האוצר התקפל ואת המחיר ישלמו מיליון וחצי חשבונות גמל

שוק הפנסיה בישראל עומד לחוות טלטלה גדולה בשבועיים הקרובים, שבינתיים נשארת קצת הרחק מאור הזרקורים. המפקח על הביטוח במשרד האוצר פרופ' עודד שריג יעביר היום לידי ועדת הכספים של הכנסת רשימת תקנות חדשות שמטרתן לצמצם את שכיחותם של חשבונות קטנים בקופות הגמל באמצעות קביעת דמי ניהול מינימליים. מבחינתם של החוסכים הישראלים, המחזיקים ב־1.5 מיליון חשבונות כאלה, המשמעות עלולה להיות גדולה: זינוק של עד מאות אחוזים בגובה דמי הניהול השנתיים שייגזרו מכספי הפנסיה שלהם החל מיולי 2013.

הרפורמה שאותה מתכננים אנשיו של פרופ' שריג באגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון באוצר מהווה חלק מהרפורמה הגדולה של הורדת תקרת דמי הניהול בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים. על פי התוכנית, החל משנת 2013 תרד תקרת דמי הניהול בקופות הגמל מ־2%, כפי שהיא כיום, לשיעור של 1.1%. מדובר בירידה של 45%. בשנת 2014 אמורה התקרה לרדת ל־1.05% ולהשלים צניחה חדה של כמעט 48% לעומת תקרת דמי הניהול הנוכחית.

עבור החוסכים בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים, השינוי הצפוי הוא בשורה של ממש. בשורה זו גדולה במיוחד עבור מי שאינם מאוגדים ונעדרי כוח מיקוח מול בתי ההשקעות וחברות הביטוח, ונאלצים נכון להיום לשלם את תקרת דמי הניהול החוקית. דמי הניהול של אלה צפויים להיחתך כמעט בחצי כתוצאה מהרפורמה של שריג. אלא שלסיפור הזה יש גם צדדים קצת פחות משמחים עבור ציבור החוסכים, כפי שמגלמות התקנות החדשות שיובאו לאישור ועדת הכספים.

חיים כץ. המאבק עוד לא הסתיים צילום: אביגיל עוזי

בתי ההשקעות וחברות הביטוח נלחמו מלחמת חורמה ברפורמה הצפויה במשך חודשים, ופרופ' שריג עצמו למעשה כלל לא התכוון להוריד את תקרת דמי הניהול בשיעור חד כל כך - כפי שבסופו של דבר נקבע. הרפורמה המקורית של אנשי אגף שוק ההון באוצר דיברה על הורדת תקרת דמי הניהול לשיעור של 1.2% בלבד. תקרה זו אף זכתה לבסוף גם להסכמתם של בתי ההשקעות וחברות הביטוח. עם זאת, ברגע האחרון ובניגוד לרצונו של שריג עצמו, הצליחו חברי הכנסת ובראשם חיים כץ לשכנע את ראש הממשלה בנימין נתניהו להוביל מהלך חד יותר של הורדת התקרות.

התגובה של מנהלי חסכונות הציבור היתה צפויה: בתי ההשקעות וחברות הביטוח השתוללו וזעקו כי התקרה החדשה תביא לקריסה של בתי השקעות, לפיטורי עובדים ולפגיעה בשירות. בסופו של דבר, צבא הלוביסטים ששכרו הגופים כדי לשכנע את שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ להמתיק את הגלולה עשה את העבודה - והאוצר החליט להעניק לבתי ההשקעות וחברות הביטוח זכות לגבות דמי ניהול מינימליים.

לפני שבוע וחצי פרסם שריג טיוטת תקנות הקובעות לראשונה רף מינימלי לדמי ניהול בקופות גמל של 9 שקלים בחודש או 108 שקל בשנה. תקנות אלה כאמור יוגשו היום לחברי ועדת הכספים שצפויים לדון בהן במהלך השבועיים הקרובים.

