פישר עוזב - עד כמה זה משנה מי יחליף אותו?
נגיד בנק ישראל מסיים בסוף החודש את כהונתו. האם נגיד חדש יעלה ריבית בחדות או יפסיק לרכוש דולרים? כלכלנים מסבירים שלאור מלחמת המטבעות בעולם, וחוק בנק ישראל החדש התשובה היא כנראה - לא
כבר לא מופע של איש אחד
"סטנלי פישר הוא אחד הנגידים הדומיננטיים ביותר שהיו בישראל ואחד האמיצים והיצירתיים ביותר. עם זאת, דווקא הוא ניצל את הדומיננטיות שלו כדי להקטין את כוחו של הנגיד ודחף להעביר את חוק בנק ישראל אשר מקטין את החשיבות הפרסונאלית של מי שעומד בראש הבנק", אומר רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בסקטור ייעוץ בבנק מזרחי טפחות.
- פישר: "זה לא ריאלי לחשוב שאני בדרך לבנק הפדרלי"
- בנק ישראל: בשנת 2015 יידרש קיצוץ של 6 מיליארד שקל
- פישר: "אני מתגעגע לימים בהם נפגשנו פעם בחודש והחלטנו על הריבית"
לדבריו, אם עד כניסתו של החוק החדש היה ידוע ומקובל שנגיד בנק ישראל מקבל את ההחלטות, לפי החוק החדש הנגיד חבר במועצה מוניטארית שמונה שישה חברים והיא זו שמקבלת את ההחלטות. בוועדה יושבים כלכלנים מהבכירים במשק וההחלטות בה עוברות ברוב רגיל כאשר לנגיד יש קול כפול במקרה שהוועדה חצויה, והוא מכריע. בחודש מאי האחרון הייתה דוגמא ראשונה להכרעה של הנגיד כשובר שיוויון כאשר הייתה הצעה להוריד את הריבית ב-0.5% לעומת הורדה של 0.25%. בסופו של דבר הריבית הורדה ב-0.25% מכיוון שזו ההורדה בה תמך פישר.
מלחמת מטבעות עולמית
"אנחנו עדים בזמן האחרון לכך שיש למדינות אינטרס מאוד גדול להחליש את המטבעות שלהן", אומר יוסי שווימר, כלכלן ראשי במגדל שוקי הון. אם המטבע של המדינות יהיה חלש הן יוכלו לייצא במחירים נמוכים ממטבע שהוא חזק יותר, הוא מסביר.
סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל היוצא צילום: עטא עוויסאת חלק מזה נובע מסביבת ריבית. "נניח שעכשיו בישראל יש ריבית גבוהה יותר מאשר בארה"ב, בפני משקיע יש שתי אפשרויות, לקבל ריבית דולרית של 0.25% או להמיר את הדולר בשקל ולשים אותו בפיקדון עם ריבית גבוהה יותר של 1.25%. הוא יבחר בריבית הגבוהה יותר וזה יוצר ביקושים לשקל ומחזק את המטבע", מסביר שווימר. אבל שקל חזק הוא לא טוב ליצואנים והוא פוגע בכלכלה. לכן בנק ישראל פועל להחלשת השקל ועושה זאת באמצעות הריבית וכן באמצעות התערבות ישירה בשוק המט"ח - רכישת דולרים כדי למתן את הביקושים ולמנוע את התחזקות השקל.
מלבד העובדה שישנה ועדה אשר מחליטה יחד על המדיניות של בנק ישראל, גם המציאות הכלכלית בישראל מוכתבת ברובה ממה שקורה בעולם ויש גבול למרחב התמרון של הנגיד. "בסופו של דבר המצב בעולם מבחינת ריביות ושערי המטבע חזק מדמות זו או אחרת שתיבחר לכהן כנגיד", אומר רפי גוזלן, כלכלן ראשי בבית ההשקעות אי.בי.אי.
לדבריו, מדיניות רכישות המט"ח של בנק ישראל תימשך פשוט כי אלו כוחות שמגיעים מהעולם ואין ברירה אלא להמשיך במדיניות זו. "בנק ישראל בחר בצורה ברורה בייצוא, הוא הבין את מלחמת המטבעות בשלבים מאוד מוקדמים. הבין את חשיבות הייצוא ושהוא לא יכול להשפיע על הביקושים בעולם אבל כן יכול להשפיע על שער החליפין", הוא אומר.
העולם מאופיין בצמיחה חלשה, אומר גוזלן. ברגע שיש צמיחה טובה בעולם אז שער החליפין פחות מהותי אבל אם גם המכירות חלשות וגם השקל מתחזק זוהי משקולת כבדה מדי על היצואנים. לכן, הוא צופה שבנק ישראל ימשיך לרכוש דולרים כל עוד השקל חזק יחסית למטבעות אחרים בעולם, ללא קשר לזהות הנגיד.
