פרופ' כהנא: המערכת הפנסיונית מתאימה למאה ה-19

"המערכת הפנסיונית שלנו מיושבת והיא תוצאה של המהפיכה התעשייתית ולא מתאימה לעולם הפוסט תעשייתי של המאה ה-21", כך אמר היום פרופ' יהודה כהנא, מומחה לביטוח וניהול סיכונים מהפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א בפאנל "מזדקנים בכבוד" בוועידה לעסקים קטנים ובינוניים של "כלכליסט".

מימין מנחת הפאנל סופי שולמן, רג'ואן גרייב, פרופסור יהודה כהנא ועמוס לוזון צילום: נמרוד גליקמן

לדבריו, המערכת הנוכחית לא מתאימה לפרנס אדם לאחר גלי הפרישה מהעבודה על סמך חסכונותיו בשנות עבודתו. "כאשר הנהיגו את המערכת הפנסיונית תוחלת החיים היתה 45 והיום היא 80 ומעלה. זה מחייב פתרונות שונים לגמרי מהפתרונות הקיימים, אולי אפילו לבטל חלק ממסקנות ועדת בכר שהעבירה את החסכון של הפנסיונרים לשוק ההון. אנחנו צריכים לאתחל את כל המערכת הפנסיונית. אנשים לא רואים את חומרת הבעיה אז לדוגמה תוחלת החיים של אישה היא 84 שנים. אם היא תפרוש בגיל 65 יש לה לממן עוד 19 שנה בממוצע וזה לאחר שהיא עבדה כ-30 שנות עבודה בממוצע. לא ניתן לעשות את זה, פשוט לא ניתן. גם גאון פינסי לא יכול לעשות את זה".

פרופ' כהנא נתן כדוגמה את הצורך להתחיל להפריש עוד מגיל הלידה, כך ש"המדינה צריכה לתת מענק בלידה שייכנס לקרן מסויימת שאליה ניתן יהיה להכניס עוד כספים במשך השנים מכל מיני מקורות – מהעובד, המעסיק, המשפחה וכדומה – ולתת הרבה הטבות מס".

לדבריו של כהנא השיב רג'ואן גרייב, סגן הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, "רוב המדיניות בעולם כבר נמצאות בבעיה ואנחנו עכשיו מטפלים בבעיה העתידית. אנחנו כבר נותנים הטבות במס בסך של 10 מיליארד שקל בשנה. למעשה, על כל שקל שהאזרח חוסך המדינה נותנת עוד חצי שקל בהטבת מס".

בכל הקשור ליכולת לחיות מכספי הפנסיה בעת הזקנה והצורך להוריד בשביל כך את דמי הניהול המשולמים לגופים המוסדיים אמר גרייב כי "כמובן שאגף שוק ההון זיהה שהרבה מהעלויות של הגופים המוסדיים בניהול הפנסיה הן עלויות תפעוליות, כלומר הרבה ניירת ושיחות טלפון וכדומה. המערכת לא יעילה. ברמת האסטרטגיה האגף מוביל הקמת גוף מרכזי, המסלקה, כדי שהיתרנות לגדול של המעסיקים הגדולים משקללים הנחות בדמי ניהול מידי הגופים המוסדיים כי תפעולית זה יותר זול. המסלקה אמורה לפתור את הבעיה הזו כי המעסיקים יתחברו אליה במחיר אחיד. זה צעד מאוד משמעותי להפחתת עלויות התפעול של הסליקה הפנסיונית וכך גם דמי הניהול ירדו".

לשאלה מתי המסלקה תושק ענה גרייב כי זה יקרה במהלך החודשים הקרובים. אז, הוא הסביר, המעסיק יצור קשר עם המסלקה ויבצע דרכה את הפעולות השונות: "בחודשים הקרובים המסלקה תפרסם למעסיקים לפנות אליה. זה יהיה הרבה יותר נוח מאשר היום שצריך לרשום צ'קים, לקבל היזון חוזר שמרכיב הפיצויים נכנס וכדומה".

עמוס לוזון, מנכ"ל הפניקס פנסיה וגמל, הסכים בעיקרון עם גרייב על כך שהמסלקה אמורה לפתור את בעיית הגבייה וסידורי הגבייה. "המסלקה היא מעין גוף ענק שאמור לייעל את השירות, אבל כבר היום אנחנו משקיעים הרבה מאוד כספים בפיתוח האתר שלנו ובממשקים מול המעסיק".

לשאלה האם בהינתן המצב הנוכחי משתתפי הפאנל יוכלו לחיות בכבוד בגיל הפרישה אמר לוזון כי "לשמור את רמת החיים שלי בגיל הפרישה שלי יהיה אתגר לא קטן. כיום שיעור התחלופה הוא בסדר גודל של 50% ויחד עם קרן ההשתלמות מגיעים ל-70% ואלו השיעורי המקובלים, אבל זה יהיה אתגר לא פשוט להגיע לשם". גרייב ענה כי "אם אנשים מתנהגים באופן מושכל ומפרישים מגיל צעיר, מתמידים עם ההפרשה לחיסכון פנסיוני ומנצלים את הטבות המס שהמדינה מעניקה אז תהיה להם פנסיה לחיים בכבוד". כהנא לעומת זאת ענה כי "אני כבר פנסיונר ואני לא מאמין שמערכת הפנסיה של האוניברסיטאות תמשיך עוד הרבה זמן. אני השכלתי לפתח עסקים ולהתפרנס מהם ואני מקווה שהם ידאגו לי".