מדריך כלכליסט למסלולי החיסכון הקיימים

הדעה הרווחת בקרב אנשי מקצוע ופקידי אוצר (וכיום גם בקרב חוסכים רבים) היא שחוסך נבון מתאים השקעה ארוכת טווח לצרכיו ולנתוניו. לכן, חוסכים רבים מבינים שמוטב לבחור במסלול חיסכון, ולא לחסוך במסלול כללי.

עם זאת, המעבר מחיסכון במסלול כללי לחיסכון במסלול מוטה אפיק השקעה תובע מהמשקיע מעורבות אקטיבית, והתמודדות עם היצע רחב של מסלולים - האטרקטיביים שבהם, אבל גם המבלבלים ביותר, בקופות גמל. כדי לסייע לחוסכי קופות גמל שמתלבטים, "כלכליסט" מגיש מדריך לסוגי המסלולים הקיימים, להבנתם ולגיבוש אסטרטגיית השקעה.

איך מחליטים באיזה מסלול לבחור? צילום: בלומברג

מסולידי ועד מנייתי

שוק הגמל מציע עשרות מסלולים במינונים שונים. בחלוקה גסה, אפשר לסווג את המסלולים לסולידיים (כולל צמודי מדד ושקליים) ומסלוליים מנייתיים (כולל צמודי מט"ח ואג"ח קונצרניות).

המסלולים הסולידיים הם הפופולריים ביותר בחודשים האחרונים, לנוכח המצב בשוק והפסדים של מספר רב של חוסכים, והגופים הפנסיוניים כבר הבינו שכדאי להם להשקיע בפיתוח מסלולים אלו בשנה הבאה. לכן בתחום הסולידי אפשר למצוא שילובים של אפיקי השקעה שונים באותו מסלול - למשל מסלול אג"ח שיכול להכיל בתוכו אג"ח ממשלתיות, קונצרניות, שקליות ומדדיות. נוסף על כך, אפשר למצוא מסלולים עם אג"ח קצר (עד שנה), ואפילו מסלולים מורכבים יותר המשלבים אג"ח ממשלתיות קצרות ושקליות קצרות.

המסלולים המנייתיים מרכזים בתקופה זו שיעור משקיעים נמוך יחסית. בין אלו אפשר למצוא מסלולים המתמחים במניות חו"ל, ומסלולי מניות המתמחים בתחום מסוים (למשל מניות הייטק).

כיצד בוחרים מסלול?

"כדי להחליט באיזה מסלול לבחור, יש להתייחס לשלושה מרכיבים עיקריים", מסביר איציק אסטרייכר, מנכ"ל מיטב גמל ופנסיה: "גיל החוסך, היקף הנכסים והכספים של החוסך ומצב השוק".

גיל: ככל שהחוסך צעיר יותר, המסלולים המתאימים לו הם אלו שבהם רמות הסיכון גבוהות יותר ותכולת התשואה גבוהה בהתאם. בפני חוסך צעיר עומדת אפשרות להשקיע במסלולים מסוכנים עם אפיק השקעה ארוך, שיאפשר "תיקון" תשואות לאורך השנים, עם צבירה גבוהה יותר של כסף. ככל שגיל החוסך עולה, מצטמצם טווח ההשקעה, ורצוי לבחור במסלולים סולידיים בסיכון נמוך יותר ויותר.

היקף נכסים וכספים: חוסך שיש בבעלותו נכסים וכספים נוספים, ואינו זקוק לכספים באופן מיידי, יכול להרשות לעצמו להשקיע במסלולים מסוכנים יותר גם בגיל מבוגר, ולראות את עצמו כמשקיע לטווח ארוך.

מצב השוק: המעקב אחר השוק חשוב בייחוד כאשר בוחרים במסלול מוגדר וקצר טווח. התמונה שונה כשמדובר בחוסכים צעירים שבחרו במסלול מנייתי: לאלו מומלץ שלא למשוך את כספם גם כשהשוק צולל, אלא להמתין בסבלנות עד יעבור זעם.

גישה דינמית יותר היא כזו שבה החוסך מפצל את השקעתו בין מספר מסלולים. "זו טעות לבחור מסלול יחיד", אומר אמיר איל, יו"ר בית ההשקעות אינפיניטי. "המסלולים הם פיקציה, בייחוד אלו המורכבים, שההשקעה בהם נעשית לפי אחוזים, למשל 80% סולידי ו־20% מניות".

למה, בעצם?

"כי יש בהם קניבליזם פנימי, הכסף כל הזמן אוכל את עצמו. קחי לקוח שהיו לו בתיק מיליון שקל, ושהחליט להשקיע 80% בסולידי ו־20% במניות. במקרה של ירידות חדות ייאכלו כל ה־20% שהושקעו במניות - אבל זה לא ייגמר בזה, כי במפולת הבאה שוב ייאכלו 20% מהתיק, והפעם מתוך הסכום היחסי שנותר".

