יו"ר מט"י לבנט: הקמת מערך חדש לסיוע לעסקים תפגע בהם
המרכז לטיפוח יזמות עסקית יוצא נגד הקמת המערכת במתכונתה החדשה, שלדבריה תוריד לטמיון השקעות של עשרות מיליוני שקלים ותעלה מיליונים; דן הלפרין: "המהלך תמוה במיוחד בתקופה בה נעשים מאמצים לצמצום ההוצאות הממשלתיות"
פורום מט"י (המרכז לטיפוח יזמות עסקית) קורא להקפיא את המכרז להקמת מערך חדש לסיוע לעסקים במשרד הכלכלה. לטענתם המכרז כפי שהוא היום ייפגע בעסקים הקטנים והבינוניים בישראל.
נפתלי בנט. לטענת מט"י, מערך חדש יעלה מעל 6.5 מיליון שקל צילום: טלי מאייר
דן הלפרין, יו"ר ועד הפעולה של פורום מט"י, קורא להקפיא למספר חודשים את המכרז ולהכניס בו שינויים מהותיים.
מט"י הינה עמותה במימון משרד הכלכלה (תמ"ת לשעבר) המתמחה בסיוע וקידום עסקים קטנים. לפני כניסתו של נפתלי בנט לתפקיד שר הכלכלה, הסוכנות לעסקים קטנים בתמ"ת החליה לפתוח למכרז חדש את האפשרות להעניק שירותי ייעוץ לבעלי עסקים קטנים בישראל.
מט"י התנגדה למרכז זה כבר מההתחלה בטענה כי לא ייתכן שחברות פרטיות שהוקמו למטרות רווח יהפכו לספקי השירות המסובסד הזה. ולמרות שמט"י רשאית אף היא להתמודד במכרז, היא טענה כי הידע המצטבר שרכשו ייעלם במידה ולא יזכו במכרזים.
במכתב שכתב כעת דן הלפרין לשר בנט הוא מזהיר אותו כי המכרז: "עלול להסב נזק כבד לעתיד היזמות העסקית ולעולם העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. מדובר למעשה בהלאמה באצטלה של הפרטה".
לטענת מט"י, על פי המתכונת המוצעת על ידי הסוכנות לעסקים קטנים, תוקם רשת חדשה של גופי שטח, נטולת אחריות חברתית ושכמעט אינה מותירה מקום לשיקול דעת מקצועי של מנהלי מוקדי השטח: "השיטה החדשה מתעלמת מתפקיד חשוב שהיה עד כה למערך לעידוד היזמות, והוא הורדת יזמים מרעיונות סרק, ומניעת כישלונות עסקיים אל מול עידוד וטיפוח אוכלוסיות ייעודיות (מגזר ערבי, נשים, חרדים, עולים חדשים וכדומה)".
לדברי הלפרין, "הקמת המערכת במתכונתה החדשה תוריד לטמיון השקעות של עשרות מיליוני שקלים, שנעשו עד כה, מכספי הממשלה, הג'וינט, עיריות, קרנות פרטיות והציבור הישראלי, במערכת הקיימת של מט"י. כמו כן, התקציב שמשרד הכלכלה הקצה לצורך הקמת המערך החדש, של כ-30 מוקדי שטח, במקומו של המערך הקיים הפועל בכל רחבי הארץ, עומד על סכום של יותר מ-6.5 מיליון שקל. תקציב התקורות של מערכת הסיוע החדשה צפוי להכפיל את עצמו ולעמוד על 16 מיליון שקל, לעומת 8.3 מיליון שקל בשנים האחרונות". לדברי הלפרין, המהלך תמוה במיוחד בתקופה בה נעשים מאמצים לצמצום ההוצאות הממשלתיות.
בנוסף הוא טוען כי במכרז החדש קיים איסור חמור לגייס תרומות והכנסות מכל מקור אחר. ולדבריו: "התמיכה מרשויות מקומיות ומארגונים שונים מסתכמת כיום בעשרות מיליוני שקלים בשנה, וכך מתאפשרת פעילות נרחבת יותר בסיוע ליזמים חדשים ובעלי העסקים הקטנים. משמעות האיסור היא ויתור תמוה על מינוף משמעותי של התקציב והקטנת היקף ואיכות השירותים שיוצעו ליזמים ולבעלי העסקים".
עוד מתריע הלפרין מפני העלייה המשמעותית הצפויה במחירי השירותים ליזמים ובעלי העסקים בעקבות תוספת המע"מ שידרשו לשלם. זאת עקב חובת המכרז להתנהלות מוקדי השטח כחברה בע"מ הנדרשת לגבות מע"מ עבור השירותים. צפי התייקרות יעמוד על 18%.
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "מרבית מוקדי השטח הקיימים (המט"ים) מצויים בהתקשרות עם מספר משרדי ממשלה וגופים ציבוריים ומפעילים שירותים נוספים באופן היוצר 'בליל שירותים' המלווה בתקצוב כפול לאותה פעילות ממש והיעדר אחריותיות מצד משרד ממשלתי כלשהו לפרויקטים הממומנים בסופו של יום מכספי ציבור.
"דו"ח מבקר המדינה שעסק בנושא הסיוע לעסקים קטנים הדגיש את החשיבות בכך שיהיה ארגון ממשלתי אחד שירכז את מערך הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים ויישא באחריות המיניסטריאלית לספק תמונת מצב כוללת בתחום. דו"ח המבקר קבע כי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, היא הגוף הייעודי לעניין זה. ואולם, במצב הנתון, מערך ההתקשרויות הקיים אינו מאפשר לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה להפעיל את מוקדי השטח של הסוכנות כזרועות ביצוע ממשלתיות באופן שיאפשר קידום יעדים ממשלתיים בהתאם לסדרי העדיפויות ותכנית העבודה. לתהליך המכרזי החדש קדמה עבודת מטה יסודית שנמשכה כשנה וחצי בצוותי עבודה המשותפים למשרדי הכלכלה (תמ"ת)-אוצר ומשרד ראש הממשלה ובשיתוף נציגים מהגופים הייציגים במשק (איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים, לה"ב והתאחדות התעשייה והמלאכה). מתווה ההפעלה החדש יכלול מערך נייד שיתוקצב ויופעל באופן שיאפשר לנציגי מוקדי השטח להגיע אל היזמים הביתה/לעסק. כמו כן, נקבע כי במסגרת תכנית ההפעלה החדשה, יתוקצבו מוקדי השטח של הסוכנות תקצוב מלא של הצרכים השוטפים הקבועים של המוקדים. תקצוב זה, יאפשר לשותפים טבעיים של הסוכנות (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים ציבוריים) לחבור למוקדי השטח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה ולתקצב פעילות ממנפת באזור שלהם במקום לתקצב 'שולחנות וקירות'. ממשלת ישראל אינה יכולה לפעול לאורך שנים מבלי לבצע הליך מכרזי להתקשרות עם גופים שנהנו לאורך שנים מתקצוב ללא מכרז. המכרז היה פתוח לכל מתמודד באופן שוויוני לרבות מרכזי טיפוח היזמות השונים שרובם, אגב, הגישו מועמדותם במסגרת הליך מכרזי זה. לא נראה לנו סביר כי במהלכו של הליך מכרזי ינהלו המציעים מו"מ על המשך התקשרותם העסקית עם הממשלה, על גבי העיתון".
