התקציב: גזירות בלי בשורות - אלפי עסקים קטנים ובינוניים לא ישרדו
העסקים הקטנים ייפגעו מהתקציב פעמיים גם בעקבות נטל המס הגובר וגם הסביבה העסקית שתיהפך לקשה יותר; להב: "4,500 עסקים קטנים ייסגרו ו-20 אלף עובדים יפוטרו"; אוריאל לין: "הממשלה בוחרת ללכת בדרך של הכבדה על אותו מגזר שממנו היא מצפה לצמיחה"
- סקר: 91% מהעסקים הקטנים והבינוניים סבורים כי צעדי הממשלה יפגעו בהם
- OECD: ישראל מעודדת סטארט-אפים, אך לא ענפים שאינם טכנולוגיים
- נפתלי בנט: "לו הייתי בעל עסק קטן הייתי שוקל להעביר את העסק לדמשק"
"התפקידים של עסקים קטנים ובינוניים הם שמהם יצמחו הגדולים, הם מייצרים מקומות עבודה וצמיחה בקצב המהיר ביותר וכן, הם מייצרים תחרות", אומר צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים.
רו"ח אהוד רצאבי, נשיא להב
עוד מסים, פחות תקציבים לסיוע - הפגיעה הישירה:
1. העלאת המע"מ באחוז ל-18%
כביכול העלאת המע"מ פוגעת בכולם בצורה שווה גם בחברות הגדולות וגם בעסקים הקטנים. "באופן יחסי העסק הקטן נשאר באותו מצב", אומר רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. לדבריו, "לגבי עסקים שמשלמים מע"מ על בסיס מזומן העלאת המע"מ לא אמורה להשפיע מלבד זה שהם צריכים לבקש יותר כסף מהלקוחות שלהם".
הבעיה היא שלעסקים קטנים קשה יותר לגלגל את העלויות על הלקוחות כי הם צריכים להישאר תחרותיים, וכך, במידה והם סופגים את העלאת המע"מ – הרווחיות שלהם נפגעת.
"זה קל לשבת בכנסת ולהגיד שהעסקים יגלגלו את המחיר לצרכנים", אומר מיכה אבני, מנכ"ל מנכ"ל חברת האשראי פנינסולה. "אבל אם אתה במקרה ספק של רשת גדולה כמו שופרסל או רמי לוי, והסופר מחליט שהוא לא מעלה את המחירים בגלל לחץ חברתי או תחרות אז הספק הקטן יספוג את עליית המע"מ ומרווח הרווח שלו יפגע", הוא אומר.
העלאת המע"מ פוגעת בעסקים הקטנים גם בכך שהיא מגדילה למעשה את צרכי האשראי שלהם. "הבעיה הגדולה ביותר של עסקים קטנים ובינוניים זה המע"מ שעסק קטן נדרש לשלם לפני שקיבל את התשלום", אומר אבני. חברת הקייטרינג שמספקת ארוחות צהריים לפקידי האוצר עובדת במשך חודש ולבסוף מוציאה חשבונית. את המע"מ על החשבונית היא צריכה לשלם מיד אבל רק שלושה חודשים אחר כך היא מקבלת את הכסף מהלקוח, הוא מסביר. העלאת המע"מ ב-1%, לדבריו, מתבטאת בעצם בעלייה של יותר מ-5% באשראי לו יזדקק העסק הקטן כדי לשלם את המע"מ למדינה.
סגירת עסקים קטנים צילום: דוד הכהן 2. העלאת מס ההכנסה ומס החברות
"מס החברות, שעלה ל-25% ועכשיו מציעים להעלותו ל-26.5% הוא אינו הדבר הקריטי אבל מסמל את זה שהממשלה בוחרת ללכת בדרך של הכבדה על אותו מגזר שממנו היא מצפה לצמיחה", אומר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר. "המכה הלא פחות קשה היא שאם בעל העסק רוצה למשוך דיבידנד העלו לו את המס מ-25% ל-30%. היום בעל חברה עסקית משלם למדינה מסים של למעלה מ-48%", הוא אומר.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר צילום: איציק ביניונסקי העלאת מס ההכנסה ומס החברות פוגעת גם היא כביכול באופן שווה בחברות גדולות ובחברות קטנות. הבעיה היא שעסקים קטנים הם הרבה יותר תנודתיים ויש להם פחות רזרבות שיכולות לאפשר להם להתמודד עם ההעלאה. "לטבע זה לא מזיז עוד 1.5% מס אבל עסק קטן עם מחזור של מיליון או מיליון וחצי שקל – בשבילו זו פגיעה משמעותית", אומר ד"ר רובי נתנזון, יועץ כלכלי של להב. בנוסף, לעסק גדול יש שווקים אלטרנטיביים, הוא יכול לעבור בעוד שרוב העסקים הקטנים תלויים לחלוטין בשוק המקומי.
