הח"כים יצטרכו להכריע: טובת הבנקים או כיסו של הציבור

ועדת הכספים צפויה להחליט מחר אם לאשר הצעת חוק שהוביל יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר, שמטרתה להפחית את דמי הניהול בקרנות הנאמנות. הצעת החוק מבקשת להפחית את עמלות ההפצה שהבנקים גובים ממנהלי קרנות הנאמנות עבור שיווק הקרנות ללקוחות הקצה. אם תתקבל ההצעה, המהלך צפוי לגרוע כ־120 מיליון שקל בשנה או 10 מיליון שקל בחודש מהכנסות הבנקים, כך שסכום זה יגולגל ישירות לכיסו של הציבור הרחב.  

מאז הודעת יו"ר ועדת הכספים משה גפני ביום רביעי בערב כי התקנות יעלו לדיון התחדש מסע הלחצים על הח"כים משני צדי המתרס - הבנקים ורשות ני"ע.

עמלת התיווך שנולדה בעקבות רפורמת בכר

עמלות ההפצה הן תולדה של רפורמת בכר משנת 2007, שבה נאלצו הבנקים למכור את קרנות הנאמנות לבתי ההשקעות ועקב כך הפכו ליועצים אובייקטיבים. אחד התנאים שדרשו אז הבנקים - וקיבלו - היה גביית עמלה ממנהלי הקרנות עבור התיווך בינם לבין לקוחות הקצה באמצעות מתן ייעוץ פיננסי. הציפייה היתה שהבנקים יתחרו ביניהם על היכולת לספק ללקוחות ייעוץ בנוגע לקרנות, ולכן תהיה תחרות גם על גובה עמלת ההפצה, אך מגבלות התחרות במערכת הבנקאית גרמו לכל הבנקים לגבות את עמלת ההפצה המקסימלית החוקית.

כעת מבקשת ההצעה של הרשות לחתוך בעמלות באופן הבא: עבור קרנות כספיות ישולמו 0.1% במקום 0.125%, עבור קרנות סולידיות 0.2% במקום 0.25% ועבור שאר הקרנות 0.35% (במקום 0.8% לקרנות מנייתיות ו־0.4% לשאר הקרנות).

לכאורה, הפחתה של עמלת ההפצה משרתת את מנהלי הקרנות, החוסכים בעלויות שלהם, ולפיכך לא ברור כיצד הדבר מסייע לציבור הרחב. ואולם, במסגרת הסכמות שרשות ני"ע הגיעה אליהן עם מנהלי קרנות הנאמנות, יתחייבו האחרונים להקטין את דמי הניהול שהם דורשים בגובה ההפחתה שלה יזכו בתשלום עמלת ההפצה לבנקים. מדובר בהתחייבות לתקופה בת חצי שנה, שתהיה תקפה רטרואקטיבית מגובה דמי הניהול שגבו מנהלי הקרנות בסוף שנת 2012. זאת כדי למנוע ניסיונות להעלות את דמי הניהול רגע לפני כניסת החקיקה לתוקף, שמטרתם לקזז את ההפחתה הנדרשת הצפויה. משמעות ההתחייבות היא שבמהלך חצי שנה מיום כניסת החקיקה לתוקף ייאלצו מנהלי הקרנות להקפיא מהלכים של העלאת דמי ניהול.

איך מבטיחים שהקרנות לא יעלו את דמי הניהול

הבנקים כמובן מאוד לא אוהבים את התוכנית של האוזר על רקע הפסד ההכנסות המשמעותי הצפוי, והם מפעילים מסכת לחצים אדירה על חברי הכנסת כדי לנסות לשכנע אותם לבטל את רוע הגזירה. בתי ההשקעות דווקא לא מתנגדים ליוזמה. אף שמנהלי הקרנות לא ייהנו בשלב הראשון מההפחתה (הם יצטרכו לגלגל אותה ללקוחות באמצעות הנחה בדמי הניהול), היא תאפשר להם להגדיל את מרחב התחרות ביניהם. כיום עמלות ההפצה הן סוג של רף מינימלי לדמי הניהול שהם יכולים לגבות, ופעמים רבות הקרנות אף מנהלות קרנות הפסדיות, שדמי הניהול הנגבים בהן נמוכים מעמלת ההפצה המשולמת לבנקים.

היתרון המיידי הברור באישור הצעת החוק הוא הפחתת דמי ניהול לציבור הרחב לתקופה בת חצי שנה לפחות. כלומר הבנקים ייפגעו, קרנות הנאמנות לא ישנו את מצבן והציבור הרחב ירוויח.

השאלה הגדולה היא מה יקרה בתום תקופת ההתחייבות בת חצי השנה של הקרנות. לכאורה, הקרנות יוכלו למהר ולהעלות דמי ניהול בגובה ההנחה שיזכו לה, ובאופן זה מיליוני השקלים שיפסידו הבנקים יעברו למנהלי הקרנות ולא ללקוחות.

הבנקים טוענים שדמי הניהול בקרנות הנאמנות בישראל גבוהים ביחס לעולם, וכי נכון להתערב בקביעה של תקרת דמי ניהול חוקית בקרנות הנאמנות. הבנקים טוענים עוד כי הפגיעה בהכנסות הבנקים תגרור פגיעה ביכולת של הבנקים לספק שירותי ייעוץ ללקוחות. במילים אחרות, הבנקים מאיימים כי הייעוץ ללקוחות בבחירת הקרן הטובה ביותר ייפגע.

