הצהרות לחוד, מציאות לחוד: כיסוי חלקי בלבד להבטחות רפורמת הפנסיה של כחלון

החדשות הטובות

כחלון פרסם סדרת צעדים שעשה לדבריו במסגרת התקציב ונועדו להשיג את המטרה הזאת. הבעיה היא שחלקם עדיין בתהליך עבודה ואינם מיושמים, על חלקם הוא חזר כמה פעמים בשמות אחרים, חלקם לא קרו, חלקם לא יועילו לחוסכים אלא יפגעו בהם, ולבסוף – חלקם לא מוזכרים כלל, ולא במקרה.

למשל, כחלון מציין כי 1.8 מיליון חשבונות פנסיה לא פעילים יצורפו לחשבונות פעילים, ובכך יוזלו דמי הניהול שלהם ויושבו כספים אבודים. המהלך כבר אושר בוועדת הכספים בספטמבר וייכנס לתוקף בשנה הבאה, אם כי לא באופן הדרגתי. עם זאת, כחלון מדייק יחסית במקרה זה.

צעד נוסף הוא שמינואר יוכלו עובדים לבחור את סוכן הביטוח שלהם וגם אם להצטרף בקלות רבה יותר באופן ישיר לקרנות פנסיה. צעדים אלה אושרו במסגרת חוק ההסדרים. גם המהלך שנועד להקטין את רמת הסיכון לחוסכים מבוגרים אמור להתחיל לפעול מינואר.

אופן הצגת דברים מטעה

עד כאן החדשות הטובות. צעדים נוספים שפירט כחלון נמצאים עדיין עמוק־עמוק בתהליך עבודה כמו יצירת תקנון אחיד לקרנות הפנסיה (כדי שלחוסכים יהיה קל יותר להשוות בין החברות) וניוד ביטוחי מנהלים בין חברות ביטוח כדי להוזיל את דמי הניהול.

מלבד אלה, כחלון נוקט צעד שאמנם הוגש על ידי האוצר לוועדת הכספים אולם בסופו של דבר שונה מהותית על ידי חברי הוועדה, בעיקר בעקבות לחץ סוכני הביטוח. האוצר תכנן להפריד בין פעילות תפעול הפנסיה שמבצעים סוכני הביטוח בעבור המעסיקים לבין פעילות מכירת מוצרי החיסכון לפנסיה לעובדים. ההפרדה הזאת לא תקרה בסוף. ואולם, יש כאן הישג לעובדים, שכן מעתה ישלמו על כך המעסיקים במקום העובדים עצמם.

שר האוצר משה כחלון צילום: עומר מסינגר

וכאן מתחילות החדשות הרעות. כחלון מציין כי הוא מקדם אפשרות לחוסכים מבוגרים לעשות שופינג בין גופי פנסיה לפני שהם פורשים, אפשרות שחסומה בפניהם היום. אבל האופן שבו הוצגו הדברים מטעה. אמנם חוסכים מבוגרים לא באמת יכולים לעבור בין קרנות פנסיה, אבל פתרון הבעיה שהציע האוצר כרוך בקיצוץ ניכר של פנסיית הפורשים ב־35%־45%. מדובר במהלך שנוי במחלוקת שעדיין נמצא בדיונים וטרם הגיע לשלב הסופי. וגם אם יגיע, לא בטוח שהחוסכים ירוויחו מהצעד הזה.

נגנזה למרות ההבטחות

ולבסוף, יש צעדים שכחלון הצהיר עליהם בעבר, אם במצע הבחירות ואם בתור שר אוצר, שהתאיידו, בעקבות לחץ בעלי האינטרס. כחלון הבטיח, למשל, לקדם מסלול של פנסיה דיגיטלית ומסלולי פנסיה מוזלים שאמורים לסייע לעובדים החלשים במשק, אולם ההצעה נגנזה מחוק ההסדרים, ולא ברור מתי תקודם.

ועוד, האוצר הכניס לחוק ההסדרים הצעה לשינוי תנאים עובדי מדינה במסלול פנסיה תקציבית, כך שיתחילו לחסוך 7% בשנה כמו יתר העובדים במשק לעומת 2% כיום, אולם מהר מאוד קיפל את ההצעה כדי שלא להתעמת עם ההסתדרות.

ולבסוף, כחלון שכח לספר לעוקבים שלו שבמקביל לצעדים שהביא בחוק ההסדרים, הוא גם קיצץ את הטבת המס שמגיעה כיום לחוסכים לפנסיה, כך שהנטו שלהם בתלוש יקטן, וסביר להניח שהם יחסכו פחות לפנסיה.

זה נכון שהקיצוץ נעשה בשלב זה לעובדים בעלי שכר גבוה יחסית (מ־24.5 אלף שקל בחודש, למשל הייטקיסטים), אבל אלה לא מיליונרים. אלה אנשים שהפגיעה ברמת החיים שלהם בפנסיה תהיה מהותית. במקום לקצץ להם, היה אפשר לחשוב על מסלולים אחרים של הטבות מס ועל מתן מענקי פנסיה (כמו מס הכנסה שלילי) למי שלא נהנים היום מהטבות המס כלל, אבל כחלון רק הבטיח להביא את הצעדים האלה במערכת הבחירות, הם עדיין רחוקים מלעלות על השולחן בפועל.