חסכונות סמויים מהעין

תקנות דמי הניהול חברי הכנסת חייבים להתעורר הח"כים צריכים להבהיר לאוצר שאם לא ינגיש את התקנות לציבור - הן לא יאושרו בוועדת הכספים רחלי בינדמן, תגובה אחת לכתבה המלאה 

תקרת דמי הניהול המינימלית פוגעת בחוסכים המחזיקים ביתרת צבירה שנמוכה מ־10,200 שקל בקופת גמל לא פעילה. הסיבה לכך היא שבאופן מעשי, בעקבות קביעת דמי הניהול המינימליים ישלמו אותם לקוחות דמי ניהול הגבוהים מהתקרה החדשה, זו שתעמוד על 1.05%. בהתאם לזאת, אם יאושרו במהלך השבועיים הקרובים התקנות החדשות שיוזם פרופ' שריג, הרי שלקוח שמחזיק ביתרה צבורה של 10,000 שקל ישלם דמי ניהול שווי ערך ל־1.08% מהסכום הצבור - 0.03% יותר מתקרת דמי הניהול החדשה. וזוהי רק דוגמה לפגיעה מינימלית - שכן ככל שהסכום הצבור קטן יותר, כך שיעור דמי הניהול עומד לגדול.

כך למשל, לקוח בעל יתרה צבורה של 5,000 שקל צפוי לשלם בעקבות השינוי המתוכנן דמי ניהול בשווי של 2.16%. במילים אחרות, דמי הניהול שייגבו ממנו יהיו גבוהים אף מתקרת דמי הניהול הישנה שעומדת על 2%. מי שמחזיק בחיסכון בקופת גמל שבו 1,000 שקל בלבד, עלול לשלם דמי ניהול שנתיים בגובה של לא פחות מ־11%.

המפקח על הביטוח זיהה את הסיטואציה הבעייתית שגלומה בתקנות החדשות שעליהן הוא חתום, ולכן בכוונתו לאפשר ללקוחות עם צבירה של עד 5,000 שקל למשוך במהלך 2013 את הכספים הנמצאים בקופות לא פעילות, וזאת תוך מתן פטור ממס. עם זאת, חוסכים עם יתרות צבורות של 5,000–10,000 שקל לא יוכלו למשוך את הכספים ללא קנס וייאלצו לשלם דמי ניהול מינימליים של 108 שקל בשנה. דמי ניהול אלה כאמור גבוהים מהתקרה החוקית החדשה. החוסכים האלה שילמו עד כה ברוב המקרים דמי ניהול של 2%, כלומר בין 100 ל־200 שקל בשנה, כך שמצבם לא יורע לעומת מצבם כיום.

לכאורה, האופציה למשוך כספים מחשבונות קטנים ולא פעילים פותרת את הבעיה, אלא שהמוקש טמון בכלל במקום אחר: רוב רובו של ציבור החוסכים לפנסיה בישראל כלל אינו מודע לקיומן של קופות גמל בבעלותו. קופות אלה נפתחו עבורו לפרקי זמן קצרים בעת הצטרפות למקום עבודה ונסגרו להפקדות חדשות בתום ההעסקה.

לא יהיה מוגזם לטעון כי רוב החוסכים בקופות האלו כלל לא מודעים לקיומן, ובהתאם לזאת סביר להניח שהם אינם יודעים את זהות הגוף המנהל אותן. אותם לקוחות ימצאו את עצמם משלמים מדי שנה דמי ניהול אסטרונומיים במונחים של שיעור מהנכסים לחברות הגמל. ספק אם התשואה שמשיג עבורם בית ההשקעות על חשבון חיסכון הגמל הקטן תפצה על ההוצאה הזו.

המשמעות המעשית היא שבתוך כמה שנים, קופת הגמל הקטנה של חוסכים אלה תלך ותצטמק ותגולגל לכיסם של בתי ההשקעות. בתקנות דמי הניהול המינימליים מסתתר פוטנציאל לרווח גדול לבתי ההשקעות וחברות הביטוח - יותר מ־100 מיליון שקל ליתר דיוק.

