"רפואה פרטית בבתי החולים תציל את הרפואה הציבורית"

1.שירות רפואי פרטי בבתי החולים

פרופ' קובי גלזר לא אוהב שאומרים לו שההצעה שלו לאפשר לבתי החולים הציבוריים גם שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) תיצור שתי מערכות בריאות - לעניים ולעשירים. "משהו בטיעון הזה לא לגמרי הגיוני. אם למשל עושים מערכת תחבורה ציבורית נהדרת, אבל האנשים שבאוטובוס מקנאים במי שנוסע במקביל ברכב פרטי. זה אומר שצריך לסלול עכשיו שני כבישים נפרדים כדי שלא יקנאו?", הוא שואל.

ההצעה של גלזר, מכלכלני הבריאות המרכזיים בישראל, לפתור חלק לא מבוטל מהבעיות במערכת הבריאות הציבורית היא אימוץ המודל הירושלמי בכל הארץ. קרי, הכנסת שירותים רפואיים פרטיים אל תוך בתי החולים הציבוריים. "במקום להוציא את הכסף מבית החולים הציבורי אל בית חולים פרטי, לפחות הכסף יישאר בתוך המערכת", הוא אומר.

גלזר יודע שהדעה שלו לא מאוד פופולרית, אבל הוא חושב שכרגע המצב הקיים גרוע יותר. "אני מכיר מקרים של אנשים שהגיעו לבית חולים במרכז, ואמרו להם 'תראו, אתם צריכים ניתוח ויכול להיות שינתח אתכם מתמחה בכיר'. במילים אחרות, דחפו אותם החוצה לבית חולים פרטי. בירושלים (המקום היחיד בארץ שפועל בו שר"פ במסגרת בתי החולים - ש"א) לפחות נשארים באותו בית חולים. באזורים אחרים צריך ממש ללכת למקום אחר. וזה עוד כלום, כי גם מפחידים אותך שאם יהיה סיבוך תצטרך לחזור לבית החולים הציבורי", הוא אומר בראיון ל"כלכליסט".

גלזר מודה שבעולם מושלם המערכת היתה ציבורית, כל מטופל היה בוחר את המנתח שלו בלי לשלם הון ובלי לחכות יובלות בתור. הוא גם אומר שהכנסת שר"פ לכל בתי החולים עלולה ליצור פער בין מי שמקבל שירותים ציבוריים ובין מי שמקבל שירותים פרטיים. "אבל האלטרנטיבה היא לא האוטופיה אלא המציאות", הוא אומר, "ואליה צריך להשוות".

2. יחסי הרפואה הפרטית והציבורית בבדיקה

הנה המציאות שפרופ' גלזר מדבר עליה. על פי נתוני משרד הבריאות מינואר השנה, שיעור הישראלים שרכשו ביטוח בריאות פרטי יותר מהוכפל מאז 1995, עת הונהג חוק הבריאות הממלכתי. ב־2009 ל־35% מהישראלים היה ביטוח פרטי, נוסף על הביטוח המשלים של קופת החולים, שיש ל־80% מהאוכלוסייה. עיקר הביטוחים הפרטיים הם ביטוחי הוצאות רפואיות, בעיקר בחירת מנתח וכיסוי לניתוחים. הישראלים שילמו 1.9 מיליארד שקל ב־2010 על פוליסות כאלה.

העלות העיקרית במסגרת הביטוחים המשלימים, 38% מההוצאות ב־2010, היא עבור ניתוחים פרטיים ובחירת מנתח באופן פרטי. המשמעות שבבית חולים ציבורי לא ניתן לבחור את המנתח היא שכמעט 40% מכספי המערכת הציבורית זורמים אל המערכת הפרטית.

אגב, מערכת היחסים בין הרפואה הפרטית לציבורית, לרבות השאלה אם נכון להכניס את השר"פ לכלל בתי החולים, נמצאת כעת בתהליך בדיקה כפול – הן בידי מבקר המדינה והן בידי צוות מיוחד של משרד הבריאות בראשות ד"ר טוביה חורב, סמנכ"ל לכלכלה וביטוח במשרד.

גלזר. "אסותא והרצליה מדיקל סנטר הוקמו כי לא אפשרו למערכת הציבורית לעשות את השר"פ" צילום: עמית שעל

3. המרוויחים העיקריים: איכילוב ושיבא

"המדינה מאפשרת לחולים, ובצדק, לבחור מי יהיה המנתח שלהם. היא מאפשרת בצדק לרופאים לעבוד גם באופן פרטי וגם באופן ציבורי. הדבר היחיד שלא אפשרו הוא לחבר בין שני הדברים – לקנות את השירותים הפרטיים בתוך בית החולים הציבורי", אומר פרופ' גלזר. "אסותא והרצליה מדיקל סנטר זו מערכת שקמה כי לא אפשרו למערכת הרפואה הציבורית לעשות את השר"פ".

אם הצעת גלזר תיושם, המרוויחים יהיו בתי החולים הגדולים במרכז, איכילוב ושיבא, שמתחרים בבתי החולים הפרטיים על החולים ועל הרופאים המצטיינים. מי שמתנגד להצעה הוא לא בהכרח משרד הבריאות - למשל, סגן השר ליצמן תומך ברעיון למרות התנגדות הפקידים - אלא האוצר, שלרוב תומך בשוק פרטי.

