לצד מגבלות השכר: באוצר בוחנים דרכים להגביר את הפיקוח
באוצר בחנו אפשרות לקבוע תקרת שכר מחייבת, אך מצאו כי הם ייתקלו בקשיים בגלל חוקים המגנים על חופש העיסוק והקניין, שעלולים לא לאפשר להם לחייב גופים פיננסיים להימנע ממתן שכר גבוה למנהלים; ואולם באוצר גם בוחנים אפשרות לשנות את הגדרות הגופים הללו
- במשרד האוצר שוקלים: בנקים וחברות ביטוח ייחשבו כגופים ציבוריים
- ביטוח ישיר: "נחיל תקרה של 3.5 מיליון שקל על הבכירים"
- בכירים באוצר נגד הפיננסים: "נורמות השכר הישנות לא רלבנטיות"
באוצר בחנו אפשרות לקבוע תקרת שכר מחייבת, אך מצאו כי הם ייתקלו בקשיים בגלל חוקים המגנים על חופש העיסוק והקניין, שעלולים לא לאפשר להם לחייב אנשים פרטיים שהנם בעלים של גופים פיננסיים (דוגמת שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל; או משפחת המבורגר, בעלי השליטה בקבוצת הראל) להימנע ממתן שכר גבוה למנהלים שכירים שלהם כרצונם.
באוצר גם בוחנים אפשרות לשנות את הגדרת הגופים הללו, ולהגדיר אותם במקום גופים הפועלים למטרות רווח כגופים דו־מהותיים - בין השאר מכוח המנדט שקיבלו מהמדינה לנהל חסכונות פנסיוניים של הציבור - כאלו שאמורים לא רק לשקול שיקולים עסקיים קרים, אלא גם לפעול לטובת ציבור החוסכים והמפקידים. אם יוכרו הגופים הללו כדו־מהותיים, יהיה קל יותר גם להעמיד דרישות כקביעת מסגרת שכר מחייבת.
היוזמה מצויה בשלב ראשוני בלבד בתהליך שמובילה מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן. מהלך זה צפוי להתמודד עם התנגדויות מצד בעלי הגופים הפיננסיים.
במקביל בוחנים באוצר להטיל פיקוח על בתי השקעות וחברות אחזקה של חברות ביטוח. זאת בעוד כיום רק החברות־הבנות של אותם גופים המנהלות את נכסי הציבור (הגמל, הקרנות, הפנסיה וכו') נמצאות תחת פיקוח. מהלך זה עלול להביא לעימות בנושא סמכויות מול רשות ניירות הערך מפקחת על קרנות הנאמנות ותעודות הסל מול משרד האוצר המפקח על החיסכון ארוך הטווח.
המאמצים של האוצר להגביר את הפיקוח מגיעים נוכח העובדה שבגופים הפיננסיים מסרבים להפנים את המסרים שהאוצר מנסה להעביר אליהם במאמציו להפחתת השכר בענף, וממשיכים לתגמל את בכיריהם במשכורות ובבונוסים שמנים. זאת כאשר אותם בכירים, בכובעם כבעלי מניות, מאשרים שכר של קולגות בגופים פיננסיים מתחרים. רק באחרונה אישרו הגופים המוסדיים המחזיקים במניית בנק מזרחי שכר בעלות של 6.3 מיליון שקל למנכ"ל הבנק אלדד פרשר, תוך התעלמות מאיתותים ברורים ששיגר להם האוצר בנושא.
באוצר גם מפעילים מכבש לחצים אדיר וישיר מאחורי הקלעים כדי שהגופים הפיננסיים יפנימו את המסר ויורידו את שכר הבכירים שלהם, שבמקרים רבים אף חוצה את רף 10 מיליון השקלים בשנה. רק באחרונה נודע כי החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי־בויאנג'ו אמרה למנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק־עמינח בשיחת טלפון כי היא מצפה ממנה לחתוך בכ־50% את שכרה במטרה להתאימו לרוח החוק החדש. באוצר גם דואגים כי שומרי הסף של השכר יפנימו את הסטנדרטים החדשים, ובערב חג השבועות כינסה המפקחת על הביטוח דורית סלינגר את הדירקטורים בהפניקס במטרה לקבל הסברים כיצד אישרו למנכ"ל אייל לפידות שכר בעלות שנתית של 10 מיליון שקל.