לחוסכים אין כוח מיקוח

כיום שוכבים בקופות הגמל 163 מיליארד שקל, כש־1.5% מתוכם הם חשבונות שמנהלים עד 5,000 שקל. בסך הכל מנוהלים בחשבונות אלה כ־2.4 מיליארד שקל. חברות הגמל גובות מחשבונות אלה את תקרת דמי הניהול החוקית, שעומדת כיום על 2%, כיוון שלחוסכים באותן קופות אין כוח מיקוח כשמדובר בסכומים כה קטנים. מעבר לכך, רבים מהחוסכים כלל לא יודעים על קיומם של חסכונות אלה השייכים להם.

ההכנסות הנוכחיות מחשבונות אלה מסתכמות בכ־48 מיליון שקל, כשעל פי ההערכות מדובר ב־1.5 מיליון חשבונות - המהווים יותר מ־50% מחשבונות הגמל הקיימים כיום. אם נניח שאיש מקרב החוסכים בחשבונות אלה לא ימשוך את כספו עם יישום תקנות דמי הניהול המינימליים - יזכו חברות הגמל להכנסה שנתית של 162 מיליון שקל מחשבונות אלו. במילים פשוטות, התקנות החדשות שיובאו לאישור ועדת הכספים יוסיפו עד 114 מיליון שקל לתעשיית הגמל.

משה גפני. הדיון יתקיים בשבועיים הקרובים צילום: שאול גולן

אלא שכאן לא מסתיימת התקפלות האוצר בפני חברות הגמל. במסגרת הרפורמה של שריג, לקופות הגמל תוענק לראשונה הזכות לגבות דמי ניהול מההפקדות השוטפות. זאת בעוד שכיום דמי הניהול נגבים רק מהסכום הצבור. חברות הגמל יוכלו לגבות מהחוסכים בקופות עד 4% מההפקדות השוטפות שלהם מדי שנה.

נכון ל־2011 עמדו ההפקדות השוטפות בקופות הגמל - לא כולל קופות מפעליות שלא חוסות תחת הרפורמה - על כ־2.1 מיליארד שקל. בהנחה שחברות הגמל יגבו את התקרה החוקית מההפקדות, מדובר בפוטנציאל תוספת הכנסה של עד 84 מיליון שקל בשנה.

נכון להיום אין מצטרפים חדשים לקופות הגמל, לאחר שתיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים אסר משיכה הונית של כספים בגיל הפרישה שלא כמשיכת קצבה חודשית. מדי שנה מושכים יותר ויותר חוסכים את הכספים עם הגיעם לגיל פרישה, כך שסכומי ההפקדות השנתיים צפויים להמשיך להתכווץ. למרות זאת, הרפורמה טומנת בחובה פוטנציאל תוספת הכנסות לא מבוטל לקופות הגמל. אם מצרפים לגביית דמי הניהול על ההפקדות את דמי הניהול המינימליים החדשים - הרפורמה מייצרת לחברות הגמל תוספת הכנסות פוטנציאלית של עד 200 מיליון שקל.

הצד השני של המתרס

מהצד השני של המתרס, הורדת תקרת דמי הניהול צפויה בכל זאת לפגוע דרמטית בהכנסות חברות הגמל. לפני כמה חודשים חשף "כלכליסט" כי חברת הגמל הגדולה בישראל שבבעלות בית ההשקעות פסגות צפויה לספוג אובדן הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל כתוצאה מהרפורמה.

פסגות מחזיקה כיום ב־20% מתעשיית הגמל (לא כולל קרנות השתלמות שלא חוסות תחת הרפורמה). בחישוב גס, אובדן ההכנסות הצפוי לתעשיית הגמל מסתכם ב־250 מיליון שקל. כעת, אם נגרע מכך את הפוטנציאל שטומנת בחובה הסוכרייה שהחביא משרד האוצר ברפורמה בעקבות הלחצים שהפעילו גופי הגמל, שגובהה עד 200 מיליון שקל - נגלה שהפגיעה הצפויה בענף הגמל נמוכה בהרבה ותסתכם בכ־50 מיליון שקל.