קופון חולים: המדינה לא יודעת כמה עולה רפואה פרטית בבתי חולים בירושלים
האפשרות לבחור מנתח ולהתייעץ עם רופא מומחה בבית חולים ציבורי קיימת כיום רק בבתי החולים הירושלמיים, שהנם פרטיים למחצה. עם זאת, בתי חולים אלה לא נוהגים בשקיפות ואינם מצויים תחת פיקוח משרד הבריאות בעניין הזה
08:3008.07.12
חוץ מסלנג מקומי ואינסוף בעיות דמוגרפיות שאין במקומות אחרים, גם בתחום הבריאות ירושלים נבדלת מיתר ערי ישראל. בבתי החולים הירושלמיים - הדסה עין כרם, הדסה הר הצופים ושערי צדק - התפתחה חיה שלא קיימת כיום בבתי חולים אחרים - שירותי רפואה פרטיים (שר"פ).
בתמצית, השר"פ מאפשרים לבתי החולים להציע לחולים שירותים רפואיים כמו ניתוחים, בחירת מנתח והתייעצות עם רופא מומחה שלא באופן ציבורי אלא פרטי, אבל במסגרת בית החולים. זאת בניגוד למקומות אחרים שבהם אם החולה רוצה לבחור מנתח, הוא חייב לעשות זאת באופן פרטי מחוץ לבית החולים ולפנות לאסותא, למשל.
הסיבות לכך שהדבר מתאפשר רק בירושלים אבל לא במקומות אחרים הן בעיקר היסטוריות - בתי חולים אלה אינם ממשלתיים ולא שייכים לקופות החולים, אלא פרטיים למחצה.
בית החולים הדסה עין כרם ראוי לציין כי את השר"פ יכולים לקבל כמובן גם חולים מחוץ לירושלים, שבוחרים במנתח ירושלמי בעל שם. באופן פורמלי, לרופאים אסור להציע לחולים לקבל את שירותיהם באמצעות השר"פ באופן יזום.
במשרד הבריאות אגב, כנראה לא ממש יודעים מה קורה בנבכי השר"פ, וסומכים על איכות הנורמות המקצועיות והרגולציה העצמית של הדסה ושערי צדק. בתשובה לפניית "כלכליסט" השיב משרד הבריאות רק כי "בהדסה ובשערי צדק יש נהלים פנימיים שקובעים את תזמון ביצוע השר"פ, שיעור הפעילות והבדלי התורים בין שתי המערכות. עד כה משרד הבריאות בחן מעת לעת נהלים אלו. בעקבות האישור מהעת האחרונה לבית החולים אסותא להפעיל שר"פ במסגרת מצומצמת, יקבעו במשרד הבריאות גבולות לביצוע השר"פ תוך הידברות עם בתי החולים".
1. בתי החולים מסתירים את עלויות השירות
כדי להבין מי קובע את תעריפי השר"פ, על פי אילו קריטריונים וכיצד מתחלק התשלום בין הרופא לבין בית החולים, פנה "כלכליסט" אל דוברות הדסה עם שורה של שאלות. אלא שבהדסה החליטו שלא למסור מידע בעל פה, והסתפקו בתשובה כללית בכתב, שאלה עיקריה: "השירות הרפואי הפרטי בהדסה פועל לצד הרפואה הציבורית זה כ־60 שנה, ומשרת עשרות אלפי מטופלים בשנה. בניגוד לדימוי המקובל, השר"פ נמצא בהישג ידם של רוב בעלי הביטוחים הרפואיים המשלימים הן אלה של קופות החולים והן אלה של וחברות הביטוח, שזכאים לכיסוי מלא או חלקי.
"הנהלת הדסה מפקחת על קיום נורמות באשר להיקף השירותים שניתנים דרך השר"פ כדי לשמר את אופיו הציבורי של בית החולים. הביקוש לשר"פ מקיף את מכלול תחומי הרפואה, ושיעור גבוה מהפניות לייעוץ מתמקד בתחום המחלות הפנימיות והאונקולוגיות, וכן קיימות פניות רבות לבחירת מנתח בתחומי הכירורגיה השונים. משך זמן ההמתנה אינו קבוע ותלוי בסוג השירות המבוקש. אין אפשרות לבצע בדיקת MRI באופן פרטי בבית החולים או להקדים את התור לבדיקה באופן זה, אלא רק לבחור את הרופא שיפענח את הבדיקה".
