הגזירה תפגע במי שמרוויח משכורות גבוהות בזמן קצר
כך, למשל, יכול להיווצר מצב אבסורדי שבו עובד שמרוויח 10,000 שקל בחודש יחסוך עד גיל הפרישה סכום גבוה מאדם המשתכר 25 אלף שקל בחודש
כך, למשל, יכול להיווצר מצב אבסורדי שבו עובד שמרוויח 10,000 שקל בחודש יחסוך עד גיל הפרישה סכום גבוה מאדם המשתכר 25 אלף שקל בחודש. כיצד? נניח, העובד עם השכר הנמוך נהנה מיציבות תעסוקתית, בעוד האדם המשתכר 25 אלף שקל בחודש עובד בסטארט־אפ ומפוטר בגיל 40. העובד בעל השכר הגבוה עלול למצוא את עצמו בתקופות ארוכות
מובטל וללא יכולת לחסוך לפנסיה, בעוד בתקופות שבהן הרוויח סכומים נאים, הוא לא חסך בגלל הפגיעה בהטבת המס שלו.
בעבר שקלו באוצר לאמץ את מודל החיסכון האנגלי , שלפיו הטבת המס על הפרשות לפנסיה לא תינתן על בסיס שנתי, אלא על בסיס של מעגל חיים: המדינה מגדירה מראש מהם הסכומים הכוללים שהיא מוכנה לתת בגינם הטבות מס, כשסכומים אלה הם רב־שנתיים.
לדברי איציק עוז, מנכ"ל סוכנות הביטוח אגם לידרים, "המודל החדש שהאוצר מבקש להנהיג פוגע בתמריץ של המשתכרים סכומים גבוהים לזמן קצר לחסוך יותר בפרקי הזמן שהם יכולים לעשות זאת".
באוצר טוענים מנגד כי למשתכרים משכורות גבוהות יש תמריץ לחסוך, משום שהפטור מתשלום מס רווחי הון על רווחים שמייצר החיסכון הפנסיוני עדיין קיים. הבעייתיות היא שאותם עובדים שנמצאים פרקי זמן מחוץ לשוק העבודה זקוקים לחסכונות שצברו כדי להתקיים בתקופות האבטלה.