נפתלי בנט: "החדשנות הישראלית – מגדלור בסערה"

"הייעוד של מדינת ישראל ושל העם היהודי הוא להוות מגדלור ולעשות טוב. החדשנות הישראלית ידועה בכל העולם; כולם רוצים לבוא לראות את הנס הישראלי, וחזון זה צריך להצעיד תמיד קדימה". כך אמר הבוקר שר הכלכלה, נפתלי בנט, בכנס קיסריה לכלכלה וחברה, המתקיים בעיר אילת. במהלך דבריו עסק בנט בחדשנות הישראלית, ותיאר את חשיבותה.

"קיימים שני נרטיבים מתחרים במדינת ישראל – האם אנחנו מדינת הקונפליקט או אור לגויים, מגדלור בסערה. ייתכן שרובנו לא מסכימים על הצד המדיני, אולם לכל הדעות, החדשנות היא מהות המדינה, היא התובנה, המעשה והתעוזה להסתכל בגדול".

במהלך דבריו פרט בנט כיצד יש לפעול כדי להמשיך ולחדש: "צריך תמיד לנסות, ומותר גם לטעות ולסלוח על כישלונות. בחדשנות צריך להסתכל מהסוף להתחלה - לצייר חזון פרקטי ולהגיע אליו, ולפזר את הידע בקרב כל הנוגעים בדבר. אלו הם הדברים שפועלים במשרד הכלכלה.

שר הכלכלה נפתלי בנט מציג מלפפון במהלך נאומו צילום: יוסי זמיר

"אנו שואפים להשתפר ולהוביל גם בשירות לאזרח - בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל ייצרנו אמנת שירות עם קנס (SLA) – על פיה, אם מכון התקנים לא יאשר הצהרת יבואן בתוך 16 שעות, תתבטל האגרה. אני קורא לכל משרדי הממשלה לעשות את זה. תפקידנו הוא לתת שירות לאזרח"

בפתח דבריו התייחס בנט לחזון שלו, "אני רוצה להציג לכם את התפיסה שלי, החזון למדינת ישראל, ואיך זה מתחבר לכלכלה. כמה לקחים שיש לי מההייטק, מה רלוונטי למגזר הציבורי ומה לא. האביב הערבי או החורף האיסלאמי, אין לנו שליטה עליהם, המהפכות הללו כאן כדי להישאר. יש לנו מערכת ביטחון חזקה מאוד, כלכלה חזקה, חיבור היסטורי ומורשת יהודית. גם אלה חלק מהיסודות, כי בלעדיהן נעוף ברוח החזקה הבאה".

לדבריו, "אני חושב שהייעוד של ישראל, של העם היהודי, זה תיקון עולם. היסטורית יש לנו בגנים את הבאג שאנחנו כל הזמן רוצים לשנות, מאברהם אבינו שלא נראו לו הפסלים, דרך קרל מרקס, שראה את הכלכלה ושינה את העולם, איינשטיין ופרויד וכו' – יש לנו את הגן הזה".

בנט המשיך, "לפני 3 שבועות הייתי בהודו, אני אובססיבי להודו וסין, הייתי בחוות מודל של מדינת ישראל במקום שנקרא קרנל באמצע שום מקום, שעתיים נסיעה מדלהי, אנחנו מכשירים שם 20 אלף חקלאים הודים בשנה, ומוכרים להם גם מוצרים ישראלים. זה השילוב הכי טוב, היה שם דוקטור הודי, שסיפר לי שעד לפני שנתיים, על כל מטר רבוע הם ייצרו קילו אחד של מלפפונים, היום החקלאי הממוצע מייצר עשרה קילו מלפפונים במטר רבוע. זה מדינת ישראל, זה הנראטיב (שלף מלפפון והציג אותו). דמיינו שלא היו לנו רק 10 חברות חקלאיות בהודו, אלא 800, וגם בסין ובאפריקה. יש שינוי בנראטיב, אתם לא מבינים איזו עלייה לרגל יש אלינו בנוגע לחדשנות.