טיפ למשקיע: איך לקרוא בין השורות

בשנה האחרונה נוסף דו"ח חדש במסגרת הדו"חות הכספיים שחברות מחויבות להגיש - דו"ח הרווח הכולל. מדובר בדו"ח שנערך לפי שיטת החשבונאות הבינלאומית, ה־IFRS, ומציג למשקיעים תמונה אמיתית ומלאה על מצבה הכלכלי של החברה בשנה האחרונה. זאת בניגוד לדו"ח הרווח וההפסד של חברות שלא תמיד משקף את מה שהתרחש באותה חברה במהלך השנה האחרונה. "דו"ח הרווח הכולל הוא דו"ח שחברות מסוימות היו מעדיפות שהמשקיעים ידלגו עליו כי הוא למעשה הדו"ח היחיד שמציג את השינוי הכלכלי שהיה במהלך תקופת הפעילות", אומר רו"ח שלומי שוב, מומחה ב־IFRS ומנהל התוכנית בחשבונאות במרכז הבינתחומי הרצליה.

מלבד דו"ח הרווח הכולל (Comprehensive Income) הדו"חות הכספיים כוללים גם דו"ח על המצב הכספי (מאזן), על רווח והפסד, שינויים בהון ודו"ח תזרים מזומנים. ייתכנו מקרים שבהם בדו"ח הרווח וההפסד יוצג רווח, ואילו בדו"ח הרווח הכולל יוצג דווקא הפסד כולל. במהלך החודש, למשל, יהיו כמה חברות נדל"ן שמושקעות באירופה שיציגו רווח בדו"ח רווח והפסד, אך מי שיעיין בדו"ח הרווח הכולל יוכל לקבל את התמונה האמיתית שתציג הפסד כולל. בגלל חשיבותו, בעולם כבר עובדים כיום על פרויקט שמטרתו להפוך בעתיד את דו"ח הרווח הכולל לדו"ח הראשי בדו"חות הכספיים.

דו"ח הרווח הכולל משקף את הגידול או הקיטון בהון של חברה שאינו נובע מהשקעות או דיבידנדים ולכן מוצג בדו"ח על השינויים בהון. הרקע להחלטה לשלב את הדו"ח הוא שבעשורים האחרונים החלה התקינה החשבונאית לדחות את ההכרה ברווחים והפסדים מסוימים בדו"ח רווח והפסד. לדוגמה, רווחים או הפסדים שנובעים מתרגום של פעילות חוץ, רווחים או הפסדים משיערוך נכסים פיננסיים זמינים למכירה ורווחים והפסדים אקטואריים. כתוצאה מכך, הרווח הכולל מכיל בתוכו את ההכנסות וההוצאות שמופיעות בדו"ח רווח והפסד, ורווחים שאינם מופיעים בדו"ח רווח והפסד, המכונים רווח כולל אחר (OCI - Other Comprehensive Income).

את הדו"ח החדש אפשר להציג בשני אופנים: הפורמט הראשון והנפוץ יותר מציג את הדו"ח נוסף על דו"ח רווח והפסד בדף נפרד. הפורמט השני - שמעט מאוד חברות משתמשות בו בארץ - מציג את הרווח הכולל במקום דו"ח רווח והפסד.

1 כשיש תנועה בקרן הון לנכסים פיננסיים זמינים למכירה

כאשר מדובר במניות שהחברה מחזיקה שלא למסחר, כלומר לזמן ארוך. החשבונאות מורה למדוד את שווי המניה לפי שווי הוגן, כלומר מחיר הבורסה שלה. אבל את הרווחים וההפסדים לא רושמים ברווח והפסד ודוחים הכרה בהם באמצעות רישום שלהם בקרן הונית. אם למשל משקיע רכש מניות בסכום של 100 אלף שקל ובסוף התקופה הערך של ההשקעה עלה ל־120 אלף, הגידול של 20 אלף שקל יבוא לידי ביטוי בהגדלת קרן ההון.

הדבר פועל גם בכיוון ההפוך: אם למשל שווי ההשקעה יירד בעתיד ל־110 אלף שקל, דו"ח הרווח וההפסד אינו מראה שהחברה הפסידה 10,000 שקל כי ההקטנה תהיה של קרן ההון. במצב שכזה, לדו"ח הכולל יש חשיבות מכיוון שרק בדו"ח הזה ניתן יהיה לראות כמה הפסידה או הרוויחה החברה באמת במהלך אותה שנה.

