כיצד להגן על המוצר כפטנט בדרך מקוצרת?

חברות, ממציאים ויזמים ישראלים רבים, אשר מעוניינים להתחיל לשווק או לייצר את המוצר שלהם בחו"ל ורוצים להימנע ממצב שבו "יגנבו להם את הרעיון", צריכים להגן על המוצר בפטנט.

חברות שיש להן ניסיון של הגשת פטנט בחו"ל, יודעות בוודאי שמדובר בתהליך מורכב הכרוך בעלויות כספיות גבוהות, הכוללות, בין השאר, עלויות הגשת בקשת פטנט למשרדי הפטנטים במדינת היעד ובעלויות הקשורות בתהליך בחינת הבקשה.

הגשת בקשה לפטנט (אילוסטרציה). תהליך מורכב שעשוי להמשך שנים צילום: shutterstock

בחינת בקשה לפטנט אשר במסגרתה נערכת בחינה מהותית של ההמצאה, הנקראת דרישות כשירות לפטנט. זאת בהתבסס על חיפושי ידע קודם במשרד הפטנטים ובדיקות פרטניות לקביעה האם ההמצאה היא אכן חדשה ולא מובנת מאליה לנוכח הידע הקודם. הבחינה עלולה לרוב להימשך מספר שנים טובות. כמו כן, לאור כמות הבקשות לפטנט הממתינות בתור לבחינה, במרבית המדינות בעולם קבלת הפטנט הינו הליך הנמשך זמן רב.

מדגם תועלת (Utility Model) כאופציה חלופית לפטנט

מעטים מודעים לעובדה, כי במדינות מסוימות ועבור חלק רב מההמצאות קיים גם מסלול מהיר יותר, הכרוך בעלויות נמוכות יחסית. מדובר בפטנט המכונה בישראל "מדגם תועלת" (ובעולם בשם: Utility Model או Petty Patent).

מדגם התועלת מעניק את אותה הגנה פטנטית, אך בהליך מקוצר, שאורך כשנה או פחות וללא צורך בשלב הבחינה.

בסופו של דבר, מדגם תועלת עשוי לחסוך כסף רב עבור בעלי ההמצאות: הם יוכלו להתחיל לשווק את מוצריהם המוגנים בחו"ל, מבלי להיחשף למצב של גניבה או לחילופין, מבלי להמתין שנים רבות עד לקבלת פטנט.

חשוב להבחין בין מדגם תועלת למדגם תעשייתי. מדגם תועלת מדובר למעשה בהגנה פטנטית לכל דבר, בעוד השנייה הינה דרך נוספת וטובה להגנה אך ורק על החזות הוויזואלית של המוצר.

הגנה כפולה

ישנם מקרים בהם הגנה על ידי מדגם תועלת רלוונטית גם עבור מוצרים בעלי מחזור חיים ארוך.  במקרים בהם הממציא או החברה מעוניינים בהגנה מהירה בשל שיקוליהם העסקיים והשיווקיים, ניתן להגיש בקשת מדגם תועלת במקביל להגשת הפטנט הרגילה.

הגנה כפולה זו, כאשר ניתנת לביצוע, מוצדקת בעיקר עבור מוצרים, אשר קל להעתיקם מבחינת ההשקעה הנדרשת לפיתוחם וליצורם. במקרה כזה, המבקש יכול להגיש גם בקשת פטנט וגם בקשת מדגם תועלת ובשלב שיבחר יוכל לזנוח את בקשת מדגם התועלת, אם ירצה בכך.

ניתן למצוא במאגרי פטנטים מגוון רחב של המצאות שהוגשה בקשת הגנה כפולה עבורם מסוג זה בתחומי הנדסה שונים. בין המשתמשים באסטרטגית ההגנה הכפולה ישנם גם תאגידי ענק וביניהם: MATSUSHITA, BORTHERS, PANASONIC, INTERDIGITAL, YAMAHA ורבים אחרים.

סין – שיאנית הגשות מדגמי תועלת

מספר בקשות מדגמי התועלת הגבוה ביותר הינו בסין, אשר בעלי המצאות שם זיהו את הפוטנציאל הרב במדגמי התועלת. למעשה, הסינים מגישים יותר בקשות למדגמי תועלות מאשר בקשות לפטנט. כמו כן, האמריקאים והיפנים גם הם מגישים חלק לא מבוטל מכלל ממדגמי התועלת בסין ובעולם.

ישראלים החלו להגיש בקשות למדגמי תועלת רק בשנתיים האחרונות. הסטטיסטיקות מעידות על כך שמתוך כל הבקשות למדגמי התועלת, אשר הוגשו על-ידי ישראלים בסין, 70% הוגשו והתקבלו בין השנים 2010-2012. כפי שניתן ללמוד ממאגרי פטנטים ציבוריים, מדגמי תועלת נרשמו בין השאר, לטובת חברות ישראליות מוכרות כגון אורבוטק, קמטק, גלטרוניקס קורפוריישן, טייני לאב, דה סטנלי וורקס ישראל ואחרים.

אינה פוגץ' הינה עורכת פטנטים, שותפה בכירה וראש מחלקת טכנולוגיה תעשייתית ומכניקה בקבוצת ריינהולד כהן