פישר: "אני מתגעגע לימים בהם נפגשנו פעם בחודש והחלטנו על הריבית"
הנגיד היוצא אמר בוועידה של האגודה הישראלית לכלכלה כי "עכשיו מתנהגים כאילו יש שיטפון וצריך לשים אצבע כדי לעצור את הזרם. אני מקווה שבעוד איקס שנים נחזור לשגרה"
"כשנכנסתי לתפקיד חשבתי שיעזור למשק אם ניתן רמזים, משהו כמו 'אנחנו מצפים לעלות את הריבית'. אבל שהגיע הזמן לא רציתי לעשות זאת. אז הגעתי למסקנה שלא כדאי לתת רמזים. אני מתגעגע לימים בהם נפגשנו פעם בחודש החלטנו על הריבית וחיכנו לחודש הבא. עכשיו מתנהגים כאילו יש שיטפון וצריך לשים אצבע כדי לעצור את הזרם. אני מקווה שבעוד איקס שנים, ואני כמו הפד לא מוכן להגיד מה זה איקס. נחזור לשגרה", כך אמר היום (ג') נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בוועידה של האגודה הישראלית לכלכלה.
- הנגיד נשבה בתכסיס של עצמו
- בנק ישראל הפחית את הריבית ב-0.25%, לרמה של 1.25%
- בפעם הראשונה: הנגיד פישר הפעיל את זכות הקול הכפול בדיוני הריבית
פישר הוסיף כי "הסיבה שאנחנו מקבלים החלטה כל חודש על הריבית היא משום שאיננו יודעים מחודש לחודש איפה נהיה והמשק שלנו מאוד תנודתי. אולי יותר נחמד להגיד, יש לנו משק דינמי".
הנגיד ציין כי "זו הפעם האחרונה שאני מדבר אליכם כנגיד בנק ישראל. עברתי על ההרצאות הקודמות שלי וגיליתי שרובן היו בנושא בנקאות מרכזית, וגם זו תהיה בנושא.
"כבנקאי מרכזי, אני סומך הרבה על ההיסטוריה של בנקאות מרכזית. כמעט בכל דבר היה אירוע דומה בעבר וניתן להפיק לקחים מהאירועים הללו. בתחילת המשבר האחרון של 2008, הפיק יו"ר הפד ברננקי את הלקחים מהטעויות שנעשו ב'שפל הגדול' בשנות ה-30 של המאה הקודמת. הוא טיפל במשבר הזה באופן שונה והרבה יותר יעיל. הבנקאים המרכזיים חשבנו בתחילת המשבר שאנחנו אולי בדרך לעוד 'שפל גדול', אבל זה לא היה המצב. ב'שפל הגדול' הגיעו שיעורי האבטלה ל-25% ובנוכחי זה נגע ב-10% והתחיל לרדת. זאת תודות ללקחים של ברננקי מ'השפל הגדול'.
הנגיד היוצא, סטנלי פישר היום צילום: אוראל כהן "כשהמשבר התחיל בספטמבר 2008 כולם אמרו שהמדיניות המוניטארית והפיקוח על המערכת הפיננסית ישתנו. בתוך חודשיים ראינו את השינויים הראשונים, הראשון היה שמעתה ינהלו ה-G20 את המשק העולמי ולא רק ה-G7. כלומר העברת השליטה מקבוצה מצומצמת של המדינות הכי מפותחות לקבוצה יותר רחבה שכללה מדינות פחות מפותחות כמו הודו, סין וברזיל. זה שינוי חשוב, אבל הן עוד צריכות להוכיח את עצמן".
פישר ציין כי במשבר האחרון התגלה שיש קשר בין מוסדות פיננסים בכל העולם: "היה דבר שנקרא MIP - פיקוח וניתוח ביחד של המערכת הפיננסית כולה. למדנו שזה לא מספיק לפקח על כל מוסד פיננסי בנפרד, יש לברר מה הן האינטראקציות בין המוסדות. כמו מקרה ליהמן ברדרס - יום אחד מוסד פיננסי גדול נופל וזה משפיע על כל העולם. לא ראיתי דבר כזה ב-40 השנה שהייתי כלכלן. במדינות שלא היה להם משבר פיננסי כמו טיוואן היו ירידות של 50% בייצוא כתוצאה מפשיטת רגל במוסד אחד. זו דוגמה לאינטראקציות שצריך לקחת בחשבון".
"עוד תובנה מהמשבר הנוכחי היא שצריך לשבור איכשהו את הקשר ההדוק בין משבר פיננסי למה שקורה בחוב הלאומי", אמר פישר. "כשבנקים מתחילים להיכשל אז הממשלה נכנסת לתמונה, מכסה את החוב שלהם והחוב הלאומי עולה, ואז יש בעיה בחוב הממשלתי. האיחוד האירופי רוצה לשבור את הקשר הזה ולהקים איחוד בנקאי שיוכלו לתת הלוואה לבנקים ולא למדינות. אם הם יוכלו לעשות את זה ולממן את הבנקים ולא לתת הלוואות לממשלה, יכול להיות שנלמד יותר איך לטפל במשברים פיננסים מבלי שיחמירו.
"בנושא קפריסין למשל היתה טעות כשהם ניסו להטיל את עלות חדלות הפרעון בבנקים על אנשים שמחזיקים בנכסים בבנקים. מקובל לעשות זאת לגבי אלו שמחזיקים במניות ומשם עוברים לבעלי אג"חים ורק בסוף לפיקדונות. אבל בקפריסין לא היו בעלי מניות אז הם עברו ישר לפיקדונות וניסו להטיל עליהם מס. הקפריסאים התנגדו ובסוף הוחלט שרק מי שהיו להם פקדונות מעל סכום גבוה ישלמו את המס. בגלל שרוב האנשים הללו היו אוליגרכים ממחו"ל, זה עבר".
פישר הפריך תיאוריות שלדעתו הן שגויות: "משפט לא נכון שהרבה בנקאים מרכזיים מאמינים בו לגבי מוסדות פיננסים או מוסדות ממשלתיים הוא שאם יש למוסד יותר ממטרה אחת זו טעות. בנקים מרכזיים רק צריכים לשמור על אינפלציה נמוכה ומוסד אחר צריך לטפל ביציבות פיננסית. אני אמרתי שזה משפט נכון ב'מטריקס אלגברה' ולא במקרו כלכלה".
פישר סיים את נאומו בתחזית מעט פסימית: "יהיו שינויים במדיניות מוניטארית בכל העולם, זה כבר בדרך. העולם לא יהיה העולם שהיה. לדעתי החיים שלנו יהיו יותר מסובכים והרבה פחות קלים. פחות ברורים כי יש הרבה יותר אי וודאות וברור שאנחנו לא מבינים הרבה דברים. כל פעם שמישהו אומר 'סוף סוף למדתי מה זו מדיניות מוניטארית', אחרי שנה הוא אומר טעיתי".
