מחקר: שיעור העצמאים בקרב העולים החדשים - גבוה מזה שבכלל האוכלוסייה

שיעור העצמאים במגזר העולים הוותיקים (כל מי שעלה מאז קום המדינה) עומד על כ-13.3% (114 אלף), לעומת 7.2% (35 אלף) בקרב העולים משנת 1990. לשם השוואה, שיעור העצמאים בכלל האוכלוסייה עומד על 7%. כך עולה ממחקר שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

המחקר נערך לבקשת ח"כ אלכס

עוד עולה מהמחקר כי מספר הנשים העצמאיות בכלל האוכלוסייה הוא כ-63 אלף, ואילו מספר הגברים - כ-131 אלף. הנשים העצמאיות עוסקות בעיקר בענפי השירותים העסקיים והבריאות, רווחה וסעד (13 אלף בכל תחום). בענף התעשייה (כרייה וחרושת), רק כ-2,500 נשים הן עצמאיות, ובשירותי אירוח ואוכל - רק כ-1,200.

מחברת הדו"ח, שרה צוובנר, מציינת כי החסמים העומדים בפני עולים הם בסיס רעוע יותר (כלכלי, משפחתי, חברתי), אי ידיעת השפה - ומחסור בידע. אמנם קיימים גופים רבים שמטרתם לעזור לעולה המבקש להיות עצמאי: משרד הקליטה, התאחדות התעשיינים, מט"י (המרכז לטיפוח יזמות), הרשות לעסקים קטנים, מועצת ארגוני עולים ועוד - אך לרוב אין שיתוף פעולה ביניהם.

עם זאת, בזמן האחרון, לפי הדו"ח, נעשו כמה שיפורים: המידע לעולה היזם תורגם לחמש שפות; נקבע תיקון

168 לפקודת מס הכנסה המאפשר פטור ממס לתושב חוזר ולעולה על כל הכנסותיו מחו"ל לתקופה של עשר שנים, והמשרד לקליטת עלייה מעניק 25 שעות ליווי ליזם. למרות זאת, עדיין לא הורחבה המטריה הסוציאלית של העולים העצמאים ותקציב האגף לשנת 2010 עומד על כ-3 מיליון שקל לעומת 23 מיליון שקל בשנת 2009. לפי הדו"ח, התקציב אינו קשיח ולכן כל שנה האגף והמשרד לקליטת העלייה צריכים להיאבק על הגדלתו.

לדברי מילר, "העולים החדשים לוקחים סיכון גדול יותר כאשר הם פותחים עסק. כישלון העסק מהווה עבורם במקרים רבים סיבה לעזוב את ישראל. למרות זאת, ועל אף שעולים רבים כלל אינם מכירים את השפה ואת ההתנהלות בארץ, אנו רואים שאפילו בקרב העולים משנת 1990 ואילך יש יותר עצמאים מאשר בכלל האוכלוסייה".

מילר הוסיף כי "הנתונים מלמדים אותנו שחרף לא מעט קשיים, יש לעולים מוטיבציה רבה יותר לפתוח עסק ולהיות עצמאים. מעבר לקידום חקיקה שתסיר חלק מחסמי הכניסה כמו דמי אבטלה לעצמאים, נציג בישיבתה הקרובה של הוועדה את כלל הנתונים, נדון בחסמים נוספים לפתיחה של עסקים, במיוחד עבור עולים ונשים, ונמליץ למשרדי הממשלה הרלוונטיים על פתרונות אפשריים".