3. הרפורמה במיסוי הפנסיוני
הורדת תקרת השכר להטבות מס לחיסכון פנסיוני ל-15 אלף שקל בחודש תפגע בצמיחה כמו כל מס ישיר אשר משפיע על העובדים והמעסיקים. בנוסף, הרפורמה מתעלמת מכך שמחזור ההכנסות של עסקים קטנים מאופיין בתנודתיות. בתקופות טובות עסקים כאלה יכולים לחסוך יותר אבל עכשיו יאלצו לשלם יותר מס או לוותר על החיסכון בתקופות האלו.
"הרפורמה במיסוי הפנסיוני פוגעת בעצמאים בצורה חמורה. נכון יותר לחשב את הטבת המס על ההפרשות לפנסיה על פי ההכנסות בשלוש שנים, כדי לנטרל את התנודתיות בשכר בתקופות שונות", אומר רצאבי.
4. העלאת המס על אלכוהול וסיגריות
מיכה אבני, מנכ"ל פנינסולה ניתן להתווכח על כך שהעלאת המס משרתת מטרה ראויה אבל בסופו של דבר מאות עסקים קטנים הכוללים יבואנים של אלכוהול, ספקים, מסעדות וברים יפגעו. לדברי אבני יש מעט מאוד עסקים גדולים בארץ שמתעסקים באלכוהול.
5. ביטול תוספת תקציב בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים
התקציב של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים נשאר 100 מיליון שקל, כמו בשנים הקודמות, אומר קויתי. אבל מעבר לתקציב הבסיסי בשנים הקודמות היו תוספות תקציב ייחודיות כמו 30 מיליון שקל עבור מענקים לחברות שמייצאות. השנה התוספת הזו לא קיימת.
אין בשורות לעסקים הקטנים והבינוניים
אשראי לעסקים קטנים
אחת הבעיות המשמעותיות ביותר של העסקים הקטנים היא השגת אשראי. כאמור, העלאת המע"מ תגרום לכך שהצורך של עסקים קטנים ובינוניים באשראי יגדל אבל התקציב לא מספק כלים או תוספות למימון. "הבנקים בארץ לא אוהבים עסקים קטנים", אומר צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים. "בכל העולם נתח האשראי לעסקים קטנים ובינוניים הוא כ-40% ואצלנו זה פחות מחצי. המדינה לא נותנת באופן פוזיטיבי הטבות לעסקים קטנים", הוא אומר.
רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים צילום: עמית שעל כאשר מטילים מס שוויוני כמו המע"מ אבל מטילים את מימון המס הזה על העסק, כך שהעסק בעצם צריך לממן את הממשלה לעסק הקטן יש בעיה. קויתי מסביר שבמהלך השנה האחרונה עסקים שהם לא יצרניים עם מחזור של עד 15 מיליון שקל משלמים מע"מ על בסיס מזומן וכך גם עסקים יצרניים עם מחזור של עד 2 מיליון שקל משלמים מע"מ על בסיס מזומן. שאר העסקים יזדקקו ליותר אשראי, ובינתיים, עבורם אין בשורה. לפי לין, מי שנהנה מקרנות המימון הם לא יותר מ-4,000 עסקים קטנים.
רגולציה
אחת הבעיות בעודף הרגולציה על עסקים קטנים היא שהרגולטורים לא תמיד מתייחסים לצרכים וליכולות של העסקים הקטנים לעמוד בה, אומר קויתי. הטלת קנס של 30 אלף שקל על עסק שהפר סעיף בחוקי העבודה אולי תשיג את המטה של שיפור תנאי העובדים, אבל עשויה להוביל אף לסגירה של עסק קטן.
צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים צילום: אילן בשור טיוטת חוק אשר נועדה להסדיר את נושא הרגולציה באמצעות בדיקת ההשפעות לפני החקיקה הוצאה מחוק ההסדרים. "כששמעתי שטיוטת חוק זו נכנסה לחוק ההסדרים זו הייתה קרן אור אבל מסיבות בירוקרטיות היא לא נכללה בחוק", אומר אורן. המענה החקיקתי בתחום הוא חוק העסקים הקטנים שעבר לכנסת לקריאה שנייה ושלישית. גם אם בסופו של דבר יעבור, בחודשים הקרובים אין בשורה לעסקים הקטנים בתחום הזה.
