מרד המכולות: לפרנס משפחה במקום טייקון
מיזם שהחל בירושלים מבקש לאחד מכולות שכונתיות במטרה לחזק את יכולת המו"מ שלהן מול ספקים. כל שנותר כעת הוא לשכנע את הלקוח שהוא לא משלם יותר כשהוא הולך לקנות במכולת
- האוצר יבחן את רווחי רשתות השיווק על מכירת פירות וירקות
- האיסור לנקוב במחיר באגורות הביא לעליית מחירים ברשתות השיווק
- מחקר: רשתות השיווק משנות את מחירי המזון כל 5 חודשים
בהתאמה, בעלי העסקים הקטנים מוצאים פתרונות יצירתיים על מנת להשיב מלחמה. כך למשל התאגדו בעלי בתי המרקחת הפרטיים על מנת להשיג כוח דומה מול ספקים, חנויות הספרים העצמאיות התאחדו על מנת לספק פתק החלפה בפריסה ארצית, ובעלי בתי הקפה הקטנים עושים שימוש באפליקציות המאפשרות לרכוש מנוי המסייע לחתוך את מחיר הקפאין.
לאלה ניתן לצרף כעת גם את בעלי המכולות. יוזמה חדשה שהחלה את דרכה בירושלים, תחת השם "המכולת בשכונה" מבקשת לאגד את בעלי המכולות יחדיו. מאחורי המהלך עומדים משה מקסימוב ונילי אלון, שהכירו במהלך לימודי תואר שני במנהל עסקים, במסגרתו ניתחו דו"חות כספיים של רשתות המזון הגדולות.
המסקנה שעלתה מהנתונים שהיו בידיהם לא צריכה להפתיע אף אחד – בעוד שהמחירים של מרבית המוצרים זהים הן במכולת והן ברשתות הגדולות, הרי שבעלי הרשתות נותרים עם רווח גדול יותר מהמכירה. יוזמת "המכולת בשכונה" מבקשת לשנות את כללי המשחק: מקסימוב ואלון מציעים לבעלי המכולות עזרה במשא ומתן מול הספקים, בפרסום, ובמיתוג מחדש, הכוללת החלפת שלטים, שקיות ניילון בעלות לוגו אחיד, תגיות מחיר זהות ועוד. תהליך המיתוג אמנם כולל אובדן סמלי של הזהות הייחודית, אולם לדברי מקסימוב, הוא היה הכרחי, ועד שלא החלו לצוץ השלטים החדשים בכל פינת רחוב, איש לא לקח אותם ברצינות.
במסגרת האג'נדה אותה הם מובילים, מעניקים מקסימוב ואלון עדיפות לספקים קטנים ובינונים, אלה שעד כה נדחקו ממדפי הרשתות הגדולות, ובאופן כזה הם מבקשים להוביל מהלך שיועיל הן לבעלי המכולות, הן לספקים והן לצרכנים, שייהנו ממחירים זולים וממגוון רחב ושונה. "מכולת בשכונה", חשוב לציין, מוגדרת על ידם כעסק לכל דבר (עסק חברתי) ובעל מכולת המבקש להצטרף למהלך מתחייב לשלם חצי אחוז מהמחזור.
נכון להיום קיימות כ-7,000 מכולות ברחבי הארץ. אם רק עשירית מהן יצטרפו ליוזמה, ה"מכולת בשכונה" תהפוך ל"רשת" הגדולה והחזקה בישראל. מהלך מבורך זה זקוק כמובן גם לפתיחות מצד ציבור הקונים, שמרביתו מדיר זה שנים את רגליו מהעסקים הקטנים – זה האחרון צריך רק לנסות על מנת לגלות כי במכולת השכונתית המחירים לא יותר גבוהים, וכאשר הוא רוכש במכולת הוא מוציא פחות כסף שכן הוא רוכש רק את מה שצריך. הוא גם יגלה עוד כמה דברים: למשל, שלחברה כמו אסם אין בלעדיות על ייצור של פסטה איכותית, שהוא זוכה ליחס אישי (ויכול לרשום בהקפה) ושלא פחות חשוב - הוא לא מפרנס טייקון, כי אם משפחה.