אז איך עדיף לנהוג?

"אני מציע ללקוח להחליט מה התמהיל המתאים לו, ולחלק את הכסף בין שני מסלולים 'טהורים'. שישים את החלק שהוא לא מוכן לסכן במסלול סולידי שיתנהל כמו תוכנית חיסכון, וינהל חלק אחר במסלול מנייתי".

איך קוראים את השוק?

"חשוב מאוד להיזהר שלא לבחור במסלול לפי התשואה שהושגה בחודשים האחרונים", מזהיר אסטרייכר. "תשואה גבוהה מושפעת מפרמטרים רבים, אבל אסור להניח ששינוי בפרמטרים האלה ימשיך ולהשפיע באותו כיוון, ושמה שהיה טוב אתמול יעבוד גם מחר".

לדוגמה הוא מביא את המסלולים צמודי המדד, שהניבו תשואות חיוביות עודפות על מסלולים שקליים בשמונת החודשים הראשונים של השנה. לקוח בקופה צמודה למדד הרוויח בתקופה הזו כ־6%, לקוח במסלול שקלי הרוויח כ־3.8%, ולקוח במסלול כללי רשם הפסד של 3.49%. נוכח התוצאות, נטו לקוחות רבים להעביר כספים מהמסלול הכללי, ולפעמים גם מהשקלי, למסלול המדדי - אבל התשואות שהושגו עד אז גילמו את רווחי ההון שהניבו צמודי המדד לעומת איגרות החוב השקליות; אחרי רווחי ההון הללו, לא היה עוד פוטנציאל רווח בצמודים, וההצטרפות למסלולים הללו על בסיס ההיסטוריה נידונה לכישלון. בספטמבר ובנובמבר הניבו המסלולים צמודי מדד תשואה שלילית של 1.29% בממוצע, בעוד השקליים הניבו 4.2%. הפערים הללו גדלו עוד יותר בדצמבר.

"אני חושש שהציבור יחזור על הטעות הזו", אומר אסטרייכר. "על סמך תשואות השקלים, הם יעברו ממסלולים צמודים וכלליים למסלולים שקליים, כאשר השקליים גם משקפים את רווחי ההון שהשיגו האג"ח השקליות. במסלול השקלי הסיכון כיום גבוה מפוטנציאל הרווח".

"חשוב לעשות אופטימיזציה גם כשבוחרים במסלול הסולידי", מדגיש איל. "גם בחירה באג"ח לטווח ארוך עלולה להיות מסוכנת. אם בוחרים באפיק סולידי, עדיף שזה יורכב מאג"ח ממשלתיות וקונצרניות של חברות גדולות, צמודות למדד, לטווח קצר ובינוני".

מתי להחליף מסלול?

"משנכנסו תקנות הניוד לתוקפן, יכול כל לקוח לעבור בקלות בין המסלולים, גם כשמדובר במסלולים בקופות שונות. הקלות הזו באה במחיר משלה: חשוב מאוד לאזן בין ערנות ונכונות להעביר כספים, לבין שיקול דעת ויציבות.

"כאשר מדובר בהשקעה סולידית לטווח קצר, המשקיע מחויב להיות ערני, לעקוב אחר התנהגות השוק, ולעבור מסלול כאשר הוא מזהה שינוי משמעותי בתשואות", אומר אסטרייכר. "התגובה המהירה לשוק חשובה יותר ככל שהמסלול הנבחר מוגדר, כמו למשל שקלי ממשלתי קצר. כל ההשקעות של קופת גמל מפורסמות באתר האינטרנט של האוצר ושל הגוף המוסדי שבו נעשה החיסכון, כולל רשימת ניירות ערך מפורטת שבה מופיעים היקף האחזקה, דירוג ומח"מ (משך חיים ממוצע של נייר).

"לעומת זאת, מי שבחר במסלולים מסוכנים, צריך להיזהר שלא לעבור ממסלול למסלול בתדירות גבוהה מדי, מאחר שמדובר בהשקעה לטווח ארוך, שזקוקה לזמן כדי לצבור תשואות ולתקן נזקים. כאן, מי שיעבור ממסלול למסלול לעתים קרובות מדי עלול להפסיד".

איל, לעומת זאת, סבור שההחלטה מתי לעבור מסלול זהה לזו שמתבצעת בעת ניהול תיק השקעות רגיל. "יש להגיע ליועץ ההשקעות אחת לתקופה, ולהיוועץ בו בשאלה אם לעבור מסלול", הוא אומר. "אירועים בשוק לא צריכים להשפיע על ההחלטה מתי לעבור מסלול. כל אחד צריך להחליט בעצמו כמה כסף הוא יכול להרשות לעצמו להפסיד".