התנגדות האוצר וכלכלני בריאות אחרים לרעיון נסמכת על ארבע טענות. "ראשית, האוצר חושש שהכנסת מערכת הרפואה הפרטית לתוך המערכת הציבורית תדחוף את בתי החולים להשתמש בהרבה מאוד רפואה פרטית מיותרת כדי להגדיל את ההכנסות", מסביר גלזר.

"הטיעון נכון, אבל האלטרנטיבה היא שהרפואה הפרטית יוצרת את הביקוש והאוצר לא מפקח על תעריפי הניתוחים הפרטיים ולא על הכמות שלהם, כמו בארה"ב. אם היה פיקוח, ניתן היה לקבוע למשל שעל כל 100 ניתוחים ציבוריים עושים 15 פרטיים. כך אי אפשר להגדיל את הביקוש מעבר למה שקבעת".

4. "המספרים של האוצר מצוצים מהאצבע"

הנימוק השני נגד הרעיון הוא שלא ייתכן שבתי החולים יעשו שימוש פרטי במה שממומן בידי משלם המסים - תשתיות בתי החולים, הרופאים שהוכשרו והזמן שלרשותם. "נכון, טוענים שאי אפשר שבאותה מחלקה ישכבו חולה פרטי וחולה ציבורי ובכל מקרה צריך לדאוג שהרופאים יבקרו את כל החולים. אבל אפשר לעשות את זה באופן מסודר ואם צריך אז להפריד בין החולים", אומר גלזר.

"כיום משלם המסים מממן את הכשרת הרופאים אבל חלק מההכנסות שיתקבלו בעתיד בגלל השם הטוב של הרופאים האלה בורח מהמערכת הציבורית אל כיסיהם של בעלי הון פרטיים", הוא אומר.

גם קופות החולים מתנגדות לרעיון. מכבי היא הבעלים של אסותא, הכללית היא אחד הבעלים של הרצליה מדיקל סנטר, ומאוחדת מחזיקה בבית החולים הפרטי בירושלים משגב לדך.

"הם והאוצר מפחדים שהכנסת השר"פ לבתי החולים תגדיל את הוצאת הביטוחים המשלימים ואת ההוצאה הלאומית לבריאות במיליארדי שקלים. אני חושב שהמספרים מצוצים מהאצבע, כי המודל שאני מציע יהיה תחת שליטה, כמו בירושלים. העלייה בהוצאות הבריאות שם גדולה היום מבאזורים אחרים? ממש לא. הגידול בהוצאות הפרטיות באזורים אחרים גדול יותר", אומר גלזר.

5. "אימוץ ההצעה ישאיר את הרופא בבית החולים"

והטענה האחרונה נגד השר"פ היא שהכנסתו לבתי החולים תגדיל את השימוש בביטוחים המשלימים ותייקר אותם - חולים דלי אמצעים יפסיקו לרכוש את הכיסוי המשלים.

גלזר משיב שגם "אם הכנסת השר"פ תגדיל את פרמיות הביטוחים המשלימים, לא תהיה עלייה גבוהה משמעותית מהעלייה הצפויה כשהמערכת הציבורית מתחרה במערכת הפרטית שאינה מפוקחת". לדבריו, אם השר"פ לא יוכנס לבתי החולים הציבוריים ימשכו המחירים הגבוהים במערכת הפרטית את מחירי הביטוחים המשלימים כלפי מעלה.

"מה עדיף, ביטוח משלים זול כמו היום שרק חלק מהאנשים יכול לממש אותו בשל ההשתתפות העצמית, או ביטוח משלים יקר יותר אבל שמאפשר ליותר אנשים לממש את הזכויות שהוא מבטיח?", הוא שואל. "אני סבור שהפתרון השני עדיף כי בפתרון הראשון יש כמעט אפקט של רמייה. אדם רוכש ביטוח משלים אבל מתקשה למצוא אפשרות לממש אותו".

אז איך להנהיג את השר"פ? "להכניס את הרפואה הפרטית לבתי החולים הציבוריים ולפקח עליה. על כל X פעולות בפרטי, הרופא יעשה Y בציבורי. אפשר לקבוע תקרה לתעריפים. היום הרופאים הפרטיים יכולים להפנות את כל החולים לאסותא, לשהות בבית החולים רק כמה שעות ואחר כך לנתח כל היום בפרטי. התמריץ שלהם לשלוח לפרטי חזק יותר מאשר במערכת שאני מציע.

"היום יש תשתיות פרטיות ענקיות בזמן שהתשתיות הציבוריות עומדות ריקות בערב, והאיכות עולה במערכת הפרטית כי לבית החולים הציבורי אין תמריץ להתפתח, מאחר שהוא לא מתחרה על החולים האיכותיים, שהולכים לפרטי.

"אם נכניס את השר"פ לבתי החולים יקרו כמה דברים טובים - הרופא הבכיר יישאר כל היום בבית החולים ולא ייסע למקום אחר. ואז, אם יגיע מקרה קשה לביה"ח בלילה, יהיה רופא טוב שיסתכל עליו ויעשה סיבוב במחלקה שלו כי הוא כבר שם. זה הבית המקצועי והכלכלי של הרופאים, סטודנטים יראו אותם שם כל היום. היום הם לא יכולים ללמוד כמו שצריך כי הרופא הבכיר נעלם בצהריים".