איך הופכים לאפל הבאה
מחקר חדש מצא שבאופן מפתיע העסקת מנהלי חדשנות, השתתפות בכנסים ותערוכות ועריכת מחקרי שוק כמותיים לא תורמות לחדשנות. מה כן מניב לארגונים המצאות וחידושים?
- גיל הגאונות: למה פריצות הדרך הגדולות מגיעות בסוף שנות ה-30 לחיים?
- האם אתם חושבים שיום אחד תמציאו משהו שישנה את העולם?
- נפתלי בנט: "החדשנות הישראלית – מגדלור בסערה"
לא משתלם להעסיק מנהלי חדשנות
למעשה, כל ארגון בין אם מתחיל או ותיק מעוניין בחדשנות מכיוון שהיא מייצרת ערך כלכלי. לשם כך, ישנם ארגונים שמעסיקים "מנהלי חדשנות" שתפקידם למצוא את החדשנות בתוך הארגון. הם עושים זאת באמצעות תמריצים כספיים לעובדים על פטנטים, סדנאות חדשנות או סיעורי מוחות. אבל מחקר חדש מוצא שבאופן מפתיע, העסקת מנהלי חדשנות לא תורמת לחדשנות. דברים נוספים שארגונים עושים ושלא תורם לחדשנות הוא השתתפות בתערוכות וכנסים מקצועיים והסתכלות על המתחרים.
אדניות של גרינבו, המציאו שוק צילום: cc by Roynike "מנהלי חדשנות לעיתים רבות עושים שימוש בקבוצות חשיבה ובמשאבים פנים ארגוניים, במקום להביא גורמים חיצוניים עם זוויות ראיה אחרות שישתתפו איתם בתהליך החשיבה והתכנון. מתוך הביורוקרטיה הפנים ארגונית, הלך הרוח ושיטות העבודה הממוסדות הנהוגות, קשה מאוד ליצור חשיבה אמיתית "מחוץ לקופסא" ולמצוא רעיונות שהם באמת חדשניים", אומר הריסון.
איך גורמים לחדשנות?
חברת פיליפס, אשר מייצרת סורקי MRI עבור בתי חולים ניצבה במשך שנים בפני אתגר טכנולוגי – איך לייצר סורק שהוא יותר מהיר כדי לפתור את הבעיה שאנשים נוטים לזוז בסיטואציה של הבדיקה. הם חיפשו את התשובה הטכנולוגית כאשר בסופו של דבר הפיתרון הגיע דווקא מכיוון אחר, עיצוב המוצר כך שהסביבה תהיה רגועה יותר והמטופל יהיה רגוע ויותר משתף פעולה. למשל עבור ילדים הפתרון היה להקרין בחדר הטיפולים סרט שמדמה סיטואציה בו הילד הוא צוללן, עוצר את הנשימה ונכנס למים. כך הילדים היו יותר רגועים ולא זזו במהלך הבדיקה. במקום לשפר את הטכנולוגיה שלה מגבלות מסוימות, הפתרון הגיע בעצם מעיצוב מחדש של הסביבה הטיפולית.
סורק MRI של פיליפס, התמקדו בחוויית המטופל כדי להגיע לפריצת דרך השינוי שהוביל לחדשנות הגיע מתוך החוויה של המשתמש, או במקרה זה המטופל. במחקר שערכו בשנקר נמצא שעדיף לשאול את הצרכנים שאלות פתוחות ולא לערוך סקרי שוק כמותיים. בעוד שמחקרים כמותיים, אשר נערכים באמצעות סקרים, מודדים דברים כמו כמה מוצרים נמכרו ומאיזה סוג, מחקרים איכותניים מתמקדים בהלכי רוח ובעצם במה הצרכנים רוצים וכיצד הם חושבים. נמצא כי מחקרי שוק איכותניים מניבים יותר פטנטים ממחקרים כמותיים. לפי החוקרים, הסיבה לכך שמחקרי שוק איכותניים מביאה ליותר פטנטים בחברות ותורמת לחדשנות בארגון נעוצה בכך שחדשנות אינה יכולה לנבוט מתוך שאלות סגורות. "מחקרים כמותיים בדרך כלל נתנו לחברות את התשובות שהן רצו לשמוע ואליהן כיוונו את השאלות - מהמחקרים האיכותניים עלו צרכים ורעיונות שאנשי החברה לא ידעו לצפות, שהם אלו שהניבו חדשנות אמיתית", מסביר הריסון.
דבר נוסף שמצאו החוקרים אשר דווקא כן נמצא כתורם לחדשנות הוא שילוב מעצבים בדרג ניהולי ששותפים בהחלטות אסטרטגיות. לפי מחקר מקביל שנערך בחו"ל חברות בורסאיות שהוגדרו "דיזיין אוריינטד" כלומר, שחשיבה עיצובית הייתה חלק מהחשיבה האסטרטגית בהן - הניבו ביצועי מניות גבוהים ב-200% מאלו שלא הוגדרו ככאלו. "דוגמה נהדרת להצלחתה של חשיבה עיצובית היא חברת אפל שבכל מוצריה ואריזותיה הושם דגש בעיצוב המוצר ובאופן השימוש בו. החדשנות יחד עם הנוחות והאסתטיקה, וכמובן היכולות הטכנולוגיות החדשניות הובילו את מוצריה של אפל, שהייתה חברה על סף פשיטת רגל, לחזור ולהוביל באופן משמעותי את השוק עם מוצרים על גבול הפנטסטי", אומרת ורשבסקי.
אמנם השתתפות בכנסים ותערוכות לא תורמת לחדשנות אבל יצירת שיתופי פעולה עם האקדמיה והעסקת יועצים חיצוניים התבררה במחקר כאסטרטגיה שמסייעת באופן מובהק לחדשנות. "היועצים החיצוניים מביאים תובנות שהן יותר חדשניות", מסביר הריסון. בין אם מדובר בשיתופי פעולה עם האקדמיה או יועצים חיצוניים המטרה היא להביא ידע חדש ונקודת מבט שאינה מתוך הארגון.
חברות ישראליות אשר רוצות ללמוד מהמתחרים ישמחו לדעת שעדיף להן להתמקד בתחרות בתוך הארץ. במחקר נמצא שלמידה מהמתחרים בישראל מביאה לתוצאות טובות יותר בתחום החדשנות ביחס ללמידה מהמתחרים בשוק הבינלאומי. "הממצא הזה ייחודי לישראל ונובע ככל הנראה מהיותנו 'מדינת הסטארטאפ'. יש לנו חברות מאוד מתקדמות מבחינה טכנולוגית והרבה מאוד המצאות ופטנטים ולכן עדיף ללמוד דווקא מחברות ישראליות", אומרת ורשבסקי.