פעילות חוץ מתבצעת כאשר למשל חברה ישראלית מחזיקה חברות בחו"ל, למשל חברות נדל"ן שמושקעות באירופה ומשקיעות דרך חברות מקומיות, מגייסות כסף מבנקים מקומיים ומזרימות הון עצמי לחברה. במצב שכזה, החשבונאות החליטה שהפרשי מטבע בגין פעילות חוץ אינם מוכרים ומדווחים בדו"ח רווח והפסד, אלא דוחים את ההכרה בהם עד מועד מימוש פעילות חוץ, למשל מכירת החברה המוחזקת. אם למשל בתחילת השנה חברה ישראלית השקיעה בנדל"ן באירופה מכיסה סכום של 20 מיליון יורו ולקחה 80 מיליון יורו הלוואה, בסך הכל עלות הנדל"ן שלה מסתכמת ב־100 מיליון יורו. אבל, אם שער החליפין בעת לקיחת ההלוואה עמד על 5 שקל ליורו וירד במהלך התקופה ב־10% ל־4.5 שקל ליורו, הרי שמבחינה כלכלית שווי הנדל"ן אמנם נשאר 100 מיליון יורו, אבל מכיוון ששער החליפין ירד יש לה הפסד כלכלי: החברה השקיעה 100 מיליון יורו ובסוף התקופה יש לה 90 מיליון יורו. החשבונאות החליטה לא לרשום את ההפרש של 10 מיליון יורו כהפסד, אלא לדחות אותו לקרן הונית עד למועד שבו יימכר אותו נדל"ן. במצב שכזה שוב הדו"ח הכולל יראה את מה שדו"ח רווח והפסד לא יראה.

רו"ח שלומי שוב: "דו"ח רווח והפסד יציג רווחיות שיש סבירות גבוהה שתחזור על עצמה בשנים הבאות. לעומת זאת, רווח כולל לא יחזור על עצמו" צילום: אוראל כהן

כשנכנס ה־IFRS חויבו החברות להשתמש באקטואר כדי לבצע הערכת התחייבויות לעובדים. אקטואר בחברה מעריך בכל שנה את ההוצאות הצפויות של אותה חברה על העובדים. הערכה זו משקללת בדרך כלל חישוב של פיצויים לעובדים, תשלומי פנסיה, משכורות, חישוב עלויות על עובדים שיפרשו ואומדנים פיננסיים דמוגרפיים כמו למשל לוחות תמותה. כל שינוי באומדנים השונים, כמו עלויות שכר שמשתנות ושינויים בשיעורי הריבית במשק, משפיע על ההתחייבויות של החברה, וכאשר מדובר בהפסד ייחשב הדבר להפסד אקטוארי. כיום ה־IFRS אינו מחייב להציג רווח או הפסד אקטוארי בדו"ח רווח והפסד, אך מאפשר לזקוף אותם ולטפל בהם במסגרת דו"ח הרווח הכולל. באופן כזה יוכל משקיע לבדוק אם לחברה שבה הוא משקיע יש עוד עלות עתידית.

"בסופו של דבר חשוב שהמשקיע יסתכל גם על דו"ח הרווח וההפסד וגם על הרווח הכולל", אומר שלומי שוב. לדבריו, "כאשר משקיע מסתכל על דו"ח הרווח הכולל עליו להביא בחשבון שהוא מציג משהו שהתרחש בפועל בשנה החולפת, אבל לא בהכרח יתרחש גם בשנים הבאות. לעומת זאת, דו"ח רווח והפסד יציג רווחיות שבמידה מסוימת יש סבירות גבוהה שתחזור על עצמה בשנים הבאות. למשל, הכנסות של חברה משכר דירה. לעומת זאת, רווח כולל לא יחזור על עצמו - בהגדרה".

לפיכך שוב ממליץ להתייחס לדו"ח הרווח הכולל בעיקר ככלי שמאפשר למשקיע לדעת במדויק מה היו הרווחים וההפסדים של החברה וללמוד דרכו על התנהלות הגוף המנהל של החברה: האם מדובר בחברה שלוקחת סיכונים מיותרים ומקבלת החלטות לא נכונות שעלולות לסכן את כספי המשקיע.

במצבים שבהם קיימות חברות־בנות שאינן מוחזקות באופן מלא, הרי ההתייחסות של ה־IFRS מביאה בחשבון בדו"ח הרווח וההפסד גם את זכויות המיעוט המתייחסות רק לחלק מבעלי המניות של הקבוצה, ולכן יש להסתכל על דו"ח הרווח הכולל בזהירות בדומה להסתכלות על דו"ח רווח והפסד. כלומר, כדי שהמשקיע יידע מה שווי המניה שקנה, הוא אינו צריך להביט על השורה המתייחסת לזכויות המיעוט כפי שמופיעה בדו"ח הרווח הכולל, אלא רק על השורה שמציגה כמה מגיע לבעלי המניות של החברה־האם.

אם, למשל, היחס באחזקת המניות בין החברה־האם לחברה־הבת עומד על 70% לחברה־האם ו־30% לחברה־הבת, והרווח הנקי של החברה־האם עומד על 100 אלף שקל לעומת 50 אלף שקל לחברה־הבת. ובדו"ח הרווח הכולל עומד הרווח הכולל של החברה־האם על 100 אלף שקל לעומת 80 אלף שקל של החברה־הבת. במקרה כזה, משקיע במניית החברה שמעוניין לעקוב אחר תוצאות המניה יצטרך לקזז את האחוז היחסי של הרווח של החברה־הבת (30%) ולהתבונן רק על השורה שמתייחסת לחלק היחסי של החברה־האם (70%).