בתי השקעות רוצים להתחרות בבנקים על אשראי צרכני

בתי ההשקעות רוצים להיכנס לתחום האשראי הצרכני ולהתחרות בבנקים. ל"כלכליסט" נודע כי איגוד בתי ההשקעות בניהולה של יוליה מרוז הופיע בפני ועדת שטרום ביום רביעי האחרון והעלה בפני חברי הוועדה מספר צעדים כלליים לעידוד כניסתם של בתי ההשקעות בתחום.

כיום, אחד מהחסמים המשמעותיים עבור בית השקעות להיכנס לתחום הוא העלויות הגבוהות שיש בצעד זה, שכן מלבד הצורך למידע אמין ומקיף על הלקוחות, גוף הרוצה להיכנס לתחום האשראי הצרכני יצטרך להקים מערך חיתום, לפתח מערכות מחשוב מתאימות ויכולות למעקב וניהול של המידע.

באיגוד בתי ההשקעות הציעו לבעיה זו שני כיוונים, האחד - שינוי מודל דמי הניהול ביחס לתיק האשראי הקמעונאי. הכוונה להעניק לבתי השקעות שנכנסים לתחום תמריץ בדמות דמי ניהול כך שיוכלו לכסות חלק מהעלויות.

אחד המנגנונים לעשות זאת הוא באמצעות מנגנון הגבלת כפל דמי ניהול. כיום קיימת הגבלה של סכום בו יוכל להשתמש בית ההשקעות או כל מנהל כספים אחר כתשלום עבור שירותים חיצוניים. בשנה שעברה הוציאה סלינגר צו שעה התקף לשנתיים לפיו המגבלה תעמוד על 0.25% מהנכסים הצבורים.

החוסכים לפנסיה משלמים למעשה דמי ניהול כפולים, הן דמי ניהול שוטפים והן עלויות נוספות שמגולגלות עליהם בעת שמנהלי הפנסיה מפנים חלק מהניהול להשקעות בתחומים שונים או למוצרים חיצוניים. גובה המגבלה נועד לאפשר לגופים לשמור על מדיניות ההשקעה, ולגוון את סוגי הנכסים בהם הם משקיעים. כאמור, את העלויות הנוספות החליטה סלינגר להגביל וזאת למעט חריג אחד – הלוואות לתחום התשתיות. כך, בתי ההשקעות מעלים את האפשרות שגם תחום ההלוואות הצרכניות יוחרג לתקרה אחרת.

אילוסטרציה

הכיוון השני הוא הגנות ינוקא שינתנו על ידי המדינה עבור שחקנים חדשים. כך, המדינה תוכל להעמיד מקורות מימון מתקציב המדינה שיינתנו בתנאים מסוימים ויהוו תמריץ לבתי השקעות להשקיע ולהיכנס לתחום. הגנת ינוקא אמורה לעודד כניסת יצרנים חדשים לשווקים לא תחרותיים ולהבטיח את הישרדותם בשוק לפחות לפרק זמן שיאפשר את התבססותם.

שת"פ בין בית השקעות לבין בנק קטן

נקודה נוספת שהעלו באיגוד בתי ההשקעות היא בניית מנגנון המאפשר שיתוף פעולה בין בית השקעות לבין בנק קטן למתן אשראי קמעונאי. מנגנון כזה יפגיש בין יכולות החיתום של בנק קטן כמו אגוד או בנק ירושלים במתן אשראי צרכני וקימעונאי, לבין הכסף שמנהלים בתי ההשקעות לעמיתיהם. כך בעצם בית ההשקעות מקבל חשיפה לאשראי הקימעונאי והבנקים הקטנים יוכלו להגדיל את סך מקורותיהם.

בבתי השקעות טענו בפני הוועדה שהמערכת הבנקאית והמערכת הפנסיונית פועלות בסביבה ריכוזית בעוד בתי ההשקעות פועלים בסביבה תחרותיות יותר ועל כן הם אלו שיכולים להביא את בשורת התחרות לאשראי הצרכני.

"בידי בתי ההשקעות החברים באיגוד פוטנציאל ממשי וזמין להגברת התחרות והפחתת הריכוזיות בתחום השירותים הבנקאיים- פיננסיים, שכן הינם בעלי ניסיון עשיר בניהול כספי ציבור, כוח אדם מיומן ומקצועי, מבנה יעיל בעל גמישות עסקית, מחלקות רגולציה וניהול סיכונים מפותחות ופלטפורמות קיימות לפיתוח והגברת הפעילות בתחומי שוק ההון", כתבו בית ההשקעות במכתב העמדה שנשלח לידי ועדת שטרום.

ני"ע ובתוכו הקמת מערכת סגורה

מלבד תחום האשראי הצרכני, איגוד בתי ההשקעות העלה נקודות נוספות להגברת התחרות הפיננסית על משקי הבית, כך הוא העלה, כמו איגוד הברוקרים, את נושא ניהול ני"ע ובתוכו הקמת מערכת סגורה שתאפשר לבית ההשקעות להתממשק

עם חשבון ניירות הערך של הלקוח בבנק ובכך להציע לו שירותי תפעול מכירה וקניה מבלי שזה יצטרך להוציא את כספו מהבנק.

כמו כן, אם הנושא המרכזי שבוחנת הוועדה הוא הפרדת חברות כרטיסי האשראי מבעלות הבנקים, באגוד העלו דווקא הפרדה אחרת והיא נוגעת לחברות הבת לניהול תיקים, כמו פעילים של בנק הפועלים, אתגר של מזרחי טפחות ותפנית של בנק דיסקונט. "אנו סבורים כי הוועדה יכולה, להמליץ על צעדים שיובילו לשינוי של ממש, יסייעו בהגברת התחרות ואשר יטיבו עם הצרכן", כתבו באגוד בתי ההשקעות.

איגוד בתי השקעות הוקם בשנת 2014, והוא כולל את בתי ההשקעות פסגות, מיטב דש, אקסלנס, אלטשולר שחם, ילין לפידות, אפסילון, IBI, הלמן-אלדובי ואנליסט. לבתי השקעות אלה פעילות בתחומי הגמל והפנסיה, קרנות נאמנות, תעודות סל, ניהול תיקי השקעות וברוקראז', והם מנהלים במצטבר כ-650 מיליארד שקל מכספי הציבור - כ-20% מסך נכסי הציבור.