2. משרד הבריאות לא מפקח על התעריפים
בהיעדר שקיפות מצד הדסה ופיקוח ומידע מצד משרד הבריאות, מקור המידע העדכני ביותר בנושא הוא מחקר עצמאי שנעשה במכון ברוקדייל ב־2006, שבחן רק חלק מפעילות השר"פ - ניתוחים כלליים. על פי המחקר שביצעו החוקרים ד"ר ברוך רוזן, פרופ' גור עופר וד"ר מרים גרינשטיין, מי שקובע את גובה תעריפי השר"פ בבתי החולים של הדסה הוא הנהלת בית החולים, ובשערי צדק התעריף נקבע על ידי הרופא. בכל מקרה, אין פיקוח על התעריפים מצד משרד הבריאות.
ב־2006 נערכו בבתי החולים בירושלים יותר מ־37 אלף ניתוחים בשר"פ, שהיו 16% מכלל הפעילות בבית החולים. בתי החולים עצמם החליטו להגביל את שיעור הניתוחים ל־20%.
בהדסה הר הצופים ועין כרם, הרופא המנתח מקבל 75% מהתשלום ובית החולים מקבל 25%. בשערי צדק הרופא מקבל 64% מהתשלום, 15% מועברים לקרן שר"פ, שממנה הרופא מושך כסף לשימושו הפרטי, אבל משלם עליו מס הכנסה, ו־21% הולכים לבית החולים.
המחקר מצא עוד כי המחיר הממוצע של השר"פ בשלושת בתי החולים בירושלים היה 10,214 שקל ב־2006. בהנחה שמחירי השר"פ התייקרו מאז רק בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן, הרי שהיום המחיר הממוצע צריך להיות 13,073 שקל. המחיר הממוצע לשר"פ בהדסה עין כרם היה 12,764 שקל (16 אלף שקל במונחים של היום), בהדסה הר הצופים 9,458 שקל (12 אלף שקל) ו־6,086 שקל בשערי צדק (7,789 שקל). המחלקות היקרות ביותר הן מחלקת הנוירוכירורגיה ומחלקת כירורגיית לב־חזה, מטבע מורכבות הניתוחים המבוצעים במחלקות אלה. הן גם המחלקות המבוקשות ביותר בשר"פ.
החוקרים מציינים, בדומה לתגובה שנמסרה מהדסה, כי נוכח העובדה שהביטוחים המשלימים הנפוצים מכסים לרוב שני שלישים מעלות הניתוח, עולה כי החולים משלמים בממוצע רק 3,400 שקל עבור השר"פ (4,350 במונחים של היום). על פי החוקרים, זו הוצאה משמעותית אך אפשרית עבור משפחות ממעמד הביניים, ומעמסה כלכלית אדירה עבור משפחות מהעשירונים התחתונים, שבמקרים רבים כלל אינם מבוטחים בביטוחים משלימים.
3. בממשלה מתנגדים להכנסת השר"פ
בשנות התשעים גם בתי חולים אחרים החלו להפעיל שר"פ, עד שב־2002 היועץ המשפטי לממשלה הפסיק את העניין בטענה כי הפעילות אינה חוקית. כיום, משרדי הבריאות והאוצר מתנגדים נחרצות להכנסת שר"פ גם לבתי חולים אחרים, בטענה כי הדבר ייצור שתי מערכות בריאות ברמות שונות - מערכת ציבורית ברמה נמוכה ומערכת פרטית ברמה גבוהה - דבר שיפגע בשוויון ובנגישות לשירותי רפואה איכותיים לכל.
מי קובע את תעריפי השר"פ?
על פי מכון ברוקדייל, מי שקובע את גובה תעריפי השר"פ בבתי החולים של הדסה הוא הנהלת בית החולים. בבית החולים שערי צדק, לעומת זאת, התעריף נקבע על ידי הרופא עצמו.