סלל את הדרך
"פישר עשה במהלך כהונתו מספר מהלכים שהיום נראית טריוויאליים אבל כשהוא עשה אותם בפעם הראשונה – גבות הורמו", אומר מנחם. בנק ישראל הודיע במפתיע במהלך כהונתו הראשונה של פישר שהוא רוכש דולרים בשוק החופשי בשיא המשבר העולמי. עד אז זה לא היה מקובל שבנק ישראל ירכוש דולרים. בנוסף, הוא רכש איגרות חוב ממשלתיות שגם זה דבר שלא נעשה קודם וזאת כדי למנוע מצב שבגלל הגירעון הגדול יהיה היצע של איגרות חוב. ברגע שיש היצע של אג"ח ואין קונים אז המחיר שלהן יורד והתשואה עולה אז יותר קשה לממשלה לגייס הון. לכן הוא רכש אג"ח כדי לגרום לכך שהיכולת של החברות להשיג אשראי תהיה יותר טובה, הוא מסביר.
הכלים שאימץ פישר יקלו על הנגיד הבא שייכנס להוביל מהלכים, אומר גוזלן. "במהלך השנים פישר שבר טאבו במספר מהלכים שביצע וזה יקל מאוד על ההתנהגות של הנגיד החדש. זה כלל הורדת ריבית משמעותית כשצריך, רכישות מט"ח, הגבלות על מתן אשראי ושימוש בכלים נוספים. אם בעבר בנק ישראל היה עסוק בריבית בלבד, פישר אימץ כלים מתקדמים מהעולם לתוך בנק ישראל", הוא אומר.
הירושה הבעייתית לנגיד החדש – סביר שהריבית תעלה בחדות?
פישר התייצב באופן בולט לצד היצואנים ובחר את הצד הזה על פני שוק הדיור, אומר מנחם. הוא הוריד ריבית למרות שהוא יודע שלריבית יש חלק ניכר בעליית מחירי הדיור. בנק ישראל השתדל מאוד לומר שזה תחום של הממשלה וזו היא שצריכה לגרום להגברת הבניה כדי לבלום את עליית המחירים. זו אחת המשימות המאתגרות שיהיו לנגיד הבא.
הורדת ריבית משפיעה על עליית מחירי הנדל"ן מכיוון שברגע שלמשקיעים אין בשביל מה להפקיד את הכסף עקב הריבית הנמוכה הם מחפשים אלטרנטיבות להשקעה שאחת מהן היא השקעה בנדל"ן - זה גורם לעליית מחירים.
מחירי הדיור - האם יהיה שינוי מדיניות? צילום: אוראל כהן הסבירות של שינוי מדיניות של בנק ישראל שיוביל להעלאה חדה של הריבית נמוכה. "לכאורה יכול להגיע נגיד חדש ולהגיד שמה שקורה בשוק הדיור זה סיכון מאוד גדול, אם חלילה תתפוצץ בועה בעיתות של משבר עולמי נשלם מחיר כבד, אז נטפל בזה עכשיו. אני לא חושב שזה על הפרק כרגע ולו מהסיבה שמצב המשק לא תומך בהעלאות ריבית על אף המצב בשוק הדיור. המשק מאט והאינפלציה מאוד נמוכה, זו בוודאי לא תקופה להעלות ריבית", אומר גוזלן. "הסיכון הזה גם ירד משמעותית כי הנגיד החדש יצטרך לשכנע עוד חמישה אנשים שזו ההחלטה הנכונה. גם ההחלטות האחרונות של בנק ישראל היו בכיוון ההפוך. אי אפשר לשלול את זה אבל ההסתברות היא מאוד נמוכה", הוא אומר.
שווימר מסביר כי הורדות ריבית נעשות בהדרגה, בתהליכים, מכיוון שהבנק רוצה לראות כיצד המשק מגיב. זאת למעט במקרים של משבר אז הורדות והעלאות ריבית יכולות להיות חדות.
בעיה נוספת שאיתה יצטרך הנגיד החדש להתמודד היא מה לעשות עם הדולרים והאג"ח. "כשקונים עוד ועוד דולרים ואיגרות חוב מנפחים את המאזן", אומר מנחם. המטרה של בנק ישראל היא לא להחזיק בדולרים או באג"ח, אלא למכור אותן או להצהיר שהוא יחזיק בהן עד שייפדו. ברגע שמחזיקים דולרים והדולר בעולם נחלש – הבנק מפסיד. אמנם בנק ישראל אינו מוסד למטרת רווח אבל הבעיה בהפסד היא שהעודפים שמצליח לייצר בנק ישראל (רווחים) עוברים לממשלת ישראל והיא יכולה להשתמש בעודף הזה כדי לממן את הגירעון.
הבעיה השלישית שמונחת בפני הנגיד החדש, אומר מנחם, היא שלאחרונה בנק ישראל יותר ויותר מגיב לנעשה בעולם בקביעת הריבית. "בדרך כלל כשבנק ישראל קובע את הריבית הוא מתחשב בין היתר בגירעון, באינפלציה, בריביות בחו"ל ובשערי החליפין. יש לו מתודה מסודרת. בזמן האחרון בנק ישראל מגיב לכך שבעולם הריביות יורדות על מנת להילחם בהתחזקות השקל. כשהוא עושה את זה שאר השיקולים צריכים להישאר בצד", הוא אומר. לדבריו, אם יבוא יום ותהיה בעיה בגירעון או באינפלציה בנק ישראל ייתפס עם ריבית נמוכה מדי ואז הוא עשוי להעלות באופן חד את הריבית מה שיערער את יציבות השווקים.
הכלכלנים מסכימים על כך שיכול להיות מצב קיצוני של משבר בו תהיה עלייה חדה של הריבית - אבל מצב כזה אינו סביר.
