים האחרונים בנושא הזה, אבל הגעתי למסקנה שהאוצר לא יגדיל את ההצעה שלו. האוצר לא ייתן לדרום יותר ממה שניתן לצפון. לכן מוטב לאשר את ההצעה הזו, משום שלא תהיה כל הצעה אחרת".
ח"כ שי חרמש (קדימה) האשים בדיון את המערכת הבנקאית ואמר כי ללא כל קשר לגובה הערבות הממשלתית, הבנקים לא מעניקים אשראי בתקופה זו לעסקים הקורסים. ח"כ חרמש דרש לכנס דיון דחוף בנושא עם צמרת מערכת הבנקאות.
עו"ד יהודה טלמון, נשיא ארגון לה"ב, הצטרף לעמדתו של מיסז'ניקוב וקרא לשנות את תנאי הקרן כך שיהיה פיקדון ממשלתי בבנקים במקום ערבות ממשלתית, דבר שיקל על הבנקים להעניק את האשראי בפועל.
שמעון בניטה, נציג אשקלון, דיבר בדיון בזעם כנגד האוצר ואמר כי "אנחנו מגיעים מיישובי הדרום והמצב שם הוא מאד בעייתי. משרד האוצר עושה את זה בשביל לקבל פרסומים בטלוויזיה ובעיתונות. אם המטרה היא לגזור קופונים ולהשיג הישגים פוליטיים, אז צריך להגיד את זה במפורש. ההצעה הזו לצערי הרב לא תעזור לאף אחד".
מזרחי טפחות הקים קרן הלוואות לעסקים בדרום
בתוך כך, בנק מזרחי טפחות, יחד עם איתן ורטהיימר והסוכנות היהודית הקימו את קרן "דרומה לעסקים" - קרן הלוואות בהיקף של 100 מיליון שקל, שתסייע לחברות ומפעלים קטנים באזור. במסגרת הקרן יעמיד בנק מזרחי-טפחות הלוואות של עד 2 מיליון שקלים לתקופה של עד 5 שנים, בריבית של פריים + 0.5% בלבד, עם תקופת גרייס של עד חצי שנה על הקרן, כשהקרן תומכת בחלק משמעותי של הערבויות.
על פי הקריטריונים, העסקים הזכאים לסיוע הם מפעלים יצרניים מוטי יצוא בעלי מחזור שנתי של 22-23 מיליון שקל, אשר להם פוטנציאל להבאת ערך מוסף לאזור, ואשר בעזרת ההלוואה יוכלו לבצע הרחבה של העסק באחד או יותר מהתחומים הבאים: הגדלת מצבת העובדים, ייצור מוצרים חדשים, הגדלת הייצוא וחדירה לשווקים חדשים. מעבר למתן ההלוואה, יקבלו החברות ליווי ותמיכה מקצועית על ידי מתנדבים של עמותת IVN.
בתחילת הלחימה החליט גם בנק לאומי להעמיד לטובת תושבי הדרום הלוואות של עד 10,000 שקל ללא ריבית וללא עמלות. לעסקים קטנים מעניקים בלאומי הטבה של 1% על ההלוואות המיוחדות שמעמיד הבנק לסקטור זה, הכוללות אפשרות לדחיית תשלום הקרן עד 6 חודשים. ההלוואה תועמד ללא עמלות.