חלק מחברי הכנסת ביקשו לקבוע כי ההפחתה בדמי הניהול לא תוגבל לחצי שנה, אלא תהיה קבועה, אבל ברשות ני"ע אומרים כי מדובר בדרישה שאינה ריאלית. משמעותה היא שמנהלי קרנות הנאמנות לעולם לא יוכלו להעלות את דמי הניהול שהם גובים כיום, וזו דרישה שלא עולה בקנה אחד עם קיומו של שוק חופשי ותחרותי. אם לא די בכך, למנהלי הקרנות יש מספיק דרכים לעקוף את רוע הגזירה, כמו הקמת קרנות חדשות עם דמי ניהול שונים.

הנתונים מראים כי תעשיית קרנות הנאמנות בישראל הפכה לתחרותית ביותר בשנים האחרונות. דמי הניהול בתעשיית הקרנות בירידה מתמדת. מאז רפורמת בכר (2007) ירדו דמי הניהול בתעשיית הקרנות ב־50%, ובשנת 2012 לבדה ירד הממוצע מ־0.9% ל־0.8%. זאת בניגוד לשיעור עמלות ההפצה מתוך דמי הניהול, שעלה ב־59% מאז הרפורמה.

משה גפני צילום: עמית שעל

מתחילת השנה (2013) חצה שיעור עמלות ההפצה מתוך דמי הניהול את רף ה־50% - כלומר יותר מחצי מדמי הניהול שמשלם הלקוח למנהלי הקרנות עוברים ישירות לכיס של הבנקים. האבסורד הוא שגם במצב שבו הלקוח רוכש קרן נאמנות דרך אתר הבנק וכלל לא מקבל ייעוץ פנסיוני, הקופה של הבנק ממשיכה לרשום, וגובה את עמלת ההפצה ממנהל הקרן. באופן אבסורדי, בעוד הבנקים נאלצו למכור את קרנות הנאמנות, הם היו המרוויחים הגדולים מההכנסות שהן מייצרות.

בכל הנוגע לפגיעה במערך הייעוץ של הבנקים טוענים בסביבת הרשות כי הייעוץ לא ייפגע, מכיוון שרוב התשומות במערכות הדירוג של הקרנות כבר הושקעו. בסביבת הרשות מבהירים עוד כי אם הרשות תיווכח שמנהלי הקרנות מגלגלים את ההפחתה לכיס שלהם בתום חצי השנה, הם יוכלו להשתמש בכלים חריפים יותר, כמו קביעת תקרה לדמי הניהול בקרנות או התערבות אחרת שתמנע זאת.

טלפונים לגפני במטרה לעכב את הדיון

מכבש הלחצים על הח"כים נמצא בשיאו לקראת ההצבעה מחר. חברת הלובינג גורן עמיר מייצגת את איגוד קרנות הנאמנות, וחברת פוליסי את איגוד הבנקים. הלוביסטים ובכירים מענף הבנקאות פנו לחלק מהח"כים, בין היתר הם צלצלו לגפני עצמו ודרשו לעכב את הדיון. אנשי רשות ני"ע צלצלו לחלק מהח"כים, ביקשו לבאר להם את החומר ווידאו כי יגיעו לדיון לתמוך בהצעת האוזר.

בתגובה לפניית "כלכליסט" בסוף השבוע גילו חלק מהח"כים בקיאות נמוכה מאוד בנושא, ורבים אמרו שילמדו אותה. ח"כ גפני תומך באישור התקנות מחר. לדבריו, "לא אישרנו אותן עד כה כי הכנסת התפזרה. אני מחויב להבטחתי לפני הבחירות. הפניות אליי בבקשה לבטל את הדיון לא רלוונטיות, כי כלום לא התחדש".

בהצעה תומכים אורי אריאל (הבית היהודי) וגם מיכל בירן (העבודה), חיים כץ (ליכוד) ואילן גילאון (מרצ), שאמר כי "יסייע לחיסכון המשקיעים ולהגברת הרגולציה על הבנקים". גם ח"כ אבישי ברוורמן הצהיר שיתמוך: "הגיע הזמן שרווחי הבנקים - אפילו בצורה שולית - יתחילו לעבור לציבור הרחב". ניסן סלומיאנסקי מהבית היהודי הביע תמיכה מסויגת.

המסתייגים העיקריים הם מסיעת ישראל ביתנו: ח"כ פאינה קירשנבאום דורשת שיעוגן סעיף חוק שיחייב את מנהלי הקרנות לבצע את ההפחתה האמורה. גם עמיתה רוברט אילטוב מתנגד.

יעל גרמן (יש עתיד) טרם גיבשה עמדה, אך אמרה כי היא נוטה לתמוך בהורדת העמלות. זאב אלקין ויריב לוין מהליכוד עדיין לא החליטו. כך גם קארין אלהרר מיש עתיד ודוד אזולאי מש"ס. לא ניתן היה להשיג את תגובתם של מאיר כהן מיש עתיד ושל עמיר פרץ מהתנועה.