עסקים קטנים וחברתיים
לעשייה ואחריות חברתית של עסקים קטנים ובינוניים יש ערך מוסף כלכלי גבוה
בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לעשייה ואחריות חברתית של עסקים קטנים ובינוניים. ההבנה שלאחריות זו ערך מוסף כלכלי גבוה - למרות הקושי בכימותו למספרים - מהווה מרכיב חשוב בהצלחת הפירמה בהטמעת הנושא.
בעבר, חלק גדול מהתמיכה והעשייה החברתית התבצע בצורה ישירה, באמצעות
התפיסה המקובלת כיום היא זו שמעדיפה "חכות על דגים". בכך, אנו מובילים להטמעת מתודולוגיות ותהליכים חברתיים בלתי נפרדים מהפירמה עצמה וכחלק משגרת העסקים שלה, ולא רק כתרומה החוצה. הטמעה זו מאפשרת יצירת שירותים חברתיים איכותיים ומשוכללים יותר, שיקטינו לאורך זמן את התלות בתמיכות ישירות במגזר השלישי.
אנו מבחינים בשלושה רבדים מרכזיים במודעות החברתית לנושא:
אישי - העובדים מרגישים צורך לקחת חלק אישי בעשייה חברתית, תוך ציפייה שתקודם מדיניות מסודרת ומשמעותית של אחריות חברתית בארגון.
רגולטורי - קידום פלטפורמות מגוונות התומכות בעשייה חברתית של פירמות עסקיות. דוגמא בולטת לכך, הוא דו"ח אחריות חברתית, שמחייב חברות ציבוריות לפרסם דו"חות המפרטים את המאמצים החברתיים שהם מפעילים.
תאגידי - הצלחה עסקית חייבת לטמון בחובהּ גוון חברתי בעל תוכן ממשי, וישנם שלושה מנופים מרכזיים לכך. הראשון, פועל "מלמטה" בדמות הדרישה הצרכנית שמעדיפה "חברות חברתיות וסביבתיות". השני פועל מ"למעלה", והוא הרגולטור עצמו, והמנוף השלישי הוא פנימי, ומורכב ממודעות עובדי הפירמה עצמם שיוזמים תהליכים חברתיים.
למה זה טוב?
ישנם יתרונות רבים הנובעים מהטמעת חשיבה ואחריות חברתית. ברמה הבסיסית ביותר קיימת כמובן תחושת הסיפוק האישית של העובדים עצמם. מעבר לכך, הטמעת אחריות חברתית לעסק מעצימה וממתגת אותו כעסק חברתי, מייצרת יתרונות עסקיים שונים כגון כניסה לתחום פעילות חדש, מסייעת בהתמקצעות והרחבת האופקים של העובדים ומובילה לגיבוש ויצירת אווירה חיובית כעסק הנותן ערך מוסף לעצמו ולסביבה.
קטן כגדול
מגמת השינוי התפיסתי עליו אנו מדברים, הובלה ברובה עד כה על ידי העסקים הגדולים במשק. העובדה שהעסקים הקטנים והבינוניים בישראל אחראים לכ-50% מהתוצרת ומעסיקים כ-60% מעובדי המשק, איננה מאפשרת להם להישאר מאחור, על העסקים הקטנים והבינוניים להצטרף למגמה ואף לחזקה.
אז איך עושים את זה
גיוון תעסוקתי - העסקת עובדים מאוכלוסיות שונות מייצרת הזדמנות אמיתית לגיוס הון אנושי מיטבי וסביבת עבודה פתוחה, מגוונת ושוויונית, המגדילה את פוטנציאל החדשנות. מחקרים מראים למשל כי לעובדים עם מוגבלויות שיעורי תחלופה נמוכים משמעותית מעובדים אחרים, הם צוברים ותק רב יותר בעבודה, גם במקצועות הנחשבים כשוחקים ביותר ובעלי שיעור תחלופה גבוה. הם נאמנים יותר למעסיק, מחויבים יותר לעבודה, ובעלי מוסר עבודה גבוה יותר מעובדים אחרים.
התקשרות עסקית - באמצעות רכישה, שותפות או שירותי מיקור חוץ (outsourcing) עם עסקים חברתיים שונים. דוגמה בולטת לכך היא פעילות משותפת עם מפעלים מוגנים. במפעלים רבים בארץ, מכשירים עובדים עם מוגבלות לפעילות ייעודית ספציפית עבור החברה באמצעות יצירת פסי ייצור מותאמים.
תפיסה עסקית-חברתית כוללת - למשל באמצעות מתן שטח מדף למוצרים חברתיים, הדפסת ועיצוב עלונים לעסק חברתי, מתן שירותים מקצועיים (כגון ראיית חשבון, עריכת דין, שיווק) לעסקים חברתיים ועמותות, שימוש בשטח המשרד לטובת פעילות חברתית לאחר שעות העבודה, רכישת מתנות חברתיות לעובדים בחגים, עידוד ההתנדבות של העובדים בעמותות שונות ועוד.
מניסיוננו, אנו יודעים לומר כי קידום שינוי תפיסתי בעסק כרוך בקשיים שונים ואיננו מובן מאליו. תכנון נכון ושימוש בכלים מתאימים, תוך מעורבות העובדים והנהלה בתהליך, מאפשרים הטמעה והתאמה של גיבוש חזון חדש - עסק ישראלי קטן ובינוני.
הכותב הוא מנכ"ל חברת 'המשקם', זוכת פרס התאחדות התעשיינים לשנת 2011.
להרשמה לוועידה ה-6 המרכזית לעסקים קטנים ובינוניים 2012 לחץ כאן