האוצר בוחן העברת החיסכון הפנסיוני לשליטת הלקוח

האגף בוחן אם יש צורך לפתח חלופות למשיכת חסכונות צבורים לאחר פרישה. "כיום, אפשרויות המשיכה הקיימות של כספי חיסכון פנסיוני בפרישה, לגבי כספים שהופקדו בשנת 2008 ואילך, הן שתיים: קבלת קצבה חודשית לכל החיים, מקרן פנסיה או מחברת ביטוח, או משיכת סכום חד-פעמי, האפשרית רק לאחר הבטחת קצבה מזערית. במילים אחרות, מוצרי המשיכה הקיימים יוצרים שני רבדים בחיסכון הפנסיוני: רובד ראשון של קצבה מזערית ורובד שני של קצבה או סכום חד-פעמי" כותבים באגף. "מיעוט אפשרויות המשיכה של חסכונות פנסיוניים עלול לגרום לכך שחוסך לא יוכל להתאים משיכת חסכונות שצבר לצרכיו בפרישה".

כיום החוסכים לפנסיה יכולים למשוך את כספי החיסכון כאמור רק כקצבה חודשית עד יום מותם. קצבה לכל החיים היא סכום כספי, המתקבל תקופתית, כל החיים. מוצר זה מספק את ההגנה החזקה ביותר מפני סיכון העלייה בתוחלת חיים אך החיסרון של המוצר הוא שהוא לא נזיל ולא ניתן לניהול אקטיבי על ידי החוסך אלא אך ורק על ידי חברת הביטוח המספקת את הקצבה. נוסף על כך, מרכיב ההורשה (במקרה של פטירת החוסך) במוצר זה קצבתי בלבד (להבדיל מתשלום הוני). כך למשל אדם שנפטר וחסך כסף לפנסיה לא יכול להעביר את הסכום בירושה לבניו אלא רק את הזכות לקבל קצבה מחברת הביטוח לתקופה קבועה מראש ובתנאים מסויימים.

פרופ' עודד שריג צילום: מיקי אלון

האוצר מבקש לבחון כעת שתי חלופות מרכזיות לקצבה החודשית. החלופה הראשונה היא ליצור שוק אנונות שיתחרה בקצבאות שמספקות חברות הביטוח לכל חיי החוסך. שוק אנונות מאפשר לחוסך לקנות אנונה (קצבה חודשית) לתקופה מוגבלת מגוף חיצוני שישלם לו את הכסף. במצב כזה הכסף ישולם רק לתקופה קצובה ולא עד יום מותו של החוסך אך מנגד במקרה של מוות, סכום החיסכון שייך לחוסך (ולא לחברת הביטוח או הגוף שמספק את האנונה) וניתן להוריש את כולו ליורשים.

האוצר בוחן שילוב בין רכישת אנונה לתקופה מוגבלת לבין רכישת אופציה לקצבה שתשולם מגיל מסויים (נניח מגיל 80) ועד יום מותו של החוסך. זאת כדי להבטיח מצב שאם החוסך יאריך חיים יהיה לו די כסף לגיל פרישה כולל 'ביטוח' במקרה של אריכות חיים. האלטרנטיבה שבוחן האוצר לאנונה המשולבת עם האופציה לרכישת קצבה היא אפשרות של החוסך לבצע משיכה תקופתית של כספי החיסכון שלו. במצב כזה בהגיעו לגיל פרישה החוסך מושך את הסכום שצבר והכספים עוברים לשליטתו תוך שהוא מושך אותם לצורך כלכלתו בצורה עצמאית (או דרך הפקדת הסכום בבנק שיצבור ריבית תוך קבלת החזר חודשי לחשבון). במצב כזה אין הגנות לחוסך. היתרון הוא ששיטה זו מאפשרת משיכת סכומים חריגים בעת הצורך ובמקרה של פטירה היתרה הצבורה שנותרת מועברת כולה להורשה. עם זאת במצב כזה החוסך נושא בכל הסיכונים והוא חשוף למצבים בהם החיסכון התכלה (הוא ביזבז את כולו) בעוד שהוא זקוק עדיין להכנסה. באוצר מאמינים כי קיום מגוון מוצרי משיכה יכול ליצור שוק אקטיבי שימשוך גופים לשוק החיסכון הפנסיוני ושיגביר את התחרות בו. הגברת התחרות משפרת את רווחת הצרכנים על ידי הוזלת המוצרים ושיפור השירות. כאמור מדובר ברעיונות שהאוצר זורק לאוויר אך טרם גיבש החלטה לגביהם.